למה תעשיית הגיימינג משחררת משחקים חצי-אפויים?
איך קורה שמשחק בן שנתיים, No Man's Sky, הופך להיט רק עכשיו? יותר ויותר חברות מוציאות לשוק במודע משחקים לא גמורים כדי להכין בנחת עדכונים שוטפים, שלעיתים עולים על המקור
אלא שמיד לאחר שהחלום הפך למציאות, כאשר No Man's Sky ראה סוף-סוף אור, רבות מהתכונות שהובטחו, ובראשן תמיכה בריבוי משתתפים, לא נכללו במשחק, ואילו אחרות התבררו כמעניינות הרבה פחות משהובטח. No Man's Sky לא היה משחק רע, אבל בין מה שהובטח לבין התוצאה היה פער ניכר.
סוף הסיפור? ממש לא: קשה להאמין, אבל דווקא עכשיו, שנתיים אחרי שנכשל בניסיון לכבוש את לב הקהל, ההתלהבות סביב No Man's Sky נמצאת בשיאה. הסיבה: בשבוע שעבר זכה המשחק לעדכון מאסיבי, שכלל אינסוף שינויים והוסיף תמיכה בריבוי שחקנים. זהו העדכון הגדול הרביעי (!) במהלך השנתיים שחלפו, כשהקודמים הוסיפו יכולות כמו בניית בסיסים ושערי מעבר בין כוכבי לכת, מערכת משימות חדשה, ועלילה שונה לגמרי.
לפני עשור זה לא היה קורה: המשחק היה רואה אור, נכשל או מצליח, וזהו. מצד שני, מי חשב אז, שמשחק יזכה לתמיכה, לעדכונים ולתיקוני באגים לאורך שנים. אז מה בעצם השתנה? כמעט הכל.
לא השקה, עדכון
שני דברים הפכו את המושג "השקה" לפחות רלוונטי מאי פעם בתחום המשחקים. הראשון הוא מושג שנקרא "גישה מוקדמת", Early Access. ב-2013 החלה חנות המשחקים הדיגיטלית הגדולה בעולם, Steam, למכור משחקים לא גמורים. המטרה הייתה לאפשר לרוכשים היותר נועזים לקנות את המשחק עוד בזמן שהוא נמצא בפיתוח, ולעזור למפתחיו להחליט איך הופכים אותו לטוב יותר.
הם לא היו הראשונים: "מיינקראפט" המפורסם החל כך לפני עשור, וקמפיינים באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר הבטיחו דברים דומים, אבל הגודל והפופולריות של Steam איפשר לקחת את המודל הזה צעד אחד קדימה. רבים מלהיטי השנים האחרונות, ביניהם "פורטנייט" ו־Battlegrounds, השתמשו בתוכנית הזו בעצם כדי "להשיק ולא להשיק". כך קיבלנו משחקים, שעוד לפני שהגיעו לגרסה 1.0, המסמלת בדרך כלל גרסת השקה, הגיעו כבר למחשבים של מיליוני שחקנים, שעבורם ההשקה עצמה לא הייתה אלא עוד עדכון.
התהליך השני הגיע דווקא מכיוון מפתחות המשחקים הגדולות, ובראשן Ubisoft. אלה אמנם לא מאפשרות לגיימרים לשחק בגרסאות פיתוח, אבל יותר ויותר מתייחסות לגרסה הראשונה שמגיעה לחנויות כאל בסיס בלבד. משחקים כמו The Division, For Honor, Assassin's Creed: Origin ובמידה קיצונית הרבה יותר גםCrew 2, מגיעים לשוק כשאולפן הפיתוח כבר מחזיק בידיו תוכנית אב לשדרוגים מאסיביים. והכוונה איננה לחבילות הרחבה או לתיקוני באגים טכניים, אלא להעשרת המשחק "הבסיסי" בתוכן שלא היה מבייש משחק נוסף.
חלק מזה נעשה בהתבסס על תגובות המשתמשים, אך תוספות אחרות פשוט מתוכננות מראש לעתיד. מה שמאפשר לעשות את זה ביתר קלות הוא שהתרגלנו לעדכן את המשחקים שלנו — ולא רק אותם, גם את מערכות ההפעלה במחשב ואת האפליקציות בסמארטפון — דרך האינטרנט. חיבורים מהירים וזולים יחסית מסירים חלק מהדאגות מחברות המשחקים, שתמיד יכולות לא רק לתקן שגיאה אלא לבקש מאיתנו להוריד עוד 10 גיגה-בייטים של תוכן.
מה יוצא מזה לשחקנים?
האם השחקנים יוצאים מורווחים מכל העניין? כן ולא. אין ספק ש-No Man's Sky היום הרבה יותר טוב משהיה לפני שנתיים, וכך גם משחקים רבים אחרים, שזכו לעדכוני ענק בשנים שלאחר יום ההשקה. אף אחד מעשרת המשחקים הכי משוחקים ב־Steam היום (שאינם בהכרח המשחקים הפופולריים בעולם), לא ראה אור השנה. ה"צעיר" מביניהם הוא "פוטבול מנג'ר 2018", שיצא אשתקד, והמבוגר, TF2, הוא בן 10.5.
מצד שני, עם הנוהל החדש הזה, קשה יותר היום להעריך את טיבו של משחק כבר ביום בו הוא מופיע רשמית. גם אם אתם לא מוכנים לשים ביודעין כסף על משחקי Early Access — חשוב לזכור שבמובן מסוים, כמעט כל משחק שאתם קונים הוא כזה, לטוב ולרע. לפעמים זה אומר, שבתוך שממה גדולה גדל דווקא נווה מדבר, שממנו אתם זוכים ליהנות, אבל בפעמים אחרות השממה נשארת שממה, למרות ההבטחות. לכו תדעו מראש.
