ספרו להורים: הטכנולוגיה שתמנע את הנפילה הבאה
בהאקתון הגדול בישראל, פיתחו מהנדסי מיקרוסופט יחד עם הצוות הרפואי בבילינסון יישום שמסוגל לחזות ולסייע במניעה של נפילות בקרב אנשים בגילאי 65 ומעלה. "נפתחה לנו דלת לעולם של נתונים וטכנולוגיה"
מתברר שבקרב האוכלוסיה המבוגרת, הנושא של נפילות הוא קריטי: 30 אחוזים מהמטופלים בגילאי 65 ומעלה יחוו נפילה כתוצאה משלל גורמים - החל מהשפעות של טיפול תרופתי, דרך מצב קוגניטיבי, מחלות כמו סוכרת ואוסטאופורוזיס, ואפילו מצב סוציאלי. בגילאים האלה, נפילה היא לא צחוק. היא עלולה להוביל לאשפוזים, תחלואה ואפילו מוות. 60 אחוזים מהנופלים, מועדים ליפול שוב בתוך פרק זמן קצר. מתוך נקודת המוצא הזו הגיע הצוות הרפואי של בית החולים בילינסון
יחד עם מכון המחקר של כללית, וביקש לבחון דרכים שבהן טכנולוגיה מתקדמת יכולה להועיל בניבוי ומניעה של נפילות.
כך מנסים לנבא ולמנוע נפילות
במהלך השבוע האחרון התקיים ההאקתון הגדול בישראל - של חברת מיקרוסופט. מהנדסי מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל נענו בהמוניהם לאתגרים שונים - בהם, למשל, אתגר של המשרד להגנת הסביבה לשימוש ברחפנים אוטונומיים להפקת דו"חות בנושא של הטמנת פסולת רעילה. תהליך שלוקח היום חודשים ארוכים, וגם אז איסוף המידע לא מצליח להוביל להרשעות בבתי המשפט - הפך לעניין של שעה, שנעשה בצורה אוטומטית וחכמה. 900 מהנדסות ומהנדסים לקחו חלק בהאקתון השנתי, אבל את המקום הראשון קטף הצוות שעבד בבילינסון.
במשך ארבעה ימים התמקמו המהנדסים בתוך בית החולים, וחברו לצוות הרפואי כדי להבין את הבעיה וגם לפתח עבורה פיתרון. "כולנו היינו חדורי מטרה", מספר ד"ר יוסי שעיה, מתמחה ברפואה דחופה בבילינסון. "היינו נחושים ליצור כלי שהמטרה שלו היא לנבא את סיכויי הנפילה במטופלים. באנו לזה משני כיוונים: הראשון הוא פיתוח של אלגוריתם שעושה שימוש במכלול של נתונים - מדדים חיוניים, בדיקות מעבדה, טיפול תרופתי, מחלות רקע ותפקוד יום-יומי, ועל בסיס זה מזהיר אותנו שהמטופל עתיד ליפול. הכלי השני שיצרנו מבוסס על טכנולוגיית הקינקט, שעוזרת לנו ללמוד על היציבה של המטופל ועל תבנית ההליכה שלו - דברים שבבדיקה רגילה אנחנו לא מצליחים לראות".
טכנולוגיית המצלמה של קינקט - פיתוח ישראלי במקור שנרכש על-ידי מיקרוסופט ושימש כקונסולת משחק בעבר, כוללת יכולת לזיהוי ופענוח של תנועות גוף. "כשמשלבים בין קינקט לבין האלגוריתם, נוצר כלי שעוזר לנו במניעה ראשונית ובמניעה שניונית של נפילות", אומר שעיה, שמספר על ארבעה ימים אינטנסיביים אך מעוררי השראה בחברת צוות המהנדסים.
"נפתחה לנו דלת לעולם של נתונים וטכנולוגיה. צריך להיות שם בשביל להבין. העבודה שם היתה כמו תזמורת, כולם מסונכרנים, כולם עובדים, היתה דינמיקה מאוד טובה בחדר. גיליתי כמה ידע יש לנו מתחת לידיים, אנחנו בלימודי רפואה לא מתעסקים בטכנולוגיה, לא לומדים מדענות נתונים. אבל היום זה פשוט חובה - כי היכולת להשתמש בנתונים רק מעצימה את התגליות ואת המחקר הרפואי. הפרויקט שפיתחנו מאוד נגיש, הוא יכול להתאים אפילו עבור צוות רפואי שמגיע למטופל הביתה. זה פשוט פתח לנו את התיאבון ליצור עוד ממשקים עם טכנולוגיה".
הפיתוח בבילינסון הוא תופעה ייחודית בתרבות ההאקתונים של תעשיית ההייטק. במקום להסתגר במשרדי החברה, בחרו השנה במיקרוסופט לצאת החוצה אל השותפים השונים, ולקיים את ההאקתון בסביבה המיידית שעבורה מיועדים הפרויקטים, עם האנשים שמתמודדים מול האתגרים האלה באופן יום-יומי.
"נמאס לי מהאקתונים", אומר גיא שלו (43), מנהל הגראז' - מעבדת החדשנות של מיקרוסופט בישראל, ומי שאמון על ההפקה כולה. "את יודעת כמה האקתונים נעשו בישראל כדי שנפסיק לשכוח ילדים באוטו? אני סופר לפחות חמישה. נו? אנחנו עדיין שוכחים ילדים באוטו. בסוף באים ל-24 שעות, ולא יוצא מזה כלום. האקתונים נהיו כמו חדרי בריחה, אתה בא, מוכיח לעצמך שאתה מסוגל, וזהו אתה לא מגיע שוב. חברות הייטק שופכות על זה כסף, מנהלי חדשנות נראים טוב, יש פיצות כל הלילה, אבל שם זה נגמר. אנחנו לעומת זאת, מחוייבים לסיים את התהליך".
כדי לשבור שגרה ולהתמודד עם המיאוס, שלו החליט השנה לצאת עם המהנדסים שלו החוצה, לקהילה. "את יודעת מה זה עושה לצוות שיושב במשך ארבעה ימים ומריח את חומרי החיטוי בבית-החולים? הם ישבו שם עם הצוות הרפואי, חפרו בדאטה, חיפשו איזה היגיון רפואי, כמו פרק של 'האוס'. הצוות של בילינסון לא רצה לעזוב את החדר. איך יודעים שהאקתון מצליח? ברגע שהבכירים יוצאים מהחדר. כשקוראים לאנשי השטח - לאחיות, לפיזיותרפיסטים - אז אתה מבין שהקסם קרה".
למנוע את הנפילה הבאה
צילום: מנש כהן
גיא שלו
צילום: מנש כהן
מומלצים