הישראלים שפיתחו את הסייעת קורטנה
לאפל יש, לגוגל יש, לאמזון יש, וגם למיקרוסופט יש את הסייעת האישית שלה, שפותחה בישראל. עם חשיפת הרמקול החכם המבוסס עליה קובע ערן יריב, מנהל צוות הפיתוח בהרצליה: "אנחנו על סף מהפכה"
"אנחנו עומדים על סיפה של מהפכה שרוב האנשים לא מודעים לקיומה, או אפילו לצורך בה, אך ביום שאחריה הם לא יוכלו להבין כיצד חיו לפניה". ערן יריב (46), מנהל המחקר והפיתוח של קבוצת קורטנה ישראל במיקרוסופט, הוא איש הייטק ומהנדס תוכנה, אך יש לו גם חזון ברור לעתיד הטכנולוגי שלנו. יריב מאמין, שכבר בתוך שבע שנים הסייעות הדיגיטליות החכמות - כמו קורטנה של מיקרוסופט, סירי של אפל, אלכסה של אמזון וגוגל אסיסטנט - יחוללו תמורות עמוקות בחיינו, ואפילו יהפכו את החברה שלנו לקצת יותר שוויונית.
"העוזרים והעוזרות האישיים האנושיים קיימים כבר אלפי שנים", מסביר יריב. "תפקידם היה להסיר דאגות ממלכים, רוזנים וראשי צבאות ולאפשר להם להתרכז בעבודה. כיום יש רק מעטים - אנשים עשירים, ראשי צבאות, פוליטיקאים - שמחזיקים עוזרים או עוזרות אישיים, אשר עושים עבורם את כל המלאכות היומיומיות, מקביעת תור לרופא ועד הזמנת כרטיסים. האנשים האלה לא יכולים לדמיין את חייהם בלי אותם עוזרים. אבל אנחנו לא מודעים כלל לאפשרות של עזרה כזו. כל טרחות היומיום נופלות עלינו: אנחנו אלה שמתעסקים ברכישת רכב, בקניות בסופר או בהזמנת כרטיסי טיסה".
אך לפי יריב, העולם הולך ומתקרב ל"דמוקרטיזציה" של הסייעות האישיות. "בקרוב מערכות מחשב יוכלו להחליף את העוזרים האישיים האנושיים ולעשות את העבודה אפילו יותר טוב מהם, ואז היכולות הללו יהיו לנחלת הכלל". כך, לא רק העשירים ביותר יוכלו "לזרוק" את כל המטלות המרגיזות של היומיום על מישהו אחר; גם אנחנו נוכל להטיל על העוזרת הדיגיטלית הווירטואלית שלנו לעשות בשבילנו את העבודה השחורה, בעוד אנחנו מתרכזים בדברים החשובים.
"קחו 20 איש ותתחילו"
מדובר בחזון, אבל צוות קורטנה ישראל, שבראשו עומד יריב, עובד קשה כדי לגרום לו להתממש: קורטנה היא הסייעת הדיגיטלית הקולית של חברת מיקרוסופט. היא נחשפה לראשונה ב-2014, וכיום זמינה בעיקר במערכת ההפעלה "חלונות 10" (עדיין לא בישראל) וכאפליקציה לטלפונים ניידים. משתמשים בה 141 מיליון איש. אפשר לשוחח עימה בשפה טבעית, לשאול שאלות ולבקש בקשות. אפשר לשאול, למשל, מה גובהו של דונלד טראמפ או לברר על מסעדה טובה באזור; לקבוע פגישות ביומן, לחפש מסמכים במחשב, לקבוע תזכורות, ועוד. היא בעצם ה"סירי" של מיקרוסופט.
קורטנה נולדה ב-2009 כפרויקט פנימי במיקרוסופט, כאשר השם "קורטנה" היה בתחילה סתם שם קוד, המהווה קריצה ישירה לחובבי סדרת משחקי הפעולה הפופולרית Halo (קורטנה היא העוזרת הממוחשבת המלווה את גיבור המשחק). השם הזמני דלף לתקשורת - והביא מעריצים רבים לפתוח עצומה בדרישה שיהפוך גם לשם הרשמי.
