סוף ימי הביניים: הניצחון הסיני על אפל וסמסונג
מכשירי הביניים הם החוליה החלשה של היצרניות הגדולות: מכשירי הדגל של המתחרות הסיניות נותנים תמורה לא פחות טובה - ובפחות כסף
תמורות גדולות חווה שוק הסמארטפונים בשנים האחרונות: אל צמרת היצרניות חדרו החברות הסיניות וואווי, שיאומי וקבוצת BBK, שמחזיקה במותגים Oppo, OnePlus ו-Vivo. סמסונג עדיין מחזיקה במקום הראשון ואפל בשלישי, אבל וואווי כבר הגיעה לשני.
דו"חות משלוחי הסמארטפונים של חברות המחקר IDC וגרטנר מראים נסיגה עקבית במספר המכשירים שסמסונג מוכרת מדי שנה. היצרנית הקוריאנית, שמבינה היטב את האיום, מנסה להתרענן ולהשיב מלחמה בדיוק במה שנחשב לנקודות התורפה שלה, וכיום היא מציעה שלוש "משפחות" של סמארטפונים: סדרות J (במחיר נמוך), A (במחיר ביניים) ו-S (פרימיום). החלוקה הזו מקובלת, בהכללה, גם על יצרניות הענק האחרות.
רק שמבין השלוש, מתברר כי החוליה החלשה ביותר היא מכשירי הביניים. היא מתחילה מלמטה: המחיר הבסיסי של סמארטפון בעל יכולות סבירות - מעבד טוב, זיכרון פעולה וגודל אחסון נורמלי, עם מסך משביע רצון ואורך חיי סוללה של לפחות יום עבודה ממוצע - לא מפסיק לרדת. וואווי, למשל, אמנם משיקה במערב בעיקר מכשירי פרימיום כמו סדרות המייט וה-P, עם מכשירים במחיר הנע בין 700 ל-1,000 דולר. אך במקביל היא המציאה לפני כמה שנים את מותג Honor, שמיועד לספק את צורכי הלקוחות המחפשים מכשיר זול אבל עדיין איכותי, במחיר ממוצע של בין 250 ל-550 דולר.
גם שיאומי, החברה שמתמחה במכשירים המספקים תמורה גבוהה ומחיר נמוך, הצטרפה למגמה. פוקופון F1 שלה הוא מכשיר בעל מפרט פרימיום שנמכר בכ-350 דולר. קבוצת BBK, לעומת זאת, מוכרת במערב את מכשירי OnePlus על תקן מותג מוזל: מכשיר דגל במפרט פרימיום ובאיכות גבוהה בחצי מחיר ממכשירי הדגל של סמסונג ואפל. אפילו הדגם האחרון שלה, ה-6T, שהושק במחיר גבוה יחסית, כ-550 דולר, הוא עדיין זול ב-50% ממכשירי העל של סמסונג, LG, סוני ואפילו אפל.
איבדו זכות קיום
המצב החדש הזה יצר בעיה. מכשירי הביניים של סמסונג, LG, סוני, והאייפונים המוזלים של אפל, כמו ה-SE או ה-XR, איבדו למעשה את ההצדקה לקיומם והם לא מהווים עוד מענה למתחריהם מסין. גם לא באמינות ובעמידות. קחו למשל את הגלקסי A9 מבית
סמסונג, בכיר מכשירי סדרת הביניים שלה. הוא מציע מסך גדול, מארז יוקרתי ומצלמה פושרת, אך מחירו הרשמי עומד בישראל על כ-2,400 שקל, וביבוא מקביל תוכלו למצוא אותו בכ-2,000 שקל. יקר.
פוקופון F1 של שיאומי יעלה לכם הרבה פחות ביבוא רשמי, כ-1,600 שקל, וביבוא מקביל אפילו כ-1,300 שקל. באילת ניתן להשיג אותו במחיר זול עוד יותר. המפרט שלו משתווה ואף עולה בתחומים מסוימים על זה של ה-A9: יש לו מעבד סנאפדרגון 845, זיכרון פעולה ומרחב אחסון גדולים יותר, מסך גדול (טיפה פחות איכותי משל סמסונג) וסוללה אימתנית. גם מכשיר הדגל של שיאומי, Mi 8, מציע מפרט דומה ועולה כ-2,000 שקל. ה-A9, לעומתם, כולל מעבד דור ביניים מיושן מעט, סנאפדרגון 660, ומצלמה לא מרשימה.
אבל האיום על מכשירי הביניים לא מגיע רק מהמכשירים הסיניים. גם מכשירי הדגל הישנים של היצרניות הגדולות מתחרים בהם. כך, למשל, ניתן למצוא כיום גלקסי S9 ביבוא מקביל בסביבות 2,100 שקל. המחיר של מכשיר הדגל הקודם, ה-S8, אף זול יותר. ה"תקלה" השיווקית הזו היא ברכה לצרכן, שמחפש מכשיר איכותי במחיר זול.
עדיף מכשיר מאשתקד
גם אפל סובלת מהמגמה החדשה. החברה השיקה השנה שלושה דגמי אייפון, XS, XS Max ו-XR, כשהאחרון מציע מחיר "זול" יחסית. אך התברר שמי שכבר מוכן להוציא את הסכום הגבוה הנדרש לרכישת אייפון מעדיף את הדגם הבכיר והיקר יותר. אפל צימצמה לאחרונה את היקפי ההזמנות של ה-XR מקבלני הייצור שלה בסין. מי שרוצה אייפון זול, עדיף שירכוש את אחד מדגמי השנה הקודמת או זו שלפניה, שעדיין מוצעים למכירה גם בחנות הרשמית של אפל.
בשורה התחתונה, הקטגוריה "מכשירי ביניים", המתייחסת לסמארטפונים ברמת מחיר בינונית של היצרניות המובילות, צריכה כנראה להיעלם מהעולם. למכשירים הללו אין שום יתרון מהותי: הם יקרים מדי ביחס למפרט שלהם - פעמים רבות הם כוללים
פשרות טכנולוגיות ו"שינמוכים", שנעשו במיוחד כדי למנוע מהם "לגנוב" את שוק מכשירי הפרימיום הרווחיים של היצרנית, ומלבד שם המותג - אין להם שום יתרון ייחודי שיהפוך אותם לנחשקים. בשוק יש כבר מספיק דגמים בוגרים שיכולים לספק למשתמש הסביר את מה שהם מתיימרים להעניק.
מחלקות השיווק הגדולות של היצרניות הוותיקות עדיין שבויות באשליה שלפיה הלקוח תמיד מכריע לטובת המותג החזק יותר, גם אם זה מציע לו הרבה פחות. הזמנים השתנו, ימי הביניים הסתיימו, ואם לא יתעשתו במהירות עתידן מוטל בספק.
