מייסד צ'ק פוינט על פרשת פייסבוק: "זו לא הייתה דליפת מידע"
חתן פרס ישראל בתחום ההייטק, גיל שויד, התייחס במסגרת ועידת "ישראל, סיפור הצלחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", לפרשת הפרת הפרטיות של הרשת החברתית
"אפשר לעשות דברים טובים גם בלי רגולציה": מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט וחתן פרס ישראל הראשון בתחום הייטק, גיל שויד, התארח היום (א') בוועידת "ישראל, סיפור הצלחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בבנייני האומה בירושלים, והתייחס לפרשת פייסבוק, שמסעירה את עולם הטכנולוגיה בשבוע האחרון.
"זו לא מפלצת שהשתלטה לנו על החיים", אמר שויד ביחס לרשת החברתית הפופולרית בעולם. "המידע לא דלף, אלא הגיע בכלים חוקיים ולגיטימיים, ואפילו פייסבוק לא מכרה אותו. זו לא הייתה גניבת מידע. האם צריך להיזהר יותר? כן. אבל אנחנו חיים בעולם שבו יש מידע זמין, זה יותר טוב מהעולם שבו יש סוכנויות חשאיות שעוקבות, אבל זה המחיר של טכנולוגיה. אפשר לעשות דברים טובים גם בלי רגולציה".
בפאנל התארח שויד לצדה של הסופרת צרויה שלו, והשניים שוחחו על הקשר בין יצירתיות, יוזמה והצלחה בינלאומית. שניהם מובילים קריירה מצליחה שהניצנים שלה התעוררו כבר בגיל 10, ומצאו מכנים משותפים נוספים בממשק בין טכנולוגיה לספרות. "עולם של מפתחי תוכנה הוא קודם כל עולם נורא יצירתי", אמר שויד, "זה אתה וחופש היצירה שלך מול המחשב. בצ'ק פוינט באמת עבדנו 16 שעות מסביב לשעון ופתרנו את הבעיות, ואחרי זה היינו צריכים להתמודד עם סט אחר של בעיות - איך משווקים, איך מושכים משקיעים. בשביל להצטיין במשהו אתה צריך לעשות את מה שאתה באמת טוב בו".
"הסופר, כמו המתכנת, יושב לבד בבית מול המחשב", אמרה שלו. "ואז כשהספר יוצא, אתה פתאום צריך לצאת, לפגוש אנשים, להשתתף באירועים. גיל אמר שניסה לפתור בעיות ואני דווקא יצרתי בעיות. ספרות עברית מביאה איזושהי חיוניות, אינטימיות וכוח שיש לו ביקוש. יש משהו בזה שאנחנו חיים בארץ שהולכת ומתהווה לנגד עינינו, ועל כן אנחנו מתקבלים בעולם בדרך כלל בסקרנות רבה".
בהמשך, במסגרת פאנל בנושא חזון שיכול לשנות את העולם, שוחחו מייסד מובילאיי, פרופסור אמנון שעשוע, וחתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרן צ'חנובר, על הדרך הארוכה להצלחה עולמית. "אם מסתכלים על ההצלחה הגדולה של ההייטק הישראלי", אמר שעשוע, "אין גוף אחד שיכול לקבל קרדיט לבד. לא הממשלה, לא הצבא, לא העסקים. יש איזשהו אתוס ישראלי שאני חושב שהוא מחולל את ההצלחה. אבל יש גם מחסור רציני בכוח אדם. יש גם מגזרים שלמים שמודרים מהאתוס הישראלי - חרדים למשל. צריך גם עוד השקעה בפריפריה כדי לצמצם פערים". צ'חנובר הסכים: "הסיכוי של תלמיד שנולד בקריית שמונה או בחצור הוא קטן יותר להגיע אל הצמרת. בואו נהיה גלויים. צריך להכיר בפרירפיה החברתית כבעיה שדורשת השקעה", אמר.
השניים שוחחו גם על סוגיית הרכבים האוטונומיים, שעלתה השבוע לכותרות בעקבות התאונה הקטלנית של חברת "אובר". שעשוע אמר כי כבר בשנת 2030 נראה רכבים נוסעים ללא נהגים באופן שגרתי. "הרכבת יצאה מהתחנה", אמר. "העניין של טכנולוגיה שמסוגלת להגיע ליכולת אנושית גם מבחינת חישה וגם מבחינת משא ומתן - כבר קיים. העולם הדיגיטלי עובר מהפכה וזה משפיע על כל תחום בחיינו, במיוחד על הרפואה".
צ'חנובר חידד כי "הרפואה הולכת להשתנות לחלוטין. אחת הבעיות הגדולות ביותר בעולם הרפואה היא שעד היום הסתכלנו על מחלות אבל לא על נשאי המחלות. הטיפול היה סטנדרטי לכולם, וזה היה מוזר כי אין שני אנשים בעולם שהם בעצם זהים. בעתיד נרצה להכיר את החולה, את פרופיל ה-DNA שלו, ולהתאים לכל אחד תרופה אישית משלו. החולים יאובחנו על סמך הסיבה שגרמה להם למחלה".
גם מייסד אפליקציית הניווט "ווייז", אורי לוין, והשף חיים כהן, לקחו חלק בפאנל שניסה לפצח את המתכון להצלחה ישראלית. כהן אמר כי "בישול זה אחד הדברים האנלוגיים האחרונים שנותרו מבחינת עשייה. אתה מצליח לעשות מתכון מסוים ומקבל תשואות, אבל בפעם הבאה שתעשה אותו לא בטוח שזה יצליח שוב". לוין תרם מנסיונו: "לא כל המתכונים מצליחים. אבל בדרך כלל צריך להבין את הבעיה, את האנשים שיש להם אותה ואיך אם ניגשים לפתרון. חלק אחר זה לעשות טעויות מהר. עולם ההייטק מלא טעויות, ואם נעשה טעויות יותר מהר נתקדם יותר מהר".
במסגרת הפאנל נשאלו השניים על היעדרן המורגש של נשים יזמיות - גם בתחום ההייטק וגם בעולמות הקולינריה. "נשים חונכו להיות פרקטיות", אמר כהן, "יזמות מתחילה מחלום, ונשים חולמות פחות". לוין התערב בנחרצות: "זה לא שהן חולמות פחות, מדכאים להן את החלומות". כהן השיב לו: "התוצאה היא אותה תוצאה. אני לא רואה את זה במטבחים, שנשים חולמות לפתוח מסעדות, הן נכנסות לאיזה זרם שקבעה החברה. מהניסיון שלי נשים לא פחות טובות מגברים, וחלקן אפילו יותר. הן רק צריכות למרוד בסטיגמה ובמערכת שחינכה אותן להיות אימהות".
"אני חושב שזה קשור לאיזשהו חינוך היסטורי שאומר לילדות שאתן לא יכולות", אמר לוין. "אני חושב שחסרות מהנדסות, יזמיות. אם מערכת החינוך וההורים יתחילו להגיד לבחורות וילדות - תנסו, תצליחו, אז יהיה לנו עתיד הרבה יותר טוב".
לפנייה לכתב/ת 