כבר בשלבים המוקדמים הוחלט במיקרוסופט להקים צוות פיתוח של קורטנה גם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בהרצליה. באותו זמן ערן יריב (שעובד כבר 19 שנה בחברה) עמד בראש מעבדת החדשנות של מיקרוסופט בישראל, שעוסקת במיזמי מחקר עתידניים. אנשי מיקרוסופט בארה"ב זיהו כי אחד הפרויקטים המחקריים עליהם עבדו במעבדת החדשנות התאים בדיוק לפרויקט הסודי של קורטנה. "אמרו לנו לקחת 20 איש ולהתחיל לבנות מוצר", מספר יריב. "אני ועוד כמה אנשים עזבנו את המעבדה והפכנו לשלד הניהולי של קבוצת קורטנה בישראל, ומאז הכל היסטוריה".
זוכרת הבטחות
ליבת הפעילות של פיתוח קורטנה נותרה בארה"ב, וקיימים מספר צוותים ברחבי העולם, כשהצוות הישראלי הוא אחד הבולטים בהם. הישראלים עוסקים במגוון היבטים של הפיתוח, בעיקר במה שמתרחש מאחורי הקלעים, ב"מוח" של קורטנה.
אחת המשימות של הצוות היא "לנתח את נתוני המשתמשים הרבים ולהפיק מתוכם תובנות, שהופכות את קורטנה למוצר חכם שנותן תחושה של חיבור אישי". בצוות עוסקים בכל הבאזזים העדכניים של מחקרי המחשב: ביג דאטה, עיבוד נתונים, בניית אלגוריתמים, ניתוח מידע, למידת מכונה — ויש גם מי שקובעים כיצד ייראו התכונות השונות במוצר הסופי.
רק לאחרונה נוספה תכונה חדשה לקורטנה, שנבנתה על בסיס תשתית שפותחה בארץ: היא מאפשרת לכם לזהות "התחייבויות" - כלומר, אם שלחתם מייל לקולגה והבטחתם לשלוח לו מסמך בעוד שבוע, קורטנה תזהה זאת ותציע להזכיר לכם כשיגיע המועד.
אנשי קורטנה בישראל השתתפו גם בפיתוח הרמקול החכם Invoke של מיקרוסופט וחברת הרמן קרדון (חברה-בת של סמסונג), שהושק רק בשבוע שעבר. קורטנה "מתגוררת" בתוך הרמקול הביתי, ואפשר לבקש ממנה להשמיע מוזיקה, לשאול על מצב התנועה ולהפעיל אביזרי בית חכם. הצוות הישראלי היה מעורב גם בחיבורה של קורטנה לסקייפ - אחד הפיצ'רים המרכזיים ברמקול החדש, שמאפשר לכם לבקש ממנו לבצע שיחות.
"יש שרואים בזה תחרות ראש בראש עם הרמקולים החכמים של אמזון וגוגל, אבל זה מעבר לכך", אומר יריב. "אנחנו רוצים שכל יצרנית תוכל להוסיף את קורטנה למכשירים שהיא מייצרת - לא משנה אם זה מקרר, עציץ או שעון. אנחנו רוצים שקורטנה תגיע לכמה שיותר מקומות שבהם המשתמש נמצא".
"לא לצורכי פרסומת"
בנוף הסייעות הדיגיטליות, קורטנה היא אולי ה"מקופחת" שזוכה להכי פחות תשומת לב, בוודאי בהשוואה לסירי או לאלכסה של אמזון. "מבחינת היכולות והביצועים, ביחס למתחרים אנחנו בוודאות בשורה הראשונה. אך ברור שההגמוניה בשוק הסמארטפונים מתחלקת בין אפל לגוגל, ולמיקרוסופט אין שם נתח שוק רלוונטי. זה אומר שכשאנחנו רוצים להביא סייעת דיגיטלית אישית לכיסם של המשתמשים, האתגר שלנו קשה יותר".
