ימין, שמאל, מרכז: ככה זה נראה בטוויטר

בעוד יומיים ייפגשו בעלי זכות הצבעה בקלפי, ואת הלחץ הזה כולנו כבר מרגישים: בין אם בבליץ הריאיונות הפוליטיים, ובין אם ברשתות החברתיות, באפליקציות ואפילו בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית - נדמה שלא נותרה חלקה דיגיטלית חופשיה משיח פוליטי. בזמן שרשתות חברתיות ואפליקציות מסרים מהוות מעין תיבות תהודה למסרים פוליטיים - בייחוד במהלך מערכת בחירות, הן בנויות באופן כזה שרוב המשתמשים חשופים פחות או יותר לדעות שלהם עצמם. קוראים לזה "בועה". כמעט בלתי אפשרי לקבל תמונת מצב אובייקטיבית על השיח הפוליטי ברשתות החברתיות, אבל זה בדיוק מה שפרויקט "הפרלמנט", שפותח במעבדה לעיבוד שפה טבעית ודינמיקה חברתית באוניברסיטת בן-גוריון, מנסה לעשות.

(צילום מסך)

"הפרלמנט" הוא פלטפורמה שניזונה מציוצים ציבוריים בטוויטר, המציגה בחלוקה לגושים - ימין, מרכז ושמאל, ממש אחד ליד השני, את השיח הפוליטי ברשת החברתית. הוא שואב השראה מפרויקט מוצלח של הוול סטריט ג'ורנל בשם "פיד כחול, פיד אדום", שמבוסס על פוסטים בפייסבוק ומציג אחד ליד השני פיד רפובליקני ופיד דמוקרטי. "מצביעים ופעילים מאגפים שונים, משתמשים באותן המילים אבל בצורה שונה לגמרי", מסביר ד"ר אורן צור, שפיתח ומימש את הפרויקט יחד עם הסטודנטים שלו, עומר נוי ואביב בן חיים. "עיתונאים אולי מכירים את זה, אבל המשתמש הממוצע כמעט ולא נחשף לצד השני בשיח. כשמראים את האגפים השונים אחד ליד השני, אפשר לראות בדיוק איך מתנהל השיח".

"מדכא לראות". ד"ר אורן צור(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

הניסוי המעניין הזה מבוסס על אלגוריתם: בחלקו העליון של המסך תוכלו לבחור נושא, לדוגמה "שחיתות", "נתניהו" או "דת ומדינה", ויש גם עמודה של נושאים חמים כפי שטוויטר מזהה אותם - בה תוכלו למצוא למשל "געוולד", "חוק המצלמות" ואפילו "עמרי מניב" - בהתאם למה שעל סדר היום. בחירה בנושא מסוים תציג עבורכם פיד אחד - מחולק לשלושה אגפים, כך שאפשר לראות בצורה ויזואלית וברורה איזה סוג של שיח בא לידי ביטוי עבור כל נושא, בכל אחד מהצדדים במפה הפוליטית.

אפילו החלוקה ל"ימין" או "שמאל" היא עניין של נקודת מבט בישראל. איך הגעתם למסקנות חותכות?

"אם ניקח למשל את מערכת הבחירות הקודמת, ממש לפני כמה חודשים, תייגנו אז ב'מרכז' רק את כחול לבן ואת כולנו של כחלון. אבל מרגע שנעשו הצהרות שלו, העברנו אותו לצד הימני של המפה. גם עם ליברמן היתה לנו התלבטות קשה אחרי ההתבטאויות האחרונות שלו, שקלנו אם להעביר אותו מימין למרכז. בסוף החלטנו שלא. בהקשר הזה של חלוקה לאגפים, זה לא מדע מדויק, זה קצת עובד על האינטואיציה".

המערכת האוטומטית שפותחה, עובדת על אלגוריתם של עיבוד שפה, ששואב מציוצים ציבוריים בטוויטר. לדברי צור, הבחירה ברשת חברתית נישתית קשורה להתממשקות הנוחה יותר מול טוויטר. המערכת עובדת על ציוצים, ריטווטים ותגובות, במטרה להציף גם מנגנונים של הדהוד מסרים. התוכן הוא ציבורי, וכזה שנאסף מבעלי חשבונות אותנטיים, ותיקים בטוויטר, שכ-80 אחוזים מהציוצים שלהם קשורים לצד מסוים במפה הפוליטית.

מה גילית על השיח הפוליטי בישראל?

"הדבר הראשון שמבחינים בו הוא ההפרדה - אלה תיבות תהודה שמתנהלות בצורה נפרדת לגמרי. הצורה שבה מתייחסים לחדשות היא שונה באופן מהותי, וכמובן שלא מתנהל שום דיון מהותי. הצדדים לא מדברים אחד עם השני. ההתייחסות כולה נעשית ברמה הפרסונלית, באיך אפשר להשתמש באירוע, כל אירוע, בעד או נגד המחנה. זה מדכא לראות".