שתף קטע נבחר

השעון החכם של סמסונג משתלם, אבל מי באמת צריך אותו?

בדקנו את ה-Galaxy Watch של סמסונג, ומצאנו בו כמה נקודות חוזק לעומת המתחרים. רק על השאלה "למה אנחנו צריכים אותו?" לא ממש הצלחנו לענות. סקירה

בשנים האחרונות, מנסות יצרניות הטכנולוגיה להחליט מה צריך לכלול מוצר שראוי להיקרא שעון חכם: יותר מאשר ברוב המוצרים הטכנולוגיים האחרים שזוכים לתפוצה רחבה, שעונים חכמים הם משחק של פשרות. הסיבה לכך פשוטה - הסוללה.

 

השעון החכם של סמסונג (צילום: דניס ויטצ'בסקי)
השעון החכם של סמסונג(צילום: דניס ויטצ'בסקי)

 

סוללה של שעון חכם חייבת לשרוד (לפחות) יום שלם. אם השעון לא מצליח להציג את השעה מהרגע בו יצאתם מהבית ועד לרגע בו אתם חוזרים אליו - מדובר במוצר גרוע. אבל גם הטענה של שעון מדי לילה היא טרחה לא קטנה, ולא כל החברות מוכנות להכריח את המשתמשים להשקיע בתהליך. נכון, בטלפונים סלולריים זה עבד, אבל זה קשור בפונקציונליות של טלפון חכם לעומת שעון, מה גם שיש גבול לכמות המכשירים שאנחנו מוכנים לחבר למטען בכל לילה.

 

כדי שהסוללה הקטנה שבתוך השעון תשרוד יום שלם, היצרנית צריכה לבצע שורה של החלטות שנוגעות לייעול שלה: לשלב מעבד איטי יחסית אך יעיל? לוותר על GPS? לא לאפשר למסך להישאר דלוק כל הזמן? אולי לא באמת חייבים זיהוי פעולות אוטומטי, ואולי גם אפשר לוותר על אפחיקציות חיצוניות? ה-Galaxy Watch החדש של סמסונג מצליח לעשות את הבחירות הנכונות כמעט בכל נקודה. הוא שורד ארבעה ימים בלי הטענה, מספק ממשק מהיר ונוח, מדייק במדידות של פעילות ספורטיבית, ומאפשר שימוש גם כשהטלפון נמצא במרחק.

 

השעון החכם של סמסונג (צילום: דניס ויטצ'בסקי)
קבלת הודעות בעברית(צילום: דניס ויטצ'בסקי)

 

מבחינה עיצובית, הוא גם לא מביך. נכון, הבחירה לעטר את מסגרת המסך בספרות, כאילו מדובר בשעון אנלוגי, לא הייתה הגיונית כש-LG עשו אותה לפני ארבע שנים והיא לא הגיונית גם היום. אין למוצר המאוד-טכנולוגי הזה סיבה להתחזות לשעון מיושן. הוא גם לא באמת עובר כתכשיט או אביזר אופנתי: הגוף שלו גדול מדי, הקווים גסים מדי. אבל כאמור, הוא לא מביך - וגם זה משהו כשמדובר בשעונים חכמים.

 

ה-Galaxy Watch מגיע בשני גדלים: 46 מילימטרים ו-42 מילימטרים. הגרסה הגדולה מגיעה בצבע כסוף, ואילו הקטנה גם בשחור ובזהב-ורוד. אנחנו לקחנו לבדיקה את גרסת ה-46 מ"מ, באדיבות סאני, יבואנית סמסונג לישראל. משקלו של השעון 63 גרם בלי הרצועה ו-82 עם הרצועה שמגיעה באריזה. המשקל לא מאוד מורגש במהלך היום, אבל לישון איתו על היד זה לא מאוד נוח. הוא אמנם יכול למדוד שינה, אבל בדרך הוא עלול לגרום לכם להתעורר רק כדי להוריד אותו.

 

השעון כולל מעבד כפול ליבה של סמסונג, במהירות 1.15 גיגה-הרץ, עם 768 מגה-בייט של זכרון ו-4 גיגה-בייט של שטח אחסון לאפליקציות והורדה של שירים משירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי. הוא מצוייד במערכת ההפעלה Tizen, שהחלה את דרכה ב-2011 כמערכת הפעלה לטלפונים, שפותחה בהובלת סמסונג. כיום היא משמשת את סמסונג בעיקר לציוד אחר - שעונים חכמים, טלוויזיות, מערכות לרכב. יש גם מזגן Tizen ומקררי Tizen.

 

השעון החכם של סמסונג (צילום: דניס ויטצ'בסקי)
(צילום: דניס ויטצ'בסקי)

 

בזמן ש-Wear OS של גוגל לשעונים חכמים עדיין נמצאת בשלב המוזר שבין חוסר רלוונטיות לבין תקווה לקאמבק, טייזן היא מערכת הפעלה בוגרת וטובה יחסית. המעבר בין המסכים מהיר, הסידור שלהם הגיוני, וממשק השליטה העיקרי בשעון הזה - סיבוב המסגרת סביב המסך - מוצלח מאוד. יש משהו מאוד כייפי ונוח בשליטה הזו: סיבוב שמאלה מהמסך הראשי כדי לראות את ההתראות, ימינה כדי לנווט במסכים הרגילים. אחרי יום, הניווט יהיה אינטואיטיבי מספיק כדי לשכוח לפעמים שמדובר במסך מגע.

