לראשונה בישראל: בית חולים על ענן
פלטפורמת המחקר הרפואי של בית החולים שיבא עוברת לענן של מיקרוסופט, במטרה להוות מנוע לחדשנות בעולמות המדטק והבריאות הדיגיטלית. "מאפשר לחברות ולסטארט-אפים להתמקד בחדשנות, ולא להתעסק בכל המסביב"
"עד היום יחסי הגומלין בין התעשייה לבין גופי הבריאות היו מסורבלים ולא מותאמים לרוח החדשנות שאנחנו מדברים עליה", מסבירה מירב אש, מומחית פתרונות בינה מלאכותית (AI) במיקרוסופט ישראל. "כשחברות גדולות או סטארט-אפים היו פונים למוסדות בריאות כדי לבקש גישה לדאטה, הם היו עוברים שבעה מדורי גיהנום. מה שאנחנו מבקשים לעשות עכשיו יחד עם המרכז לחדשנות בשיבא, זה לייצר פלטפורמה מחקרית, מבוססת הענן של מיקרוסופט, שמנגישה דאטה, סביבות מחקר וכלים של בינה מלאכותית בצורה יותר קלה ופשוטה".
היתרונות של סביבת מחקר שכזו ברורים: מוסדות בריאות צוברים כמויות אדירות של נתונים רפואיים - החל ממדדים פיזיולוגיים, דרך סוגים שונים של דימות (למשל צילומי רנטגן ו-MRI) וכלה במידע גנטי מורכב. מדובר בדאטה מסוגים שונים, שמגיע בתצורות שונות ושנצבר במאגרי מידע, מיושנים לרוב, שנתונים תחת חיסיון רפואי ומחייבים ביורוקרטיה מסובכת. בצד השני של המתרס - קיימת טכנולוגיה מתקדמת, שבכוחה, למשל לסייע בחיזוי מוקדם של מחלות, לאפשר לחולים לעבור שיקום או להיות תחת מעקב רפואי מרחוק, ואפילו להעניק טיפול רפואי בהתאמה אישית. כשהפלטפורמה כולה דיגיטלית ומבוססת ענן, הרבה מהחסמים המסורתיים הופכים לבלתי רלוונטיים.
"היום סטארט-אפ שבא עם רעיון, לדוגמה, ואומר 'אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לבצע חיזוי להידרדרות של פגים בפגיה', יש להם את הידע הקליני, יש רופאים, ועכשיו הם צריכים דאטה כדי לבנות מודל מבוסס למידת מכונה. אז הם מוזמנים לפנות לשיבא, להסביר את הרעיון, לשלוף דאטה מתוך הפלטפורמה בתהליך ממוקד, לקבל סביבת מחקר, לבחור באילו כלים הם מעדיפים לעבוד, לקבל גם כוח מחשוב הרבה יותר משמעותי וכבר להריץ מודל. הכל בהתאם למה שהם צריכים, והם אפילו מקבלים מערכת שמנהלת את התקציב. כל זה מאפשר להם להתמקד בחדשנות שהם רוצים להביא, ולא בכל המסביב", אומרת אש.
המעבר לפלטפורמה רפואית מחקרית על ענן הצריך אישורים מיוחדים. "זו הפעם הראשונה שבה הוגש הפתרון הזה לוועדת ענן", מסבירה אש, "שזו ועדה שמורכבת ממשרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הפרטיות ויועצים משפטיים נוספים. קיבלנו אישור גורף בשיבא לכך שכל מערך המחקר יתבצע בענן, וגם זו חדשנות".
איך באמת מקפידים על אבטחת מידע וחיסיון רפואי כשהכל נגיש בענן?
"דווקא חיזקנו פה את עניין אבטחת המידע", אומרת אש, "כי אנחנו מקפידים על שני עקרונות. ראשית, הדאטה לא עוזב את בית החולים - כל מה שקורה בסביבת הענן נמצא בשליטה של שיבא. אפשר להתחבר לסביבה הזו, לבצע פעולות, אבל בשום אופן אי אפשר להוריד את הנתונים למחשב פרטי או לכונן נייד. בעבר זה מה שהיה, סטארט-אפים היו יוצאים עם דיסק און-קי שעליו טבלאות של נתונים. העיקרון השני הוא שכל המידע הוא מידע בלתי מזוהה, או מידע מסונתז - שכבר עבר תהליכי עיבוד כלשהם, ומשני סוגי המידע האלה אי אפשר לחזור אחורה לרמת הפרט".
בחודש הבא ייפתחו באופן רשמי דלתות המבנה החדש של ARC - מרכז החדשנות בשיבא, שכבר עכשיו עוסק בשיתופי פעולה מגוונים. במרכז פועל צוות מגוון, שכולל מדעני נתונים, מתכנתים, מנהלי פרויקטים ואנשי רגולציה, שעובדים בשלושה מישורים: "ברובד הראשון אנחנו עובדים עם הרופאים והצוותים בתוך בית החולים לזיהוי צרכים ופיתוח רעיונות לכדי מוצרים בעולם של בריאות דיגיטלית", מסבירה ד"ר נטלי בלוך, מנהלת יחידת הדיגיטל ב-ARC. "המוצרים האלה בעצם מבוססים על מאגרי המידע העצומים של בית החולים, ומסוגלים לתת מענה נרחב בתחומי הבינה המלאכותית, מודלים של חיזוי, התפתחות של מחלות, הידרדרות במצב הבריאותי, תגובות לטיפול תרופתי וגם פיתוח של פלטפורמות שמאפשרות טיפול מרחוק.
"הרובד השני של הפעילות הוא מול סטארט-אפים. הכנסנו עד היום 17 סטארט-אפים לעבודה בבית החולים, והם מטמיעים את הטכנולוגיה שלהם בפעילות השוטפת של המחלקות והמרפאות. הפעילות השלישית היא מול חברות פארמה או טכנולוגיה גדולות, שמעוניינות בשיתוף פעולה מחקרי אמיתי. הרעיון הוא למצוא כאבים משותפים ולתת להם מענה רלוונטי לשני הצדדים", אומרת בלוך.
רופאים שרוצים לעשות שימוש בפלטפורמה החדשה צריכים גם לדעת לכתוב קוד?
"רופאים שיקבלו הכשרה גם במדע נתונים יהיו מסוגלים להשתלב בעבודה האסטרטגית והתכנונית של המחקר בצורה טובה יותר. אבל כעיקרון, הכוונה שלנו היא שלרופאים יהיה קל ופשוט לקבל את התכנים ואת הערך המוסף שהטכנולוגיות האלה יכולות לתרום למערך העבודה שלהם. כך שברגע שניגשים לטפל בחולה מסוים, המערכות יציגו התפתחות גורמי סיכון למשל, על בסיס נתוני עבר של החולה ועל בסיס מודלים של למידת מכונה. המערכת תדע להגיד 'לחולה הזה יש סיכוי לפתח סוכרת בשנה הקרובה', בלי שהרופא יצטרך לדעת איך בדיוק עובד האלגוריתם. המערכת אמורה להיות כל כך פשוטה - שרופאים לא יצטרכו רקע טכני, אבל כמובן שמי שמעוניינים להיות מעורבים גם בתהליך כן יצטרכו רקע".
