אמזון של אפריקה: הכירו את ג'ומיה
ענקית המסחר האלקטרוני ג'ומיה פועלת ב-14 מדינות באפריקה. כמו אמזון, היא מספקת ממשלוחי מזון ועד צעצועים, אבל אצלה אפשר לשלם במזומן ישירות לשליח ולהשיג בהנחה גם סלולרי טיפש. בשבוע שעבר היא נכנסה לבורסה של ניו-יורק
ההנפקה של ענקית המסחר האלקטרוני האפריקאית ג'ומיה בבורסת ניו-יורק בשבוע שעבר היא אבן דרך תרבותית יותר מאשר טכנולוגית: בהיותה החברה האפריקאית הראשונה שנסחרת בבורסה של ניו-יורק, ג'ומיה הוכיחה ש"חד-קרן" (חברה פרטית ששווייה מוערך במיליארד דולר) יכול להופיע גם בצבע שחור.
בינתיים, ההנפקה הציבורית בבורסה, לפי שווי של קצת יותר ממיליארד דולר, כבר הספיקה לשלש את עצמה בימי המסחר הבאים, והכותרות חגגו את הצלחתה של "אמזון האפריקאית". אבל הבשורה הגדולה של ג'ומיה לא טמונה בטכנולוגיה שאותה היא מפתחת, אלא במרחב הגיאוגרפי שבו היא פורשת אותה בהצלחה.
מנכ"ל צרפתי, מטה בגרמניה
יבשת אפריקה היא אתגר כל כך מורכב מבחינה טכנולוגית - הן מבחינת התשתיות, הן מבחינת הכלכלה, ובעיקר מבחינת הכישרון האנושי - שלהסתכל עליה בראייה כלל-יבשתית זה כמעט פשע. ג'ומיה מצליחה כיום לפרוש את שירותיה בלא פחות מ-14 מדינות באפריקה, כולל ניגריה, אוגנדה, גאנה ואפילו מצרים, טוניסיה ואלג'יריה - כל אחת מהן מציבה אתגרים שונים. וכמו כל ענקית טכנולוגיה מתגבשת היא חולשת על שורה של שירותים. החל משירות משלוחי מזון, דרך הזמנת חדרי מלון, ועד לשירות "ג'ומיה פארטי", שכשמו - מספק את כל המצרכים הדרושים להפקת אירוע עד לפתח הבית. אבל ה"לחם והחמאה" שלה הם מוצרי צריכה - אלקטרוניקה, ספרים, צעצועים ואופנה.
כדי להבין את ההצלחה של ג'ומיה אי-אפשר להסתפק בהסבר אחד. מיד אחרי ההנפקה המוצלחת היו מי שציינו ברשעות: "כולם חוגגים את 'חד-הקרן' האפריקאי, אבל האמת היא שהוא בכלל גרמני", זאת בהתייחס לעובדה שהמטה של ג'ומיה נמצא בגרמניה, שם גם רשומה החברה, עם נספח בדובאי. צוותי הפיתוח, אגב, מועסקים בכלל בפורטוגל, והמנכ"ל הוא ממוצא צרפתי. בזמן שג'ומיה נוסקת בבורסה - החברה מתמודדת עם טענות שלפיהן המיתוג האפריקאי של הפלטפורמה הוא לא יותר מעבודת יחסי ציבור טובה, שנועדה להגביר את העניין בשחקנית הטכנולוגית החדשה.
ג'ומיה מעסיקה ברחבי היבשת כ-5,000 עובדים - אף אחד מהם לא עוסק ממש בטכנולוגיה. "המציאות היא שאין מספיק מפתחים באפריקה", אמר מנכ"ל החברה, סאשה פוינונה, בראיון ל-CNBC, ועורר עליו ביקורת חריפה מצד שותפים לעשייה ביבשת, שעובדים קשה כדי לשנות את הנרטיב הטכנולוגי על אפריקה. אלה טוענים שג'ומיה היא בכלל חברה גלובלית, ושאפריקה היא בסך הכל "מגרש המשחקים" שלה. התומכים, מצידם, אומרים שהמוצא הוא בכלל לא עניין, ושכל עוד ג'ומיה משלמת מסים באפריקה ומעוררת בכך את הסביבה הכלכלית - זה ממש לא משנה איפה נולדו המפתחים שלה או איפה יושבת ההנהלה. למעשה, יש שגורסים כי ההצלחה של ג'ומיה היא דווקא תוצאה של העובדה שאינה נסמכת על כישרון או על הנהגה מקומיים.
שבוע מכירות
הסבר אחר עשוי להיות קשור בראייה הרחבה של ג'ומיה, שבאופן קבוע ועקבי עוסקת לא רק בשירותים שלה עצמה, אלא גם, באופן בלתי נמנע, בתשתיות - אחת המצוקות הגדולות של אפריקה. הפתרון הטכנולוגי של סחר מקוון אמור לאפשר לאזרחי היבשת לקבל מוצרים ושירותים בלחיצת כפתור, אבל מה עושים כש"לחיצת הכפתור" עצמה היא אפשרות שאינה מובנת מאליה? משקיעים גם בתשתית טכנולוגית.
ענקיות מבוססות כמו פייסבוק וגוגל כבר עושות את זה שנים, בניסיון ללקט עוד משתמשים ביבשת, ועכשיו גם ג'ומיה. אחד המשקיעים הגדולים של החברה, נכון להיום, היא לא אחרת מאשר קבוצת MTN, ספקית טלקום דרום-אפריקאית, שמחזיקה בנתח המניות הגדול ביותר בג'ומיה, ויש לה אינטרס ברור לפרוס עוד תשתיות שיניבו לה רווחים, גם בהקשר הקמעונאי.
