הניצחון של כרום: מאחורי הקלעים של שוק הדפדפנים
לא במקרה מבקשת מיקרוסופט לנטוש את הדפדפן Edge לטובת הטכנולוגיה של המתחרה כרום: Edge הוא אומנם ברירת המחדל של חלונות, אבל מפתחי כרום לא מפסיקים לחדש. הצצה אל מאחורי הקלעים של דפדפני הרשת
עשר שנים חלפו מאז שחררה גוגל לאוויר העולם את הגרסה הראשונה של דפדפן כרום, שהפך מיד למתחרה ישיר באינטרנט אקספלורר (IE) של מיקרוסופט ובפיירפוקס של מוזילה. בשוק פעלו כבר דפדפנים נוספים, כמובן, אך לאינטרנט אקספלורר - אז ברירת המחדל של מערכת ההפעלה חלונות - היה נתח שוק של כ-70% ולפיירפוקס נתח של כ-30%. Opera, ספארי של אפל ודפדפנים קטנים עוד יותר נותרו הרחק מאחור, עם אחוזי נתח שוק בודדים.
בשבוע שעבר הופיעו דיווחים (שטרם אומתו, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, אך גם טרם הוכחשו) על כך שמיקרוסופט זונחת במפתיע את הניסיונות להתחרות בטכנולוגיה המצליחה של כרום. דפדפן ה-Edge שלה, שהחליף את האקספלורר המזדקן לפני שלוש שנים, לא מצליח להתרומם. כיום הדפדפן של גוגל, אף שאינו מגיע מובנה בחלונות, הוא בעל נתח השוק הגדול ביותר, בפער ניכר. ברשת אפשר למצוא נתונים שונים על השיעור המדויק, אבל כולם בטווח של 60%-70% נתח שוק לכרום.
אז למה מתכוונים כשמדברים על ה"טכנולוגיה של כרום"? האם הדפדפן של גוגל הוא באמת הטוב ביותר בשוק, עד כדי כך שמיקרוסופט תמחל על כבודה ותצטרף ליריבתה משכבר לפיתוח דפדפן חדש המבוסס עליו? התשובות מסובכות יותר מכפי שנראה במבט ראשון.
מתחת למכסה המנוע
בבסיסו של כל דפדפן - בין אם הוא מיועד למחשב, לטלפון או לקונסולת משחק - קיימים "מנועים", שתפקידם "לתרגם" את הקוד שבו נכתבו האתרים למה שמתקבל בסופו של דבר על המסך. המנועים הללו ממירים את שורות הקוד לתמונות, לתפריטים, לממשקים ולרכיבים אינטראקטיביים הפזורים באתר. שני המנועים הבסיסיים הנכללים כיום בכל דפדפן הם מנוע שמבצע את פריסת התצוגה, ומנוע לשפת JavaScript, שבה עושים כיום שימוש רוב יוצרי האתרים.
נכון, כל זה מתבצע, ברוב המקרים, על בסיס סטנדרטים שנקבעים על ידי גופים בלתי תלויים, ובראשם ה-World Wide Web Consortium, או בקיצור W3C. הארגון הבינלאומי הזה הוא שפיתח כמה מתקני הרשת הבסיסיים, כמו השפות HTML ו-XML ופורמט העיצוב CSS. אך אפילו עם הסטנדרטים האלה, מנועים שונים עשויים להציג את הדפים בצורה מעט שונה. בנוסף, מנועים ישנים, למשל, לא יכולים להתמודד עם גרסאות חדשות של השפות התקניות, כי מעולם לא תוכנתו "לפרש" את הפקודות האלה. זו הסיבה לכך שאתרים עלולים, גם כיום, להיות מוצגים בצורה שונה בדפדפנים שונים. המנועים השונים, כמו גם הטכנולוגיות שתומכות בהם בתוך הדפדפנים, עשויים להוביל גם להבדלי מהירות בטעינת אתרים.
כיום, המנוע הבולט בשוק הוא Blink - מנוע קוד פתוח, שמאחוריו עומדת גוגל. הוא נכלל בדפדפן כרום של גוגל, בדפדפן Opera, ב-Vivaldi ובדפדפנים רבים אחרים שנבנו על בסיס כרומיום, דפדפן הקוד הפתוח, שפיתוחו החל על ידי גוגל. דפדפן כרום המוכר לנו כיום הוא, בעצם, דפדפן כרומיום עם תוספות של גוגל. כמותו, אגב, יש בשוק עשרות דפדפנים אחרים, פחות מוכרים, שגם הם לוקחים את כרומיום הבסיסי ומוסיפים עליו שורות קוד ותכונות משלהם.
המנוע הבולט השני הוא Webkit, גם הוא מנוע קוד פתוח, שמאחוריו עומדת אפל. על Webkit מבוססים הדפדפנים ספארי של אפל, וכן Maxthon, Dolphin ועשרות אחרים. בנוסף, כל דפדפן שפועל על מערכת ההפעלה iOS של אפל נדרש להשתמש ב-Webkit. זה אומר שגם כרום של גוגל ו-Edge של מיקרוסופט, בגרסתם למכשירי אפל, משתמשים בעצם במנוע שלה. חוץ משני אלה, ישנו מנוע EdgeHTML של מיקרוסופט, שני מנועים של מוזילה (Gecko ו-Servo) וכמה מנועים קטנים יותר.
