הלוחם עם הרחפן ינצח
רחפנים, רובוטים, מצלמות גו-פרו ומשקפי VR: בחיל ההנדסה משתמשים היום במיטב הטכנולוגיות והגאדג'טים כדי לטפל במטעני חבלה מרחוק, ללא סיכון חיי אדם. חשיפה ראשונה של פלגת התורה והפיתוח ביחידת יהל"ם
כוח צה"ל, שהתקדם את תוך הוואדי, נעצר. זה היה תא שטח מסוכן, עם מעבר צר אחד, ובמרכזו מבנה נטוש, שנראה מאיים. החבר'ה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם של חיל ההנדסה נקראו לדגל. אבל לא, הם לא שלחו אף לוחם לסכן את חייו בבניין למטה. במקום זה הם שיגרו רחפן מיפוי לאוויר, שבתוך דקות ייצר להם תמונה תלת-ממדית של פני השטח: מבנים, תעלות, אבנים, סביונים. המיפוי חשף מטען, שהסתתר מאחורי קפל אדמה, אבל השאיר את הבניין בסימן שאלה.
החבר'ה של ס"פ, סילוק פצצות, יצאו לכיוון המטען מלווים ברובוט שמעון, מנטרל המטענים. הם תפסו מחסה בטווח בטוח ושלחו אותו לבדוק במה מדובר. התברר שהמטען מונח גבוה מדי ולכן נשלח למשימה ראובן, הרחפן בעל הזרוע הרובוטית. דקה אחר כך נשמע פיצוץ עז. ראובן איבד את הזרוע ונשלח אחורה לתיקונים. המטען נוטרל.
עכשיו התקרבו סיירי ההנדסה אל הבניין הנטוש. אחד הלוחמים הפעיל סורק מבנים שהציג בתוך שניות שרטוט של המבנה מבחוץ ולאחר מכן מבפנים: חדרים, חפצים, סיכונים. מצלמת הווידיאו שמחוברת לקסדה שלו העבירה אחורה באמצעות כבל ארוך תמונת מצב למפקדים. דלת ברזל גדולה חסמה את הדרך לחדר פנימי והלוחמים קיבלו הנחייה לשלוף את הקלדו, ערכת החיתוך באש. בתוך דקות הם חרכו את דרכם פנימה.
מאחורי הדלת התגלתה כניסה למה שנראה כמו מנהרה, מה שהביא מייד את חיילי סמו"ר (סליקים ומנהרות) למקום. הם השתלשלו פנימה בדריכות מירבית, מצויידים במצלמות 360 מעלות למיפוי תוואי המנהרה, וחזרו עם תוכנית לניטרול המנהרה. אחרי שעה מהתייצבות חיילי יהל"ם, הציר היה פתוח.
האירוע הזה הוא דמיוני, אבל משימות מהסוג הזה הן משימות יומיומיות של חיילי יהל"ם: סיורים הנדסיים על הקרקע ובתוך מנהרות, סילוק פצצות ומוקשים, פריצה למבנים, חציית מכשולי מים, הריסה מבוקרת של מבנים. בזכות הטכנולוגיה, מה שהיה פעם כרוך בסיכון חיים הופך בשנים האחרונות לכמעט בטוח לחלוטין. שלל טכנולוגיות, אם תרצו גאדג’טים אלקטרוניים שכולנו היינו רוצים בבית, מסייעות לצה"ל להתמודד עם איומי מטעני חבלה.
בביקור ביחידת יהל"ם במחנה סירקין פגשנו באנשי הפעלת רובוטים לניטרול פצצות, בעלי יכולות ייחודיות שפיתחו ביחידה, באנשי הפעלת רחפנים מסוגים שונים, עם יכולות סיור, יכולות מיפוי וגם רחפן עם זרוע רובוטית לנטרול פצצות. ראינו שם טכנולוגיות צילום שכללו מצלמות גו-פרו, מצלמות 360 מעלות, מצלמות לצילומי לילה באינפרא-אדום, ועוד. וגם מדפסות תלת-ממד שמאפשרות לייצר חלקים מדויקים עבור סוגי הציוד השונים. ולא נשכח את קסדות המציאות המדומה (VR) שתיעדו בצורה מדויקת את אחת המנהרות שנחשפו בגבול הצפון, מטר אחר מטר. ביחידה פועלת כיתת מציאות מדומה (VR) שבה לומדים החיילים איך להתמודד עם איום המנהרות.
בכתבה הזו אנחנו חושפים את פלגת התורה והפיתוח של יהל"ם, שנותנת את המענה הטכנולוגי לבעיות שבהן נתקלים הלוחמים בשטח, וגם הופכת אותן לכלי תחקור, למידה והעברת הידע ללוחמים אחרים. כלי חשוב בהתמודדות הזו הם אמצעים טכנולוגיים אזרחיים, שמיושמים במשימות צבאיות.
צריך לזכור כל הזמן שלא מדובר סתם במשחקי מלחמה. בקיץ הקודם איבד אחד הלוחמים את זרועו, כשביקש להסיר דגל פלסטיני שהושאר על גדר עזה. מוט הדגל היה ממולכד. לפני כמה חודשים הושארו על הגדר מספרי תיל גדולים, כאלה שמשמשים לחיתוך הגדר. הפעם נשלח רובוט למשימה, ואכן התגלה שבזרועות של המכשיר הוטמנו מטענים גדולים. תהליך הלמידה הזה הציל חיים של חיילים.