אם שואלים את המנכ"ל פוינונה, הבעיה של אפריקה היא בכלל לא בגישה לתשתיות טכנולוגיות. בספירה האחרונה שנעשתה, יש למעלה מ-430 מיליון משתמשי אינטרנט ביבשת, וגם מספר הסמארטפונים הולך וצובר תאוצה. גם כאן, לג'ומיה ול-MTN יש חלק בהאצה הזו: בתחילת חודש אפריל, כמדי שנה, ערכה ג'ומיה את "שבוע מכירות המובייל", שבמהלכו היא חותכת מחירים של טלפונים חכמים. הספקית התומכת היא כמובן MTN, והמכשירים הם של יצרניות מגוונות: סמסונג, וואווי, שיאומי. גם חברות פחות מוכרות, כמו היצרנית הסינית אינפיניקס, לוקחות חלק באירוע ומציעות דילים על מכשירים ואביזרים סלולריים. בשווקים כמו אפריקה - שם הטלפונים הבסיסיים (Feature phones), עם הכפתורים הפיזיים והמסך הקטן, עדיין שולטים בטבלאות המכירות - מדובר באירוע של ממש.
אין כרטיסי אשראי
כך, למשל, מכשיר הדגל החדש של סמסונג, הגלקסי S10 פלוס, בגרסת 512 ג'יגה-בייט, נמכר ביותר מ-30 אחוזי הנחה בג'ומיה, ועולה 129,000 שילינג קנייתי (כ־4,500 שקל, 500 שקל פחות ממחירו בישראל). גם אפל, אגב, היא שותפה עסקית, אבל כדרכה בכל מקום לא לוקחת חלק בשבוע מכירות. מכשיר האייפון XS Max בגרסה היוקרתית ביותר שלו, הכוללת eSIM, נמכר בג'ומיה ב-200,000 שילינג קנייתי (קצת יותר מ-7,000 שקל), בלי מבצעים ובלי הנחות.
הרווח של ג'ומיה ב"שבוע מכירות" כזה הוא כפול: היא לא רק מביאה כך רוכשים חדשים, היא גם מטפחת נגישות טכנולוגית, היכרות עם מכשירים וטכנולוגיות, שתוביל בהמשך לעוד רכישות. אגב, כמעט שבוע אחרי מכירות חיסול המובייל, מתחיל שבוע "שפץ ביתך", שבמסגרתו ג'ומיה חותכת מחירים על מוצרי אלקטרוניקה לבית.
ויש עוד כמה דברים שג'ומיה עושה אחרת מענקיות מסחר אלקטרוני מערביות דוגמת אמזון. הבולטת שבהם היא האפשרות המהפכנית לבצע רכישה ברשת ולשלם עליה במזומן. שיטת "שלם לשליח" נולדה כפתרון למצוקה אמיתית ביבשת - אזרחים רבים לא מחזיקים בכרטיסי אשראי. ג'ומיה מאפשרת לשלם עבור כל השירותים שהיא מספקת בזמן אמת, במזומן ולשליח - גישה שמצליחה לעודד רכישות. כמו כל פלטפורמה מקוונת, היא גם מאפשרת להחזיר מוצרים, מספקת מוקד שירות לקוחות טלפוני, וגם מאפשרת למשתמשיה להתחבר לשירות התשלומים העצמאי שלה - "ג'ומיה פיי".
פוטנציאל עצום
כמו אמזון, ג'ומיה מפעילה מחסנים בכל אחת מהמדינות שבה היא פועלת, והיא מקפידה על הרבה מאוד שותפויות עסקיות - לא רק עם חברות בינלאומיות, אלא קודם כל עם ספקים מקומיים מתחומים שונים. הטיעון הזה שימש את המנכ"ל, שנדרש להגן על מידת ה"אפריקאיות" של ג'ומיה: לדבריו, הפלטפורמה משמשת רוכשים באפריקה ותורמת לכלכלת היבשת כשהיא מצליחה לרתום את הטכנולוגיה כדי להתגבר על מכשול התשתיות. "יש לנו המון שותפות וספקים - הם מביאים את הסחורה ואנחנו מספקים להם טכנולוגיה, תהליכי עבודה, התאמה לתרבות המקומית וכמובן מידע".
ויש גם הסבר מובן מאליו: רק בשנה האחרונה צברה ג'ומיה ארבעה מיליון משתמשים. למעשה, היא הגדילה את מספר המשתמשים שלה בכמעט 50 אחוז, נתון שקשה להתכחש אליו. ועם כל זה - מדובר בסך הכל באחוז אחד בלבד מכלל משתמשי הרשת ביבשת. מה שאומר בהכרח, שפוטנציאל הצמיחה שלה באפריקה הוא עצום.
ועדיין, מאז נוסדה ב-2012, ועל אף היותה פלטפורמת המסחר האלקטרוני המובילה באפריקה, ג'ומיה עדיין לא מייצרת רווחים. במובן הזה, החברה נסמכת על ההנפקה המוצלחת בשבוע שעבר בניו-יורק כדי לאפשר לחברות וליצרניות מובילות לתקוע דגל גם ביבשת המאתגרת, ולהתחיל להניב לה רווחים.
