מבחן הפרטיות: וואטסאפ לא לבד
חידוש עתידי באפליקציית המסרים וואטסאפ, אשר ידווח על מיקום המשתמשים, מעורר סערה ומציף שאלות נוקבות בנוגע לאובדן הפרטיות. עד כמה הטכנולוגיה מגדירה מחדש את הפרטיות שלנו ומה מחכה בסוף הדרך?
הטלפון החכם שהולך איתנו בכיס הוא מכשיר איתור די יעיל - וזה בכלל לא דבר חדש: אז למה סערו כל כך הרוחות כשדווח כי וואטסאפ, אפליקציית המסרים הפופולרית בעולם עם מעל למיליארד משתמשים, צפויה להוסיף פיצ'ר חדש לגילוי מיקום החברים בקבוצת שיחה?
החידוש הופיע השבוע בגרסת בטא למערכת ההפעלה iOS, אולם עוד לא ברור אם האופציה הזו תוגבל רק לקבוצות שהמשתמש חבר בהן, או שאפשר יהיה בסופו של דבר לדעת את מיקומם של כלל אנשי הקשר. עדכונים נוספים עליהם דווח, דווקא התקבלו בברכה: האופציה למחוק הודעה שכבר נשלחה למשתמש אחר - בתנאי שעדיין לא קרא אותה, והאפשרות לערוך הודעה שכבר נשלחה, כל עוד היא עומדת באותו תנאי בדיוק.
אבל כאמור הפיצ'ר שעורר את הסערה הוא עניין המיקום, ובאופן טבעי התגובות נחלקו לשניים: מצד אחד, מתמשים רבים מחו על עניין החדירה לפרטיות - הרי מי רוצה שכל חבר בקבוצת הוואטסאפ שלו ידע בכל רגע נתון היכן הוא נמצא? הדבר נכון בעיקר במקרים של קבוצות חברתיות המאופיינות בקשרים חלשים. מצד שני, הרבה הורים לילדים שמחו על האופציה העתידית הזו, כחלק ממערך הניטור שהם ישמחו להפעיל לגבי ילדיהם, כאשר מעבר לקשר הרציף עם הילד באמצעות הסמארטפון ניתן יהיה גם לדעת היכן הוא נמצא בדיוק.
להגדיר מחדש מהי פרטיות
עניין חשיפת המיקום הגיאוגרפי באפליקציות אינו דבר חדש: גם האפליקציות של החברה האם - פייסבוק ופייסבוק מסנג'ר, מדווחות על המיקום הגיאורגפי של המשתמש כשהוא מעלה פוסט תמים בפייסבוק או אפילו במהלך שיחה פרטית. ההבדל הטכני הוא, שוואטסאפ כנראה תישען על רכיב ה-GPS הקיים בכל סמארטפון כיום והן ברכיב הסלולר עצמו, שגם יכול לספק מיקום מדויק למדי של המשתמש. ההבדל המהותי יותר - נוגע לבחירה של המשתמשים - איזה מידע לשתף, ועם מי.
עניין הפרטיות בוואטסאפ עומד למבחן לעתים קרובות. למעשה, לאחרונה הוגשה בגרמניה תביעה על ידי ארגון צרכנים נגד האפליקציה, על כך שהיא מפרה את פרטיות המשתמשים באמצעות שיתוף מידע עם חברת האם - פייסבוק. האחרונה, רכשה את וואטסאפ לפני כמעט 3 שנים תמורת סכום של 16 מיליארד דולרים, וכבר אז גורמים בתעשיה הביעו חשש מפני אפשרויות שיתוף המידע בין שתי ענקיות התוכנה. החשש גבר במיוחד כשבוואטסאפ שינו את מדיניות הפרטיות של החברה והודיעו שהם יתחילו לשתף את מספרי הטלפון של המשתמשים עם הרשת החברתית. התביעה הזו הגיעה דווקא אחרי שוואטסאפ הודיעה בשנה שעברה שהיא תאבטח את שירות המסרים שלה באבטחת "קצה לקצה".
