"לשאוף לשותפות בין אדם למכונה, אנחנו בלתי נפרדים"
לפי ד"ר פטרישיה פלוריסי, מנהלת טכנית גלובלית בחברת דל, אנחנו חיים היום בשני יקומים נפרדים - הדיגיטלי והפיזיקלי. איך פותרים את ההתנגשויות ביניהם, מה הבעיה עם המכונית האוטונומית ומה יעלה בגורל המטבע של פייסבוק?
"התנגשויות בין העולם הפיזיקלי לעולם הדיגיטלי קורות באופן תכוף", היא אומרת. "כשיש לנו מכונית אוטונומית שנוסעת על כביש יחד עם מכונית רגילה - שם מתרחשת התנגשות וצריך לפתור אותה. כיום, מרבית הבעיות שלנו עם מכוניות אוטונומיות קשורות לטכנולוגיות של זיהוי דימויים ואובייקטים - הרי בני האדם נוהגים באמצעות חוש הראייה שלהם, אנחנו יודעים איך לראות ולפרש אם הרמזור אדום או ירוק, לפרש תמרור או לזהות אדם אחר שחוצה את הכביש. אבל המכונית האוטונומית צריכה עשרות חיישנים כדי להצליח לבצע את אותה פעולת ראייה. בעולם דיגיטלי מוחלט, המכונית האוטונומית בכלל לא תצטרך לזהות אם הרמזור אדום או ירוק, כי לא יהיה צורך ברמזורים, המכוניות פשוט יתקשרו אחת עם השנייה ויחליטו מי עוברת קודם את הצומת".
איך פותרים התנגשות? באמצעות הטמעה של טכנולוגיה באופן בלתי מורגש (Seamless). "הדוגמה הכי קלה שאפשר לחשוב עליה - עכשיו אני נוסעת לכנסים בכל העולם, אבל יש לי ידית דיגיטלית בבית. אם מישהו צריך להיכנס הביתה - נניח טכנאי כלשהו, כל מה שהוא צריך לעשות זה להתקשר אלי ואני אפתח לו את הדלת באמצעות אפליקציה. המחשב שלי ננעל כשהוא מזהה שאני לא נמצאת מולו למשך יותר משלוש שניות, ומתחבר אוטומטית כשאני שוב חוזרת. זו בעצם שותפות של אדם ומכונה, אנחנו ביחד בסיפור הזה, בלתי נפרדים. גם המטבע של פייסבוק זו דוגמה טובה".
אפרופו ליברה, מה את חושבת על המאמצים של פייסבוק בתחום?
"האמת שאני עוד לא כל-כך יודעת מה להגיד על זה. אנחנו בנקודת זמן שבה זה באמת יכול ללכת לכל כיוון - או להפוך לפרויקט מוצלח מאוד, או להיות עוד ניסיון בשרשרת נסיונות של מטבעות וירטואליים, צריך לחכות ולראות".
פלוריסי, ד"ר במדעי המחשב ממוצא ברזילאי, הגיעה לישראל להתארח בפורום השנתי של חברת דל טכנולוגיות, לצד בכירים נוספים. בין הפרזנטציות והפאנלים, היא התפנתה לשטוח את מפת הדרכים של המציאות הטכנולוגית. היקום הדיגיטלי המקביל שעליו היא מדברת, ניזון מהמשאב החיוני ביותר - דאטה (נתונים). "אם בעולם הפיזיקלי השמש היא מקור האנרגיה והחיים, בעולם הדיגיטלי הדאטה הוא כמו השמש. זה הדלק של כל הכוחות הטכנולוגיים שפועלים יחד".
פלוריסי מדברת על תשע כוחות כאלה, מעין רשימת מכולת של מילות הבאזז החמות ביותר בעולם הטכנולוגיה בעשור האחרון: בינה מלאכותית ולמידת מכונה; האינטרנט של הדברים (IoT); מציאות מדומה, רבודה או מעורבת; רובוטיקה; מאיצי כוח מחשוב; הענן; דור חמישי; בלוקצ'יין, ומחשוב קוונטי. לטענתה, דל טכנולוגיות עוסקת באופן כזה או אחר במחקר סביב כל אחד מהתחומים האלה.
באיזה מהתחומים את מושקעת באופן אישי?
"אני משקיעה את רוב הזמן שלי בשלושה אזורים מרכזיים - שהם לא נפרדים: בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים והרצף שמאפיין טכנולוגיית ענן. הרעיון הוא שאלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית מחייבים סטים של נתונים שמגיעים מ-IoT, ומחייבים כוח מחשוב, קישוריות והקשר. האינטרנט של הדברים הוא מבוזר באופן מובנה, ולכן אנחנו מוכרחים למצוא דרכים יצירתיות כדי לצרוך את המידע הזה בקנה מידה עולמי, ובסופו של דבר - איך מאפשרים אנליטיקה נכונה ומדוייקת יותר בעולם של מולטי-קלאוד. אלה הדברים שמעסיקים אותי".
לטענתה, דל טכנולוגיות משקיעה כ-5% מהרווחים השנתיים שלה בחזרה במחקר ופיתוח, ואלה לא סכומים מבוטלים. "בשלוש השנים האחרונות השקענו 12.3 מיליארד דולר על מחקר, ואנחנו מחוייבים להשקיע עוד 4.5 מיליארד דולר במהלך השנה הקרובה. אנחנו משקיעים גם ברכישות ובמיזוגים, ועושים עסקאות חכמות מאוד - כולל בישראל. אנחנו מאוד פעילים פה".
איך את חווה את קהילת ההייטק הישראלית?
"אני מגיעה המון לישראל, עובדת צמוד עם הצוות בהרצליה וגם נמצאת בשותפות מחקרית עם אוניברסיטת בן-גוריון. אני מוצאת שהקהילה הישראלית חדשנית מאוד, עובדת קשה וממוקדת מטרה. בארה"ב יש איזו נטייה להתפזר, פה ברגע שנותנים בעיה - מקרקעים אותך וממקדים אותך לכיוון הפיתרון".
