תעלומה על-קולית: מי עומד מאחורי המתקפה על הדיפלומטים?
מה שהתחיל בקובה, בכאבי ראש ואובדן שמיעה מסתוריים של דיפלומטים מארה"ב ומקנדה, נמשך בשבוע שעבר גם בקונסוליה האמריקאית בסין. האם ייתכן שהדיפלומטים נחשפו לנשק על־קולי?
שמונה חודשים מאוחר יותר דווח, כי ארה"ב מחזירה 17 דיפלומטים שהוצבו בהוואנה, קובה — כולם סובלים מאותם תסמינים, אחדים מהם זוהו כאנשי מודיעין. ממשל טראמפ מיהר להוציא אזהרת מסע לתיירים, הכוללת התרעה מסיבות בריאותיות. דיפלומטים קנדים שהוצבו בקובה הוחזרו גם הם. לפי דיווח של ה"גרדיאן", 10 מתוך 27 אנשי הקונסוליה הקנדיים ובני משפחותיהם אותרו כסובלים מהתסמינים המשונים — גם הם "נפגעי מוח". אלא שהם לא סבלו מנזק מוחי בכלל.
נשק אל־הרג
אם זה היה פרק בסדרת מתח כמו "תיקים באפלה", קו העלילה היה לוקח את הצופים למגוון של פתרונות אפשריים לתעלומה. בין ההשערות הראשוניות: היסטריה המונית שאין לה כל קשר למציאות, חשיפה לחומרים רעילים, או הדבקה מכוונת בנגיף בלתי מזוהה. בחינה רצינית של כל אחת מהאפשרויות ושלילתה תגיע בסופו של דבר לפתרון ה"הגיוני" לתעלומה בלתי הגיונית: שימוש בנשק על־קולי.
נשקים על־קוליים כוללים רימונים, מוקשים, אקדחים ותותחים, שעושים שימוש בגלי קול כדי לפגוע ולפצוע את עור התוף. הם ידועים כמסבים נזק עצום, במקרים מסוימים בלתי הפיך, לצדדים הנפגעים. התסמינים שתועדו בקרב דיפלומטים בסין ובקובה מתאימים לשורת הפגיעות האפשריות של כלי נשק מהסוג הזה.
אחד המכשירים הנפוצים בתחום זה בשימוש בעולם הוא ה־Long Range Acoustic Device, או LRAD. מדובר במעין רמקול גדול ממדים, ממנו בוקעים גלי קול עוצמתיים המיועדים לתקשורת למרחקים גדולים. השימוש העיקרי שלו הוא כ"אמצעי בקרת קהל", כלומר פיזור הפגנות, תחת הכותרת של נשק אל־הרג. יחידות משטרה ויחידות צבאיות משתמשות בו, בארצות־הברית ובמקומות שונים בעולם. מי שנחשפים לשימוש ב־LRAD מדווחים פעמים רבות על תסמינים מהסוג שמצוי במרכז התעלומה הנוכחית: סחרחורות, תחושת ורטיגו, בחילות וכאבי ראש. האם יכול להיות שהדיפלומטים האמריקאים והקנדים שהוצבו בקובה ובסין נחשפו לסוג כזה של נשק?
כוח משימה
רגע אחרי שהגיעו הדיווחים הראשוניים מגואנגז'ו הכריז מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי, על הקמת כוח משימה מיוחד שאמור לרדת לשורש הבעיה ולפצח את חידת זעזועי המוח המסתוריים. בהודעה לכלי התקשורת כתב: "לבקשתי, המשנה למזכיר המדינה (ג'ון) סאליבן ביסס כוח מיוחד ב־23 במאי, כדי להוביל מאמץ של כלל הסוכנויות כנגד התקרית הבריאותית הבלתי מוסברת, שפגעה במספר עובדי ממשלת ארה"ב ובני משפחותיהם שהוצבו מעבר לים".
לפי ההצהרה, 24 עובדי הממשל האמריקאי בקובה סובלים מהתסמינים, ועובד אחד שהוצב בסין. מה שלא מופיע בהצהרה אלו דרכי הפעולה בהן מתכוון כוח המשימה המיוחד לנקוט כדי להעמיק בתופעה ולהבין את מקורותיה. אבל מה המניע? מי עומד מאחורי ה"תקרית הבריאותית הבלתי מוסברת"? גם היום, כמעט שנתיים אחרי הדיווח הראשון, אף אחד לא באמת יודע.
אצבע מאשימה כוונה תחילה כלפי שלטונות קובה, אלא ששם התנערו לחלוטין, הכחישו כל קשר ואף הציעו שיתוף פעולה מלא בחקירה. יחסי קובה־ארה"ב ממילא התקררו בעידן טראמפ, וההנחה היא, שאין לקובנים אינטרס אמיתי לערער אותם עוד יותר. ההשערה הבאה היא, שמדובר במעורבות רוסית או צפון קוריאנית, השערה שהולכת ומתחזקת עם הישנות המקרה בסין.
תשובות עוד אין, אבל התסכול הולך וגדל: במשך שנתיים לא נמצא הסבר לתופעה הבריאותית, שסווגה מהתחלה על־ידי האמריקאים כ"מתקפה", שמטרתה לפגוע באנשי הקונסוליה שלה. לצד הידיעות על קובה וסין, יש דיווחים על מקרים בודדים גם במקומות אחרים בעולם – אולם אלה לא אושרו בצורה רשמית על ידי ארצות־הברית. אם היה זה פרק של "תיקים באפלה" היינו נעים עכשיו בין הרציונל של סקאלי לבין ההשערות המופרכות של מאלדר, אבל כמו פרק טוב גם כאן תשובות של ממש אין. אולי בפרק הבא.