בעקבות אירוע הירי: כך פועלת מדיניות הצנזורה של יוטיוב
נאסים אקגדאם, היוטיוברית שפצעה אתמול קשה שלושה אנשים במטה יוטיוב שבקליפורניה והתאבדה, התבטאה כנגד מדיניות הצנזורה של פלטפורמת שיתוף התכנים הפופולרית. כיצד פועלת המדיניות הזו?
באירוע הירי אמש (ג') במטה פלטפורמת שיתוף הסרטונים הפופולרית "יוטיוב" שבקליפורניה, פצעה נאסים אקגדאם שלושה והתאבדה. המניע, על פי הדיווחים בתקשורת, הוא מדיניות הצנזורה של יוטיוב, שאקגדאם הרגישה שמפלה אותה לרעה. היוטיוברית האיראנית היא טבעונית ופעילת זכויות בעלי חיים, שנהגה להעלות סרטונים מסוגים שונים. בסרטון מהשנה שעברה שטחה את טענותיה לגבי התנהלות הפלטפורמה, ואמרה כי "יוטיוב היא דיקטטורה. הם מסננים את הסרטונים שלי כך שאני מקבלת פחות צפיות".
יוטיוב היא פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים מונטיזציה, כלומר הפקת רווחים מהנכסים הדיגיטליים שלהם - הסרטונים אותם הם מעלים. על פי הדיווחים, אקגדאם, אמריקנית ממוצא איראני, נהגה להרוויח סכומים שונים מפעילותה ביוטיוב, וטענות הצנזורה קשורות בירידה משמעותית בהכנסות מהפלטפורמה. על אף שהיא מגדירה את עצמה כאקטיביסטית טבעונית, ניכר שרבים מהסרטונים שלה עסקו בתרבות פופולרית, פארודיות על זמרים ואפילו סרטוני כושר ביתיים. היא טענה שביוטיוב תייגו סרטונים כאלה כמוגבלים לצפייה מגיל 18 בלבד, על אף שלא מדובר בסרטונים פרובוקטיביים כלל.
כל תיוג כזה פירושו סינון בחשיפה של הסרטונים. פחות חשיפה פירושה פחות כסף. המונטיזציה המרכזית ביוטיוב עובדת על בסיס פרסומות: כל ערוץ ציבורי רשאי להירשם לתוכנית השותפים של הפלטפורמה, לפתוח את הערוץ לפרסומות ולהתחיל להרוויח. הכסף מגיע כשיש למעלה מ-1,000 משתמשים רשומים לערוץ, וגם בהתאם לכמות הצפיות והסרטונים כמובן.
מלכודד 22 של העידן הדיגיטלי
כמו כל תאגיד רשת בשנים האחרונות, גם הפלטפורמה של יוטיוב נתונה תחת ביקורת קשה, במלכוד 22 של העידן הדיגיטלי: מצד אחד, הרשת נתפסת עדיין כמרחב משוחרר וליברלי, ומצד שני הולכת ומתחדדת ההבנה של כוחם של תכנים ויראליים, שיתוף ברשת ותפוצה, ובסופו של דבר גם השפעה, מה שמחייב פיקוח. יוטיוב, השייכת לגוגל, הקשיחה את מדיניות הצנזורה שלה בשנתיים האחרונות בתגובה לביקורות בנוגע לתכנים אלימים והסתה ברשת.
בשנת 2016 הכריזו ביוטיוב (השייכת לגוגל) על אוטומציה של הסרת תכנים: כמו בפייסבוק, יוטיוב פיתחה אלגוריתם שנועד לזהות תכנים אלימים וסרטוני הסתה. הפעולה הזאת באה כתגובה לביקורת בעקבות הפצת סרטונים של דאעש על גבי הפלטפורמה. שנה לאחר מכן הוכרזו תוכניות נוספות לצנזורה ביוטיוב, כמו שלילת פרסומות מערוצי יוטיוב שמסומנים כפוגעניים ואלימים, הרחבת פעילות עם ארגונים לא ממשלתיים לסיוע בתיוג תכנים פוגעניים והסרתם וכמובן המשימה לקבור כל תוכן "קיצוני" שמועלה לפלטפורמה.
גם מקרים של פציעות ומוות נקשרו באופן ישיר ליוטיוב. בשנה שעברה אתגר ה"טייפוד", במסגרתו משתמשי יוטיוב צילמו עצמם כשהם לועסים טבליות של אבקת כביסה, עשה כותרות. האתגר הפך ויראלי במקומות שונים בעולם, כשהמאמצים העיקריים היו בני נוער. מספר מקרי מוות שויכו לאתגר הזה, ובעקבותם יוטיוב יצאה בהצהרה כי היא פועלת להסרת כל הסרטונים שבהם נראים משתמשים מבצעים את האתגר.
ומנגד, ככל שיוטיוב מפעילה יותר מנגנונים של צנזורה, יש יותר סיכוי שתכנים ראויים וחשובים יימצאו בפח האשפה הווירטואלי וימחקו מהפלטפורמה. כך למשל בשנה שעברה התעוררה ביקורת כנגד מדיניות סימון סרטונים "למבוגרים בלבד", שסיננה גם תכנים להט"בים לגיטימיים ואפילו חינוכיים ומעצימים. מקרה מתועד נוסף הוא זה של פליטים סורים, שעשו שימוש בפלטפורמה כדי להפיץ את המתרחש על אדמת סוריה. אלה המקרים המביאים לידי ביטוי את החשיבות שבפלטפורמה ויראלית ופתוחה כמו יוטיוב, ואת סכנות הצנזורה.
יוטיוב, כמו פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, ניצבת בפני אתגר מדיניותי לא פשוט, ואירוע הירי במשרדיה רק מחדד אותו. שמירת מאזן הצנזורה ברשת הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, בעיקר כשלוקחים בחשבון שכל פעולת צנזורה גוררת איתה פעולות נוספות.