 

לאורך השימוש בשעון שאלתי את עצמי הרבה פעמים "למה אני צריך אותו?". יש כמה דברים אותם התשובה לשאלה הזו בבירור לא כוללת: השילוב של ביקסבי, העוזר הקולי של סמסונג, הוא אחד מהם. לא ברור למה הוא כאן, לא ברור מי ירצה להשתמש בו.

 

היכולת לבצע שיחות מהשעון? הגיונית בתיאוריה, לא מאוד שימושית במציאות. ברור שהכוונה היא לאפשר לכם לדבר תוך שימוש ברמקול ובמיקרופון של השעון בזמן פעילות ספורטיבית, כשהטלפון נמצא בכיס או בתיק. אבל זה לא באמת נוח, וכן מאוד מביך כי הרמקול מספיק חזק כדי שכולם סביבכם ישמעו אתכם. כנראה שרוב המשתמשים לא יבצעו שיחות כאלה באופן יום-יומי.

 

לעומת זאת, קבלת התראות מהטלפון ישירות לשעון יכולה להיות שימושית, במיוחד אם אתם מגבילים את מספר האפליקציות שמורשות לשלוח אותן. אבל לטובת התראות, יש שעונים זולים יותר ופשוטים יותר. כן, מעטים הם שעונים שתומכים בעברית בצורה מספיק טובה כדי לאפשר לכם גם להגיב להודעות בשפת הקודש (תוך הקשה על מקלדת זעירה, כמובן), אבל גם ב-Galaxy Watch זה לא תמיד עובד. נסו לענות להודעת וואטסאפ, והשעון יספר לכם שהוא שלח אותה. הוא לא. בהיעדר אפליקציה ייעודית שמותאמת עבורו, השעון לא באמת יכול לשלוח הודעות וואטסאפ, אלא רק להציג אותן.

 

השעון החכם של סמסונג (צילום: דניס ויטצ'בסקי)
(צילום: דניס ויטצ'בסקי)

 

בנוסף, רק מעטות מהאפליקציות מוכיחות את עצמן כשימושיות באמת. אומנם יש כאן אפליקציות חדשות, אבל ברוב המקרים לא תרצו להשתמש בהן על גבי מסך 1.3 אינץ'. ספוטיפיי התגלתה כאפליקציה השימושית יותר, שמאפשרת לכם להוריד שירים לשעון, ואז להתחבר אליו מאוזניית בלוטות' ולהשתמש בו בתור נגן. אבל הממשק לא נוח, חיפוש השירים להורדה מצריך שימוש בהקלדה קולית של ביקסבי או במקלדת הממש-ממש-זעירה. באופן כללי, אפליקציות צד שלישי הן תחום בו Tizen, או השעון הזה שמבוסס עליו, אינו מבריק במיוחד.

 

מה כן? פעילות. השעון הזה טוב מאוד בלזהות פעילות, למדוד פעילות ולדרבן אתכם לבצע פעילות. שבו בלי יותר מדי תנועה במשך שעה, והוא יציע לכם תרגיל קצרצר. קומו כדי להסתובב קצת, והוא יביע את שביעות רצונו. לכו עשר דקות בקצב טוב, והוא יספר לכם כמה הוא מרוצה מכם, תוך זיהוי אוטומטי של פעילות ההליכה. אחר כך הוא ימשיך לספר לכם כמה אתם מגניבים כל עוד אתם תמשיכו להישאר בתזוזה.

 

ה-Galaxy Watch יודע גם למדוד כמה עשרות סוגי פעילות נוספים, אבל הוא לא מזהה אותם אוטומטית - תצטרכו להגיד לו מה אתם עושים. התוצאות לא אחידות. שחיה, למשל, השעון לא מצליח למדוד בצורה מדוייקת. הוא מפשל, ובדרך כלל זה לכיוון של הערכת יתר.

 

אם אתם משתמשים באייפון, קשה יהיה ל-Galaxy Watch להתחרות בשעון של אפל. אם אתם ספורטאים או רוצים שעון בעיקר למדידת פעילות ספורטיבית, יש מוצרים שזה ייעודם - חלקם זולים משמעותית, אחרים יקרים יותר אך מספקים תמורה טובה ומקיפה יותר.

 

עבור מי השעון הזה יהיה רלוונטי? משתמשי אנדרואיד, שלא מוכנים להטעין את השעון שלהם כל לילה; רוצים ממשק נוח אבל מסתפקים בעיקר באפליקציות שיש על השעון; מעוניינים למדוד פעילות גופנית אבל לא מצפים לדיוק מירבי; ורוצים שההתראות מהטלפון יוצגו במסך זעיר אך קריא ובהיר על הזרוע שלהם. אה, ומוכנים לשלם 1,499-1,699 שקל על זה, בהתאם לגודל השעון.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דניס ויטצ'בסקי
השעון החכם של סמסונג
צילום: דניס ויטצ'בסקי
מומלצים