הדרך ה"קלה": מה עומד מאחורי גרסאות ה"לייט" של האפליקציות המובילות

אחרי שהשתלטו על העולם המערבי, ענקיות הטכנולוגיה לוטשות את עיניהן גם למדינות המתפתחות — שוק פוטנציאלי עצום של מיליארדי צרכני סמארטפונים. הודו, למשל, נחשבת לשוק המובייל הצומח בעולם, עם זינוק של 14% ב־2017 עם 124 מיליון מכשירים שנמכרו בה, ובפיליפינים צפוי להגיע שיעור חדירת הסמארטפונים ל־50% ב־2020, לעומת 32% בלבד בשנת 2014.

חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון וטוויטר מעוניינות כמובן, שגם במדינות האלה, שהולכות ומוצפות בסמארטפונים, יעשו ההמונים שימוש באפליקציות ובשירותים המקוונים שלהן. זהו אתגר לא פשוט: האפליקציות הללו הן בדרך כלל מנופחות ותובעניות מאוד בכל הקשור לחבילת הגלישה ולביצועי המכשיר, בעוד שהתשתיות הטכנולוגיות במדינות רבות באסיה, באפריקה ובדרום אמריקה לא דומות כלל למה שמקובל באירופה, בארה"ב ובישראל: החיבור הסלולרי לעיתים קטוע, איטי או לא קיים; חבילות הגלישה יקרות ומוגבלות, ואילו הסמארטפונים הפופולריים זולים וחלשים מאוד, בעלי זיכרון קטן, מעבד חלש ושטח אחסון מצומצם.

ילדים באפריקה משחקים בסמארטפון(תצלום: שאטרסטוק)

ולכן, בשנים האחרונות אי אפשר לפספס את טרנד ה"לייט" (Lite). ענקיות הטכנולוגיה משיקות גרסאות פשוטות ו"רזות" יותר של האפליקציות שלהן, התפורות במיוחד למידותיהם של מיליארדי משתמשים במדינות מתפתחות. אלה אפליקציות שמוותרות על חלק מהפיצ'רים המתקדמים, אך מציעות את הפונצקיונליות הבסיסית, תופסות מעט שטח אחסון, צורכות מעט משאבים וחסכוניות בצריכת נתוני הגלישה.

אחת הראשונות בטרנד הזה הייתה פייסבוק, שהשיקה ב־2015 את פייסבוק לייט, גרסה קלה של אפליקציית פייסבוק המלאה. במקור היא יועדה למדינות מסוימות בעולם המתפתח, אך מאז היא הושקה גם במדינות נוספות, כולל בישראל — כשמספר המשתמשים בה חצה כבר את ה־300 מיליון. פייסבוק אף השיקה את מסנג'ר לייט, גרסה רזה של אפליקציית השיחות פייסבוק מסנג'ר.

מוותר על ארוחת צהריים

את פיתוח פייסבוק לייט מובילים צוותים ישראליים ממרכז המחקר והפיתוח של החברה בתל־אביב. "בעולם הטכנולוגיה קל לרוץ אחרי הדברים החדשים, אך הבנו שאי־אפשר להתעלם ממיליארדי אנשים עם גישה לאינטרנט ועם רצון להיות מחוברים", מסבירים ג'ואי שמחון, מנכ"ל המרכז, וצח הדר, מנהל מוצר בקבוצת הפיתוח של פייסבוק לייט. "נסענו לדרום אפריקה ופגשנו אדם שסיפר לנו כי הוא צריך את פייסבוק כדי להתחבר לעולם, לקהילה, לחברים ולחדשות, אך האינטרנט מאוד יקר עבורו — ולכן הוא מוותר פעם בשבוע על ארוחת צהריים, ובכסף שנחסך קונה חבילת אינטרנט שמספיקה לשלושה ימים. בשבילו המוצר שלנו משנה חיים".

פייסבוק לייט היא "קלת משקל", רק כמה מגה־בייטים בודדים, לעומת עשרות מגה־בייטים באפליקציית פייסבוק הרגילה, וגם אחרי ההתקנה היא תופסת הרבה פחות שטח אחסון במכשיר. היא מתאימה למכשירים פשוטים, ותעבוד גם על רשתות דור שני לא יציבות. "המטרה הייתה לתת חוויה טובה וברמה גבוהה בלי קשר לסוג המכשיר ולאיכות הרשת שאליה הוא מחובר. גם במכשירי אנדרואיד שאפשר לקנות היום בכמה עשרות דולרים", אומרים שמחון והדר. הם מסבירים שלא מדובר במשימה פשוטה: הרי גם אפליקציית אנדרואיד הבסיסית ביותר "שוקלת" כמה מגה־בייטים, שלא לדבר על אפליקציה עם אפשרויות מגוונות כמו פייסבוק. כך שהמהנדסים היו צריכים לתכנן מחדש את אפליקציית פייסבוק כדי "להרזות" אותה. כך, למשל, חלק ניכר מעבודת העיבוד נעשה בשרתי פייסבוק, כך שהסמארטפון עצמו מבצע את המינימום ההכרחי, ובין השאר מופעל גם מנגנון כיווץ על הנתונים שעוברים ברשת.

פייסבוק לייט. פותחה בישראל(תצלום: שאטרסטוק)

הפיצ'רים הבסיסיים של פייסבוק קיימים גם בפייסבוק לייט — כמו פיד, תמונות, וידיאו, קבוצות ופרופיל, אך המשתמשים ייאלצו לוותר על כמה מהתכונות המתקדמות יותר כמו מציאות רבודה והזרמה של וידיאו ב־360 מעלות.

