תתחילו להתרגל: המקלדת העברית החדשה של מכון התקנים
מכון התקנים פרסם תקן חדש ובו שינויים בחלק מהאותיות והסימנים במקלדת. המטרה: להימנע מטעויות במעבר בין אנגלית לעברית. לא רוצים לשנות? תוכלו להמשיך לעבוד עם המקלדת הישנה
רגילים להקליד הרבה בצורה עיוורת? בקרוב חלק מהמקשים במקלדת צפויים לשנות את מיקומם. מכון התקנים הישראלי פרסם אתמול תקן וולנטרי חדש שישנה את מבנה המקלדת המוכר ויכלול שינויים בחלק מהאותיות והסימנים.
בסוף 2016 פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי המכון העביר את המקלדת המוכרת לעיון ולהצעות הציבור לשיפורים, וזאת עקב תלונות רבות על תפקודה. כעת פורסם התקן החדש. "תקן חשוב זה", מדגישים במכון, "מאפשר למשתמש להימנע מטעויות הקלדה נפוצות".
עד שהציבור יתרגל לשינוי, ההקלדה עלולה להיות איטית יותר, עם טעויות בטקסטים וחוסר תאימות בין מערכת ההפעלה למקלדת החדשה. השינוי נכנס לתוקף מיד, כשבמקביל אפשר יהיה לעשות שימוש במקלדת הישנה. המקלדות החדשות יחלו להימכר בימים הקרובים. חנות שלא תרצה, לא תחויב למכור את המקלדות הללו.
מטרת התקן היא לתת למשתמשים גישה נוחה לכל התווים הנחוצים לכתיבה בעברית: אותיות האלף־בית, סימני הניקוד וסימני הפיסוק. השינוי העיקרי הוא ביטול הכפילות ברוב קלידי הפיסוק, כך שכל אחד מהם יופעל על ידי קליד אחד, שפעולתו לא תלויה במצב המקלדת (עברי או לטיני). כן נעשו שינויי מיקום של אותיות, כדי למנוע טעויות. כיום במעבר בין אנגלית ועברית סימני הפיסוק מחליפים מקום.
הקושי העיקרי בשימוש במקלדת הנוכחית הוא שחלק מקלידי סימני הפיסוק - נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), גרש (') ולוכסן (/) - תלויים בשפה שכותבים בה, דבר שמפריע למשתמש לפתח מיומנות הקלדה ולצמצם טעויות. קושי נוסף הוא מיקומן הבעייתי של אותיות עבריות אחדות (כגון האות ו"ו ליד האות נו"ן-סופית), שגורם לטעויות הקלדה שכיחות. במקלדת עם המיפוי המשופר נעשו כמה שינויי מקום של אותיות עבריות, שמטרתם למנוע טעויות אלה.
המיקום המקובל של האותיות העבריות, האותיות QWERTY הלטיניות הגדולות, הספרות וסימני הפיסוק, נשמר ברובו. השינויים מופיעים אך ורק במצב העברי.
אילן כרמית, מ"מ מנכ"ל מכון התקנים: "התקבלו עשרות רבות של פניות מהציבור. ועדת התקינה שינתה חלקים בתקן בהתאם לנוחיות הציבור ולצרכיו". על השינוי החליטה ועדה טכנית במכון, שבה חברים נציגים של איגוד האינטרנט הישראלי, מיקרוסופט, איי־בי־אם, המועצה לצרכנות, הלשכה לטכנולוגיות מידע, העמותה הישראלית לקוד, ועוד. היא פעלה בשיתוף הוועדה לשימושיות במכון.