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מצא שכמעט מחצית מהישראלים שגולשים ברשת מוטרדים יותר מכל מהאפשרות שהפרטיות שלהם תיפגע. 42% מהצעירים סירבו לאפשר לוואטסאפ לשתף את המידע שלהם עם פייסבוק. סוגיית הפרטיות ברשת סבוכה בכל העולם, מכיוון שהיא בעיקר מציגה מגוון גדול מאוד של מקרים ושאלות אתיות שלא מוצאות תשובה מוגדרת בחוק. למשל בישראל, חוק הגנת הפרטיות עודכן בפעם האחרונה רק בשנת 1996 בהקשר של מידע ממוחשב. התיקון בחוק מחייב את בעליו של מאגר מידע רשום לרשום כחוק את מאגר המידע, ומעבר לכך - אוסר עליו במפורש להשתמש במאגר הזה שלא לצורך עבורו הוא הוקם.
האפליקציות שכבר עושות את זה מזמן
הפגיעה ההולכת וגוברת בפרטיות מגיעה תמיד בחסות "תמורה" כלשהי עבור המשתמש - בדרך כלל מדובר בשיפור טכנולוגי שנועד להקל על החיים. הדוגמה הטובה ביותר היא זו של אפליקציות ניווט דוגמת Waze, אשר מסופקת בחינם למשתמשים ומציעה בתמורה "לנצל" את מיקומם המדויק לטובת קביעת מסלול הנסיעה הטוב והמהיר ביותר. אפליקציות חנייה חדשות, לא רק יודעות היכן חנינו את הרכב, אלא גם מתי אנחנו מתחילים את הדרך הרגלית חזרה אליו, ומסייעת למשתמשים האחרים למצוא חניה שמתפנה. אלה לכאורה "מצדיקות" את הפגיעה המסוימת בפרטיות, אבל השאלה הנשאלת היא היכן עובר הגבול? ומתי הדרישה של החברות לדעת עלינו דברים, הופכת למוגזמת.
ד"ר טל פבל, אחראי לימודי סייבר במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, הסכים כי הפיצ'ר החדש של וואטסאפ מסמן עוד שלב בכרסום בפרטיות שלנו. "הרבה לא נשאר מהפרטיות שלנו. במידה מסויימת זה בסדר, אחד הדברים שאני טוען זה שבשנים הקרובות אנחנו נצטרך להגדיר כל מיני מונחים מחדש. אנחנו נצטרך להגדיר מה זה הפרטיות שלנו, מה זה סודיות. מה זה צנזורה, מה זה צו איסור פרסום".
במקרים רבים שמתועדים ברשת, מספרים גולשים שדיברו עם עמיתיהם בוואטסאפ על נושא מסוים ומיד לאחר מכן מצאו בפיד הפייסבוק הפרטי שלהם פרסומות של אותו שירות או מוצר עליו דיברו. חלק גדול מהם העיד שגם שיחות פרטיות שנוהלו פנים אל פנים ללא תיווך דיגיטלי, מלבד נוכחותו של סמארטפון אצל המשוחחים, הובילו להופעה של פרסומות באותו נושא בדיוק. אלה, העלו חשש לכך שוואטסאפ ופייסבוק מאזינות לנו דרך המכשירים ומייעדות לנו פרסומות רלוונטיות, עניין שהוכחש באופן חד משמעי על ידי מנהל מותג מסנג'ר בחברת פייסבוק.
אז לאן הולכים מכאן? ניסיון העבר מוכיח שעד שלא תהיה חקיקה ברורה בתחום הסבוך הזה, חברות יוכלו לדרוש מאיתנו מה שהן רוצות למעשה ובתמורה, יעניקו לנו שיפורים טכנולוגיים ופיצ'רים חדשניים. אנחנו, מנגד, כנראה נתפתה לאמץ את הטכנולוגיה ובכך נחשוף את עצמנו עוד יותר מעבר למה שכבר אנחנו חשופים כעת.