אבולוציה של כמה שנים
מפקד הפלגה, רב-סרן נ', אומר שבשנים האחרונות יש ירידה דרסטית במספר התאונות: “היה האירוע המצער לפני שנה וחצי. כשמערימים עלינו אז מערימים. אבל גם מהאירוע הזה הפקנו הרבה לקחים, גם על עצמנו, גם על הטיפול שלנו. הירידה במספר התאונות תלויה קודם כל בגוף הזה. לא תמיד זה יהיה פתרון טכנולוגי לבעיה המבצעית, לפעמים אני אדע להגיד ללוחמים לשנות את התרגולת, לשנות את תורת הלחימה. אבל היום היחידה היא מאוד רובוטית. עם הזמן הצבא הבין שהולכים יותר לפעולות מרחוק וכמה שפחות שלוחם יחזיק דברים ביד. היום הלוחם מפעיל הרבה יותר מערכות. זה אבולוציה של כמה שנים”.
בציבור יודעים עד כמה מסוכנת העבודה שלכם, אבל אולי לא עד כמה היא מתוחכמת
"היופי פה לקחת דברים קיימים, חלקם בכלל מהעולם האזרחי, ולעשות להם התאמה לצבא. לדוגמה לקחנו את הטכנולוגיה של התלת-ממד, שלא הומצאה בצבא, והתאמנו לה שימושים צבאיים. המסגרת שלי היא בדיוק בעולם של בין-לבין, חיה בעולם הצבאי אבל מאוד מחוברת לעולם האזרחי".
הצורך להתמודד טכנולוגית עם איומים הביא את יהל"ם לגבש תמהיל יוצא דופן של חיילים - שילוב בין לוחמים, מומחים אנשי קבע בעלי ניסיון קרבי רב, ותומכי לחימה, שהם מתגייסים צעירים, מילניאלס אולי דור Z, שמביאים איתם היכרות ושליטה בטכנולוגיות חדשות. דרכי הלמידה של הדור הזה אינן כוללות ספרי הדרכה מייגעים אלא סרטונים, אפליקציות, טאבלטים וסימולטורים שמופעלים על ידי שלט של קונסולת אקס בוקס.
קצין התו"פ (תורה ופיתוח) של יחידת יעל, סרן ד': “יש בעולם כמות מטורפת של טכנולוגיה אבל האתגר שלנו הוא להתאים את זה לשדה הקרב וללוחמים בשטח. אדם שהיה לוחם, מפקד צוות בעבר, מבין את האתגר ואיזו טכנולוגיה ניתן להתאים, כך שלוחם ידע להפעיל אותה. ומדובר בלוחם עם הכשרה מועטה, לא מהנדס או מפעיל בעל עשר שנות ניסיון כמו באזרחות. פה בסוף, הלוחם מפעיל רובוט, רחפן, סורק, זה התפקיד שלנו. ביום של למידה הלוחם ידע להפעיל רובוט מתוחכם, יש על הווסט שלו סורק מבנים שהוא מפעיל בלחיצה אחת וכך גם בשאר הטכנולוגיות”.
בדור הזה, שמתקשה ללמוד מספרים, ההדרכה משנה פניה. וביחידה כמו יהל"ם שצריכה ללמוד ולשנות דרכי התנהלות אחרי כל אירוע ואתגר, יש חשיבות מיוחדת לאמצעי ההדרכה, או כמו שהם נקראים בצבא: טי"ד (טכנולוגיה ייעודית הדרכה). רב-סרן נ': "ראינו שהחבר’ה הצעירים מביאים איתם ידע, ומבינים קצת בצילום וגם בגרפיקה ואז אמרנו שאפשר לעשות עם זה הדרכה יותר טובה בבית הספר, למשל סרטונים שמתכללים את כל העשייה שלנו, כך שאחרון הלוחמים ידע מה עשו בפלוגה אחרת. זה הכי טבעי שזה יקרה פה, זה היתרון היחסי של החברה האלה”.
בימים אלה שוקדים ביחידה על הקמת ארכיון משימות, אירועים שבהן טיפלה היחידה, שמשמר את הידע ומעביר אותו בין דורות החיילים. המגמה הזו התחילה במקרה, כשאחד ממפקדי הצוותים, שהשתתף ב-2014 באירוע החטיפה של סרן הדר גולדין ז"ל במהלך צוק איתן, תיעד את כל הפעילות ההנדסית באמצעות מצלמת וידיאו ביתית. התברר כי הצילומים האלה סיפקו ידע רב ליחידה, ובעקבות זאת החלו לתעד את כל הפעולות באמצעות מצלמות קסדה, מצלמות כתף, ולעיתים מצלמות שמעבירות אחורה שידור חי של הפעילות.
רב-סמל ת', ראש מדור מולטימדיה ביחידה: “הרבה מהדברים שאנחנו עושים במולטימדיה הם כדי ליצור זיכרון ארגוני. יש לנו יכולת לספק ללוחמים מצלמות לכל מתאר שיצטרכו, שטח הארד-קור או דברים יותר פשוטים, חשוך או מואר, והם מתעדים את מה שהם עושים על מנת שנוכל לתחקר, לפרק לגורמים ולהבין איפה אנחנו יכולים להיות יותר טובים. התחלנו לתעד במצלמות 360 מעלות את המנהרות כי לא תמיד ניתן להיכנס אליהן פעם שנייה, ובזכותן ניתן לבנות מערכי שיעור וללמד את הלוחמים בדיוק איך להתמודד איתן”.
לדבריו, הארכיון שמוקם הוא מוצר טכנולוגי לכל דבר, מבוסס ביג דאטה וניתוח נתונים מאירועים רבים אין ספור, ומי שמסייע באפיונו ופיתוחו הם מילואימניקים בוגרי היחידה, אנשי הייטק בחיים האזרחיים שתורמים ליכולות ההגנה של צה"ל בעת שירות המילואים.