גרסה 71
מכיוון שכל מנוע עשוי להציג דפים שונים בצורה שונה, מפתחי האתרים נוהגים לבדוק כיצד נראה האתר שהם מפתחים בדפדפנים שונים. אך מה קורה כשהאתר מוצג נכונה בכרום, מבלי שיעבור את הבדיקות ב-Edge? התשובה היא, במקרים רבים, משיכת כתפיים. נתח השוק הנמוך של Edge עלול שלא להצדיק תיקונים והתאמות עבור האחוזים הבודדים של המשתמשים בו.
זו עשויה להיות אחת הסיבות העיקריות לכך שבמיקרוסופט עשויים להעדיף בנייה של דפדפן חדש על בסיס כרומיום תוך זניחת EdgeHTML. סיבה נוספת היא העבודה המסיבית שנעשית ממילא, כבר עכשיו, כדי להתאים את כרומיום לכל הפלטפורמות הקיימות בשוק - מחשבים אישיים, טאבלטים וטלפונים. מיקרוסופט, שעובדת כיום על המשך הפיתוח של גרסת חלונות גם למחשבים המבוססים על שבבי ARM (אלה שמשולבים כיום במכשירים ניידים), עוזרת עכשיו ממילא להתאים את כרומיום עבור גרסת חלונות למעבדים אלה.
אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט איבד את ההובלה שלו מכיוון שכרום ואפילו פיירפוקס עקפו אותו בזכות חוויה מהירה יותר, ממשק נוח יותר ותמיכה בלשוניות. גם אחרי שמחליפו, Edge, תפס את מקומו כברירת המחדל בחלונות - מפתחי כרום המתחרה לא הפסיקו לעבוד: הגרסה העדכנית של הדפדפן, שראתה אור רק בשבוע שעבר, היא גרסה מס' 71. גרסאות חדשות יוצאות מדי חודש וחצי בערך, ואלה לא גרסאות מינוריות: הן תמיד כוללות טכנולוגיות חדשות, שינויי תצוגה וחידושים משמעותיים.
"לא מאובטח"
המעמד המוביל של כרום מאפשר לגוגל לקדם דרך הדפדפן רעיונות חשובים. כך, למשל, כשהחברה הכריזה מלחמה על תעבורה לא מאובטחת, בעלי האתרים הקשיבו והתאימו עצמם לדרישות האבטחה החדשות. אלה שהתעלמו ולא עברו, כפי שנדרש, מ-http ל-https המאובטח, גילו במהירות כי לצד כתובת האתר שלהם מופיעות המילים Not Secure (לא מאובטח). לא נעים.
מצד שני, האקטיביות של מפתחי כרום בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות חדשות, יחד עם ההובלה שלו את השוק, אינן תמיד חדשות טובות לצרכנים. האינטרס שלנו הוא שמפתחי אתרים דווקא יתאימו את עצמם להיקף גדול ככל האפשר של דפדפנים, ולא רק לדפדפן המוביל. נכון, ברוב המקרים תקני הכתיבה המחייבים לאתרי אינטרנט עדיין מהווים הגנה כלשהי, אך יותר ויותר אתרים מופיעים כבר עם כיתוב שמציין כי מומלץ לגלוש בהם עם כרום.
לא על הכרום לבדו
גם אם בעשור האחרון השתמשתם רק בכרום, זו תקופה טובה מאוד לנסות גם דפדפנים אחרים. לרשותכם היצע של עשרות אפשרויות, עם ממשקים ייחודיים ויכולות שונות.
פיירפוקס וספארי הוותיקים (ספארי לא זמין למחשבי PC), למשל, מנסים לא רק לייצר ממשק שונה, אלא גם מקשים על חברות שמנסות לעקוב אחר פעילותכם באתר כדי לאסוף עליכם מידע פרסומי. שניהם מנסים לתת למשתמשים יותר שליטה בתחום. גוגל, בהיותה פלטפורמת הפרסום המקוון הגדולה בעולם, לא תמהר להציע אפשרויות כאלה. עם זאת, חייבים להודות בהגינות כי גוגל מאפשרת להוריד מהחנות של כרום תוספים לחסימת פרסומות ולחסימת מעקב.
אפשרות מעניינת נוספת היא דפדפן Vivaldi. זה אומנם מבוסס על כרומיום של גוגל, אך שם דגש ניכר על ממשק משתמש והתאמה אישית. הוא מאפשר לכם לסדר את החלונות, הלשוניות, התפריטים ושאר הרכיבים בצורה שנוחה לכם. בגרסה החדשה שלו, Vivaldi כולל גם אפשרות לסנכרן את הממשק, הלשוניות והמועדפים שלכם בין מחשבים שונים המחוברים לאותו החשבון.
לבסוף ישנו Opera. הדפדפן הוותיק כבר בן 27, וגם הוא כיום מבוסס על אותו מנוע, Blink. בניגוד לכרום, הוא כולל חוסם פרסומות מובנה, VPN מובנה וכן מצב טורבו. במצב הזה, המידע שנשלח אליכם משרתים מרוחקים עובר דחיסה על שרתי Opera בטרם נשלח אליכם, ובכך מצמצם את השימוש בתעבורת האינטרנט. זה אמנם לא מאוד רלוונטי עבור בעלי חיבור מהיר, ולא מתאים לשימושים רגישים כמו בנקאות - אך כשאתם עובדים ברשת WiFi איטית, היכולת הזו עשויה לשפר את מהירות הגלישה שלכם.
