מכונת הלהיטים: כשבינה מלאכותית עושה מוזיקה
כשבינה מלאכותית יוצרת אלבום מוזיקה שלם, או כותבת להיטים לאמנים בשר ודם, גובר החשש שהיא חודרת כבר לתחומים "אנושיים" במובהק. האם הפחד מוצדק?
בזמן שנוח לנו לפנות לרובוט חכם שיכול להקל עלינו במטלות כמו שאיבת אבק, המלצה על סדרה חדשה או ארגון הגדרות המצלמה בטלפון כך שהתמונה תצא מקצועית יותר, אנחנו נמלאים חרדה כשמחשב מנצח במשחק שחמט, או מציג טיעונים משכנעים יותר מאיתנו בדיון מושכל. רובוטים שמחליפים עובדי מפעל ומייעלים את העבודה, ותוכנות המסייעות בזיהוי מוקדם של מחלות ומציעות דרכי טיפול, הם מימוש התרחיש העתידי האופטימי, זה שאנחנו מצפים לו. מנגד, החשש הולך וגובר ככל שבינה מלאכותית חולשת על תחומים שהם "אנושיים" באופן מובהק: יצירתיות, למשל.
אלבום ושמו "בראשית"
בשנה שעברה הפכה לראשונה תוכנת מחשב מבוססת בינה מלאכותית לבעלת זכויות יוצרים מלאות על היצירות של עצמה: AIVA, בינה מלאכותית ייעודית שמלחינה מוזיקה קלאסית בעצמה, נוסדה כסטארט-אפ מלוקסמבורג, וזכתה למעמד של יוצרת אנושית כשהוכרה כך על ידי איגוד המלחינים והיוצרים המוזיקליים של צרפת ולוקסמבורג (SACEM). את אלבום הבכורה של AIVA, שנקרא "בראשית", תוכלו למצוא בכל מקום בו אתם נוהגים להאזין למוזיקה - ביוטיוב, בספוטיפיי, באפל מיוזיק ובסאונד קלאוד.
האזינו לאלבום:
מדובר בבינה מלאכותית שפועלת על בסיס אלגוריתמים של "למידה עמוקה": היא עושה שימוש ברשתות נוירונים (האנלוגיה הטובה ביותר היא המוח האנושי, למרות שרשתות נוירונים עוד רחוקות מאוד מלהצליח לעבד מידע בצורה דומה לו), ובטכניקה של "למידת חיזוק": במקום לקבל הנחיות ברורות לפעולה, המכונה מקבלת חיזוקים חיוביים או שליליים לפי הביצועים שלה, ולומדת להשתפר באופן הזה. בהיותה בינה מלאכותית ייעודית למוזיקה קלאסית, AIVA ניזונה מהמלחינים הגדולים בהיסטוריה, ומאלפי פרטיטורות של יצירות קלאסיות - כולן משוחררות כבר שנים מזכויות יוצרים. בתורה, היא גם יוצרת פרטיטורה משל עצמה, שאותה יבצעו מאוחר יותר מוזיקאים אמיתיים באולפן הקלטות.
1.8 מיליון צפיות
וזו לא הדוגמה היחידה: בשנים האחרונות בינה מלאכותית משמשת מוזיקאים בדרכים שונות - החל בתוכנות ייעודיות לאימון מוזיקאים, דרך שכלול תהליך ההפקה המוזיקלית והתזמור וכלה באיתור תבניות מוזיקליות. זמרת הפופ וכוכבת היוטיוב האמריקנית טיירין סאות'רן תשיק השבוע את האלבום שלה, "I AM AI”, שהולחן והופק על ידי שימוש בבינה מלאכותית מוזיקלית - בפלטפורמות של Amper, IBM Watson Beat ו־Google Magenta. עבורה, בינה מלאכותית היא כלי שבאמצעותו היא יכולה - ללא רקע תיאורטי במוזיקה - להלחין, לעבד ולהפיק להיטים. את הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Break Free”, היא שיחררה לפני שנה בדיוק, והוא עומד כיום על 1.8 מיליון צפיות ביוטיוב.
כחובבת טכנולוגיה מוצהרת שהחלה את דרכה ככוכבת יוטיוב, די מובן למה סאות'רן מרגישה בנוח להוביל יצירה שלמה באמצעות בינה מלאכותית. מבחינתה, השימוש ב־AI לא מחליף אותה כאמנית יוצרת, אלא מסייע לה בתהליך, שכולל גם הרבה מאוד בחירות עצמאיות.
השתלטות הבינוניות
למרות זאת, הקול הבולט בתעשייה הוא זה של אלו החוששים מהשתלטות מלאכותית על אחד התחומים האנושיים והרגשיים ביותר. מדובר בחשש מוכר, שמגיע עם כל טכנולוגיה חדשה: כשנטפליקס הציגה סדרת מופת ("בית הקלפים") שנוצרה מתוך תהליך מודע של איסוף נתונים לצורך יצירת להיט טלוויזיוני, עלה גם החשש שמעתה הביג-דאטה יכתיב עבורנו עולמות תוכן שלמים. המחשב קורא מה אנחנו אוהבים לראות, את מי אנחנו אוהבים לראות, באיזה אורך הפרק האידיאלי, ועם אילו נושאים מתכתבת הסדרה, והנתונים האלה מכתיבים הצלחה בטוחה.
גם בעולמות של יצירת מוזיקה, טכנולוגיות חדשות לא תמיד מתקבלות באהדה: השימוש ב־AutoTune, למשל, הציף חשש מהשתלטות של ווקאליסטים בינוניים ומטה על תעשיית המוזיקה, כאלה שהמחשב גורם להם להישמע מצוין - אבל מחוץ לאולפן לא יוכלו אף פעם למצוא את התו הנכון. שני עשורים מאוחר יותר, מדובר בתוכנת חובה בכל אולפן הקלטות בסיסי, כשהמציאות מוכיחה פעם אחר פעם, שמי שנדרשים להסתמך אך ורק על טכנולוגיה ביצירה שלהם לא מצליחים להפוך להיות גדולים באמת.
ואם הפאניקה עדיין מהדהדת, תחשבו מתי בפעם האחרונה נטפליקס הציעה לכם סרט ממש טוב, או האם אי-פעם ספוטיפיי קלע בול עם המלצה לאלבום בלתי מוכר. לבינה מלאכותית יש עוד דרך ארוכה לעשות עד למימוש מלוא הפוטנציאל שלה. עד אז אפשר לשים את החרדה בצד, ולתת קצת יחס לגיטרה שניצבת כמו אנדרטה בסלון.