אינטרנט ב־2 מגה

פייסבוק לא לבד: טוויטר לייט שהושקה בשנה שעברה מנסה להתמודד עם אותו צורך בדרך דומה, רק שכאן, הגרסה הקלה — שזמינה גם בישראל — דומה מאוד לאפליקציה הרגילה, וקשה לזהות הבדלים ביניהן. עם זאת, ההתקנה תופסת פחות מ־3 מגה־בייט, והיא מתאימה לרשתות איטיות וחסכונית בצריכת נתוני גלישה. האפליקציה הושקה לאחר שהגרסה ה"רזה" הייתה זמינה בתחילה דרך הדפדפן הסלולרי בלבד, ובטוויטר התגאו שהשימוש בה עלה ב־50% בתוך חודשים ספורים.

גם מיקרוסופט בתמונת ה"לייט", והיא מציעה את אפליקציית סקייפ לייט המיועדת לשוק ההודי ומצטיינת בצריכת נתוני גלישה מופחתת בעת שיחת וידיאו. ואמזון הצטרפה באחרונה לחגיגה עם השקה שקטה של דפדפן אינטרנט־לייט (שנקרא "אינטרנט") לסמארטפוני אנדרואיד, ש"שוקל" 2 מגה־בייט בלבד ושם דגש על פרטיות. גם הוא מיועד לשוק ההודי.

אך המהלך המשמעותי של החודשים האחרונים היה של גוגל, שממשיכה במאמציה לחדור לעולם המתפתח באמצעות התאמת השירותים והמערכות שלה לאזורים עם תשתיות אינטרנט בסיסיות. לאחרונה הכריזה החברה על "אנדרואיד GO" (או "אנדרואיד אוריאו בגרסת GO"): גרסה של מערכת ההפעלה אנדרואיד לטלפונים ניידים, שעברה שינויים והתאמות כדי לרוץ היטב על סמארטפונים בעלי 1 ג'יגה־בייט זיכרון RAM ומטה, וכדי לתפוס נפח אחסון מינימלי: כל ההתקנה דורשת 3 ג'יגה־בייט בלבד — לעומת 5 ג'יגה־בייט ולפעמים יותר בסמארטפוני אנדרואיד אחרים. כשיש לך טלפון עם זיכרון 8 ג'יגה־בייט, מדובר בחיסכון משמעותי.

כמה חברות כבר משיקות בימים אלה מכשירים עם אנדרואיד GO, כמו ZTE שמשיקה סמארטפון כזה ב־80 דולר, נוקיה ואלקטל בדרך, ולפי שמועות עקשניות גם סמסונג מתכוונת להשיק מכשיר כזה.

אגב, לגוגל כבר היה מיזם בשם אנדרואיד One, שיתוף פעולה עם כמה יצרניות סמארטפונים לייצור טלפונים עם גרסה בסיסית של מערכת ההפעלה — סמארטפונים זולים עם איכות סבירה — אך הפרויקט לא הצליח להתרומם.

GO GO GO

לצד "אנדרואיד GO", גוגל מציעה במדינות מסוימות — ובראשן הודו — חבילת אפליקציות הממותגות כ־GO, גרסאות מותאמות של שירותי הרשת המפורסמים שלה, כאשר כל האפליקציות תופסות נפח בסיסי בלבד, ויש להן פיצ'רים שהופכים אותן מתאימות לטלפונים חלשים ולקישוריות מוגבלת לאינטרנט. כך יש יוטיוב GO, עם אפשרות לצפייה לא מקוונת בסרטונים; יש אפליקציית גוגל GO, עם חיפוש בסיסי ובלי פיצ'רים מתקדמים כמו פיד העדכונים; יש דפדפן כרום GO, מפות גוגל GO, ג'ימייל GO, ואפילו גוגל אסיסטנט GO. אגב, אפליקציה מעניינת הרלוונטית גם לקהל הישראלי היא Files Go, שמאפשרת לפנות מקום במכשיר באמצעות זיהוי חכם של קבצים מיותרים ומחיקתם.

בגוגל מאמינים שזה לא רק עניין של נגישות: הודו ומדינות נוספות הן מצע פורה לבדיקת תכונות חדשות לפני השקתן בשאר העולם. למשל, האופציה של מפות לא מקוונות ב"גוגל מפות" (המאפשרת להוריד מפות למכשיר כדי לחסוך בחבילת הגלישה הסלולרית) נבחן תחילה בהודו לפני שהגיע לשאר העולם. "הודו מעניקה לנו תובנות מוקדמות לעתיד האינטרנט", אמר ב־2016 מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי. הוא יודע שבמדינות כמו הודו ובמדינות נוספות מהפיכת האינטרנט "דילגה" על המחשבים והגיעה ישר לסמארטפונים, ושרוב הגולשים באינטרנט עושים זאת בעיקר דרך הסמארטפון. כך, המכשירים הניידים הם אמצעי הגלישה העיקרי באינטרנט, אפילו יותר מאשר במערב.

גוגל, פייסבוק והחברות האחרות מדברות לפעמים במונחים פילנתרופיים כמעט — עם סיסמאות כמו "חיבור מיליארדי אנשים לרשת", "הבאת בשורת הטכנולוגיה לכל בני האדם" וכו'. אבל הן מרוויחות לא מעט מכך שעוד ועוד אנשים גולשים דרך השירותים שלהן. זה אומר עוד מידע אישי שהן אוספות, ועוד כסף מהכנסות מפרסום, שהן משלשלות לכיסן. כך או כך, הקרב על מיליארדי המשתמשים הנוספים נמצא רק בתחילתו.