עם זאת, לפי יריב, בקרב הזה לקורטנה יש יתרונות משלה. "כל אחת מהחברות מביאה לתחרות חוזקות וחולשות. החוזק שלנו הוא שקורטנה דומיננטית בעולם המחשבים הניידים, וזה מאפשר להפוך אותה לעוזרת דיגיטלית עסקית, שעוסקת במסמכים, בפגישות ובפרויקטים". הוא מדבר גם על יתרון מבחינת הפרטיות ושמירה על מידע: "בניגוד לגוגל, מיקרוסופט היא לא חברת פרסום, ואנחנו לא בונים פרופיל של אדם כדי להראות לו פרסומות. אנחנו יכולים לומר שהמידע של קורטנה לא ישמש לפרסום וגם לעמוד מאחורי זה".
בצוות קורטנה בישראל שואבים לא מעט השראה מסרטי מדע בדיוני ומספרים שתיארו עוזרות ממוחשבות שניתן לנהל עימן שיחות כאילו היו בני אדם. כשיצא לאקרנים הסרט "היא", המתאר גיבור שמתאהב בסייעת הווירטואלית שלו, יצא כל הצוות הישראלי ביחד להקרנה. "ראינו את הסרט ואמרנו - זה בדיוק מה שאנחנו בונים", מספר יריב. הצוות אף קיים פגישות עם ההיסטוריון יובל נח הררי, מחבר הספר "ההיסטוריה של המחר", שידוע בתחזיותיו לגבי העתיד הטכנולוגי, התפתחות הבינה המלאכותית ומיזוג המכונות עם בני האדם. "הוא מאוד מתעניין בפרויקט והגיע אלינו לדבר על לאן זה הולך וכיצד רואים את העתיד".
אז מתי יתממש החזון, שבו הסייעות הדיגיטליות יהפכו לעוזרות כמעט־אנושיות המהוות חלק בלתי נפרד מחיינו ועוזרות לנו בכל צעד?
"אני חושב שהתעשייה עדיין לא הגיעה לנקודת הבוננזה", אומר יריב. "אף אחד מהמוצרים הקיימים לא הגיע לשם. אבל אחד היתרונות של העבודה על מוצר כזה הוא שמדובר בתחום לא פתור. ראינו את הסרטים וקראנו את הספרים, ואנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע. רק שבדרך לשם יש מספר מסלולים, שאף אחד לא יודע איזה מהם הוא הנכון".
קורטונה בעברית? לא בקרוב
קורטנה לא מבינה ולא דוברת עברית, ואינה זמינה כלל בישראל. הסיבה, לדברי ערן יריב, היא לאו דווקא בעיית ההבנה והדיבור בעברית - זו משימה יחסית פשוטה; המחסום העיקרי הוא שמאגר המידע של Bing (מנוע החיפוש של מיקרוסופט, המאפשר לקורטנה לפעול) עדיין לא כולל את השוק הישראלי. "נניח שקורטנה תדבר עברית מושלמת, אבל אם תשאל אותה על מסעדה באזור, מה תוצאות המשחק האחרון של הפועל באר-שבע, או מתי נוחתת הטיסה הבאה מאילת, היא לא תהיה שימושית. סירי היא דוגמה טובה - היא אמנם תומכת כבר בעברית, אבל לא מסוגלת לתת תשובה אחת רלוונטית על מה שקורה בישראל".
אז מתי בכל זאת יגיעו Bing וקורטנה לארץ? "בסופו של דבר זה עניין של גודל שוק וסדרי עדיפויות. קורטנה קיימת רק ב-14 שווקים בעולם", משיב יריב. "בתור ישראלי ציוני שגר בארץ אני שותף לרצון לראות את זה כאן מחר בבוקר. אני גם דוחף לכך אקטיבית, ונעזר בעובדה שיש כאן קבוצת פיתוח לא קטנה, שצריכה להתנסות בזה באופן יומיומי. האם זה יגרום לישראל להתקדם בתור? לא יודע".
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
