התעשייה שמגלגלת מיליארדים שאותה אתם לא מכירים

יותר מ-10,000 עובדים, 500 חברות ומחזור של 4-5 מיליארד דולר מכירות לשנה. אלו הנתונים של תעשיית האלקטרואופטיקה בישראל.

אלקטרואופטיקה היא שילוב של שני תחומים - אלקטרוניקה ואופטיקה. בין היתר משתמשים בתעשייה לפיתוח לייזרים, גלאים, סיבים אופטיים וגם מכשירים לראיית לילה. השימוש במערכת הביטחונית באלקטרואופטיקה נרחב מאוד. 

פרופ' אברהם קציר מאוניברסיטת תל-אביב סיפר על הצעדים הראשונים של תעשיית האלקטרו אופטיקה בישראל. "התחום הזה בעצם התחיל בישראל עם ד"ר עמנואל גולדברג, שברח מהנאצים. הוא היה ראש חבר ZEISS . הוא הקים את "מכשירי גולדברג" ב-1935 על הגג של הבניין ההיסטורי של לשכת המהנדסים ומהחברה צמחה חברת אל-אופ. התעשייה האלקטרו-אופטית התחילה בערך בשנות ה-70', אז התחילו תעשיות להתפתח".

כאן הכל התחיל(צילום: שני הרפז כהן)

פרופ' קציר, נשיא כנס OASIS - הכנס השנתי לאופטיקה, אלקטרואופטיקה ולייזרים שנערך בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים בעלי המקצועות הטכנולוגיים – סיפר כי בכנס שהתקיים השנה היו 1,000 משתתפים ו-60 חברות שהציגו את הפיתוחים שלהם. "יש מעט מאוד כנסים שמשתווים בגודל וברמה של ישראל. בא חתן פרס נובל אחד. הרמה הייתה מאוד גבוהה", הוא אמר.

פרופ' קציר הוא בנו של פרופ' אהרון קציר, שנרצח בפיגוע בשדה התעופה בלוד ב-1972 ואחיינו של נשיא המדינה לשעבר אפרים קציר. על התעשייה בשנות ה-70' הוא סיפר: "בשנות ה-70' מה שפרץ את התעשייה היה תעשיות לייזר - פרופ' קפלן שהיה כירורג בבילינסון והמהנדס אורי שרון. אז עוד לא הייתה תקינה בארץ ובעולם - ופרופ' קפלן חתך כל דבר שאפשר. הוא פורץ דרך. עכשיו זו חברת לורינס".

תעשיית האלקטרו אופטיקה עברה מהר מאוד לתחום הצבאי. "בתחום הצבאי היו את אל אופ, רפאל, התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית. ברפאל היה שם איש אחד משוגע לדבר - גיורא שלגי. לקח הרבה מאוד שנים – אבל ברפאל פיתחו נשק לייזר - בארץ כל כך קטנה. זה מאמץ לאומי אדיר ועובדה שהם הצליחו. אלו תעשיות יפות מאוד".

פרופ' אברהם קציר

אבל התעשייה לא קשורה רק בתחום הצבאי. למעשה, אומר פרופ' קציר, ניתן להסיר באמצעות טכנולוגיה של אלקטרו אופטיקה וגם לתקן רכיבים אלקטרונים קטנים עם קרן לייזר.

אז למה ישראל מובילה בתחום? "אצלנו אין את הגישה הסמכותית. פה כולם חושבים - וכולם מציעים הצעות ולא פוסלים את ההצעה", מסביר פרופ' קציר. "ברמה של מנהלים הם לא ידברו אחד עם השני – אבל הסטודנטים שלמדו ביחד ועובדים בחברות שונות - עוזרים אחד לשני ואפשר להתקדם מהר יותר. פה החינוך מצוין. יש את האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן והטכניון – שהכשירו אנשים רבים בתחום".

אהוד נוף(צילום: זאב ינאי)

"מכירתה של מובילאיי היא סמן ימני לכך שהתעשייה האלקטרו אופטית בישראל ממשיכה לצמוח ולהראות השגים טכנולוגיים בחזית החדשנות האנושית", אמר אהוד נוף, יושב-ראש לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגים בישראל, לפני כחודש. "הענף נושא על כתפיו כחמישה אחוזים מהייצוא הישראלי. כ-500 החברות הישראליות מוכרות בסכום שעולה על 4 מיליארד דולר בשנה. בתקופה זו חשוב לא לנוח על זרי הדפנה. חסרים לנו במדינה כאלפיים מהנדסים. כדי שישראל תוכל להמשיך להיות מובילה עולמית במחקר ופיתוח עלינו להשקיע מאמצים כדי לייצר את הדור הבא של מהנדסים ישראלים, ולא לבחור בדרך הקלה ולייבא את כולם מחו"ל".

פרופ' זאב זלבסקי

הוא סיפר על פיתוח נוסף, מיקרו הנדוסקופ, שגודלו כגודל שערה – המסוגל להפיק תמונה ברזולוציה מאוד מאד גבוהה. "זו טכנולוגיה שנמכרה לחברת סטארט-אפ מתל-אביב. הם כרגע עסוקים במלאכת העשייה", הוא אמר בגאווה. "יש גם טכנולוגיה שקשורה לפיתוח דרך לשפר את הנצילות של CT. כשעושים CT מקרינים XRAY . אנחנו פיתחנו שיטה שמקטינה את הקרינה בכל הקרנה - ובה גם מפיקים את אותו מידע מהרבה פחות הקרנות – זה בשלבי מסחור מבר-אילן לחממה שמתעסקת בתחום הזה. זו טכנולוגיה שתוכל לקבל השקעות המשך".

גם פרופ' זלבסקי אומר שישראל חלוצה בתחום. "התחום מאוד מפותח בישראל. הוא מאוד פעיל בארץ כי הוא קשר לתחומים אחרים. רפואה, מצלמות, בתים חכמים, אופטיקה לאפליקציות צבאיות", הוא אמר. "ישראל היא מספר 2 בעולם בתחום אבסולוטית. יש פילוחים של כמה פטנטים יש בכל תחום".