על מה אנחנו מדברים כשמדברים על זיהוי פנים
טכנולוגיית זיהוי הפנים שהוצגה באירוע ההשקה הגרנדיוזי של אפל, טומנת בחובה סכנות ממשיות בתחום של פרטיות מידע. בזמן שכולם מתפעלים מהטכנולוגיה, יש על מה לחשוב לפני שממהרים לסרוק את הפרצוף
לפני שבועיים בדיוק הושק מכשיר האייפון X המצופה באירוע המסורתי של חברת אפל, שהציג חידוש אחד מרכזי: פתיחת הטלפון באמצעות טכנולוגיה של זיהוי פנים. בהשקה עצמה, ההדגמה דווקא לא התרחשה כשורה ונדרשו כמה נסיונות לפתוח את המכשיר, ונראה שזו הייתה הבעיה העיקרית שהעסיקה את הקהל, את העיתונאים ואת צרכני אפל שעדיין מצפים למכשיר - שצפוי להגיע למדפים בתחילת חודש נובמבר, בצמוד לתג המחיר הגבוה ביותר שניתן אי פעם למכשיר טלפון מתוצרת החברה.
עוד שאלות שעלו במסגרת השיח סביב ההשקה, כמו הטענות ליכולת לפתוח את המכשיר באמצעות תמונה של המשתמש או עד כמה יעילה הטכנולוגיה בחושך, הדגימו שוב בורות מוחלטת במהות של טכנולוגיות ביומטריות, ובמשמעויות הרחבות שעולות ממנה. זיהוי פנים הוא טכנולוגיה ביומטרית לכל דבר, ולכן משתמשים שחשקה נפשם במכשיר החדש של חברת אפל מוכרחים להיות לפחות מוטרדים מהעובדה שהם מוסרים מידע רגיש כל כך - תווי הפנים שלהם עצמם, לידיים של חברה מסחרית.
כן, לפתוח את הטלפון במבט זה מגניב. אבל יש לזה מחיר, ולא מדובר על אלף דולר: כדי שהטלפון ידע לזהות את הפנים מוכרחים לסרוק אותם, והמידע הזה מוכרח להישמר איפשהו. אמנם באפל ציינו כי המקום היחיד שבו נשמר המידע הוא על גבי המכשיר עצמו, כייצוג מתמטי של תבנית הפנים, ובכל זאת טמונה כאן סכנה. כשסיסמאות דולפות, אפשר פשוט להחליף אותן. את הפנים שלכם קשה קצת יותר להחליף.
מידע ביומטרי הוא כמובן רגיש הרבה יותר ממידע אחר שאנחנו מורגלים לחלק לחברות מסחריות בתמורה לשירותים שלהן - כמו במקרה של פייסבוק או גוגל למשל. אי אפשר להבטיח במאה אחוז שמאגרים מהסוג הזה ישארו בלתי חדירים, ולכן מוכרחים לחשוב פעמיים לפני מסירתו, בייחוד כשמדובר בחברה שעלולה לעשות בו שימוש מסחרי.
אבל למידע ביומטרי יש עוד נקודות תורפה משמעותיות - כולן מוכרות היטב בקרב מי שחוקרים ועוסקים בהתפתחות התחום ובזליגה שלו אל תוך חיי היום-יום שלנו. מידע ביומטרי שמשמש לצורכי גישה הוא פתח, למשל, לפגיעה פיזית משמעותית, כפי שאכן עלה בהקשר של זיהוי לפי טביעת אצבע. מי שלא יבחלו באמצעים כדי לבצע גישה למכשירים או מקומות בלתי מורשים, לא יעצרו גם במחיר של כריתת אצבע, למשל.
ומוכרחים גם לחזור לרגע ההכרזה, בו ההדגמה של פתיחת המכשיר לא בדיוק עבדה. אנשי יחסי הציבור של אפל נתנו לסיפור הזה ספין בטעם מאובטח אמנם, כשטענו שהמכשיר לא נפתח מפני שהוא עבר בידיים של עובדים אחרים בחברה רגע לפני ההדגמה, ולכן המכשיר עשה את מה שהוא תוכנן לעשות - וננעל. מה זה אומר בפועל? שמכשיר האייפון X יסרוק פנים באופן תדיר, של כל מי שמביט בו - במטרה למצוא התאמה. כך שהתכונה של זיהוי פנים עובדת תמיד ואוספת מידע - שלא מאוד ברור לאיזה ידיים הוא עשוי להגיע.
טכנולוגיה ביומטרית היא לא משהו שצריך להקל בו ראש. לא סתם היא מעוררת מחלוקת, גם במקרים שבהם מדובר בגופים ממשלתיים. להפיכתן של תכונות פיזיות למנגנוני בקרה והרשאה יש משמעויות נרחבות ומומחי פרטיות מידע עסוקים בשאלות הללו כל הזמן. כל אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר על טכנולוגיה שנמצאת בשימוש יום-יומי ושגרתי כל כך, כמו במכשיר הטלפון החכם.
