ונעבור למסך הבא: מה יחליף את הסמארטפון?
הדשדוש העולמי במכירות הסמארטפונים מחייב את היצרניות להמציא אותם מחדש. חוץ מהמסך המתקפל, מחכים לתורם מסך נגלל ומסך נמתח, ממשק פקודות מוח, וטעינת מכשירים מהאוויר
היצרנים, כמובן, הם הראשונים לחוש ברוח הנושבת. מי שזיהתה את הבעיה מזמן היא חברת אפל, שבשנתיים האחרונות מתחילה לבסס את עסקיה יותר ויותר על שירותים מקוונים. האייפון, במקביל, עדיין זוכה לשדרוגים, אבל גם לעליית מחיר - שכמובן מצמצמת אוטומטית את מספר הלקוחות. בעיה נוספת היא צמצום הסבסוד שנוהגות מפעילות הסלולר להעניק ללקוחותיהן - למשל בארצות-הברית.
אם בעבר היה ניתן לרכוש דרכן את הסמארטפונים היקרים בשוק בהנחה גדולה ובפריסת תשלומים מאוד נדיבה - היום הספקיות מעדיפות כבר לגלם את ההנחות בחשבון התקשורת (הנמוך ממילא), ולא להתעסק במכירת מכשירים. אם בעבר לקוח ממוצע בעולם היה מחליף מכשיר כל 18 חודשים ואפילו פחות - כעת, על פי נתוני חברת המחקר קנאליס, מדובר על החלפת מכשיר כל 28 חודשים.
רגליים קרות
הטריק האחרון בניסיון להעלות את רמת העניין של הצרכנים הוא הסמארטפונים המתקפלים. כמעט כל החברות המכבדות את עצמן הודיעו על כוונתן להשיק השנה מכשירים כאלה: מסמסונג ועד וואווי, ממוטורולה ועד שיאומי. אך כמו שהטרנד הגיע - בהפתעה - כך הוא מתגלה כסוג של אשליה. ב-Fold שהציגה סמסונג התגלתה סדרה של ליקויים במסך, עד שהשקתו נדחתה למועד בלתי ידוע. וואווי, שהזדרזה גם היא להציג מכשיר מתקפל, תפסה רגליים קרות אחרי ההתקפלות של סמסונג, והודיעה כי גם הסמארטפון שלה יחזור לסיבוב בדיקות.
מוטורולה, ששידרה כוונות להחזיר לחיים השנה את ה"רייזר" הדקיק בגרסת מסך מתקפל, לא שיחררה בינתיים כל רמז על מימוש החזון. שיאומי הסתפקה בשחרור סרטון של מכשיר קונספט בפעולה. לפי השמועות ברשת, גם LG פיתחה סמארטפון מתקפל, שטרם נחשף. בצדק: הטכנולוגיה נראית כרגע בוסרית למדי, ומוקדם מדי לבנות סביבה באזז חיובי.
למרבה הצער, נראה שהמצב לא עומד להשתנות בקרוב. על פי המחקרים האחרונים, מספר מכשירי הסלולר הפועלים כיום דומה כבר למספר בני האדם על פני כדור הארץ. בהתחשב בכך שלחלק מאוכלוסיית העולם אין בכלל גישה לתשתיות מודרניות, אפשר להעריך שמי שיכול להשתמש במכשיר כבר רכש לפחות אחד כזה וכנראה יותר מאחד.
הכל מסכימים כי מה שיכול להציל את התעשייה זו רק חדשנות, והרבה ממנה: טכנולוגיות שצפויות לנחות בשנים הקרובות, שגם אם לא ישנו את מראהו של הטלפון, יזריקו לו סטרואידים. כמה רעיונות המתרוצצים באחרונה ברשת מערערים לחלוטין על החזון השמרני, ומציירים את הסמארטפון העתידי כמכשיר שונה לחלוטין מזה שאנחנו מכירים כיום.
ממשק שליטה אחר
תצורת הסמארטפון לא השתנתה בהרבה ב-10 השנים האחרונות. כך גם השימוש באצבעות כדרך לסמן פקודות, להקליד טקסט, להזיז עכבר - אולי למעט הבלחת הסטיילוס בגלקסי Note של סמסונג או בדגמי הפרימיום של טאבלטי אפל ומיקרוסופט. זה צפוי להשתנות: חוקרים הצליחו לפתח דרכים לחבר את המוח האנושי ישירות למחשב ולשלוט עליו דרך החיבור הנוירוני הזה.
כך, ב-2012 הצליח צוות חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד להזרים סרטים בצבע ישירות ממוחות הנסיינים, תוך שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. שנתיים לאחר מכן הצליחו חוקרים לייצר חיבור טלפתי בסיסי בין שני בני אדם תוך שימוש בטכניקה דומה. המחקר נועד במקור לספק אמצעי שליטה עבור מי שאיבדו שליטה בגפיהם, כמו חולי ALS, אך ברור שהוא רלוונטי גם למשתמשים בריאים. המחקרים הללו הביאו לניסיונות נוספים: חיבור מוחות חיים לאינטרנט, ויצירת חיבור טלפתי בין מוח אנושי ורובוט תעשייתי.
הטכנולוגיה הזו נשמעת אולי כמו מדע בדיוני, אבל היא הרבה יותר קרובה ליישום ממה שחושבים - מספיק קרובה כדי לגרום ליזם המיליארדר אילון מאסק להקים ב-2017 חברת סטארט־אפ בשם Neuralink, שאמורה לגבש טכנולוגיה כזו.
המשמעות ברורה: אם ניתן להזרים מידע ישירות למוח וממנו, אין לנו ממש צורך במסכים או בממשק שליטה מבוסס מגע. כל מה שנצטרך זה שבב, או אפילו סוג של "כתר", שיתחבר למוח ויעביר אליו את המידע. עקרונית, ייתכן שלא נצטרך אפילו לדבר עם בני שיחנו; נחשוב את מה שנרצה לומר - וזה יועבר ישירות למוח שלהם.
חשמל מהאוויר
מדובר באמת בעתיד הרחוק. בעתיד הקרוב סביר יותר שנסתפק במסכים גמישים - לא רק מתקפלים - שנוכל להתאים לכל מיני משימות. סמסונג, למשל, הציגה לפני כשנתיים מסך שניתן למתוח אותו. חוקרים עובדים כיום על ייצור מעגלים חשמליים בעלי תכונה דומה, כך שניתן יהיה לשלבם במכשירים שיכולים להימתח בהתאם לצורך.
LG הציגה בתערוכת CES האחרונה טלוויזיה בעלת מסך מתגלגל שאפשר לפרוס. אין שום מניעה שגרסה מוקטנת לא תיושם בסמארטפון. דמיינו לכם, שתוכלו לפתוח גליל של מסך על פי השטח שדורש המידע שאתם מעוניינים לראות. גם אפל, אגב, עובדת על מסך דומה.
בעיה נוספת שעימה מתמודדים החוקרים כבר שנים היא אספקת האנרגיה למכשירים. סוללות הליתיום-יון שבהן אנו משתמשים כיום מוגבלות. בעתיד, כנראה, נעבור לסוללות מבוססות ליתיום-מים וליתיום-אוויר, שנמצאות כיום בפיתוח ומספקות אנרגיה גבוהה בהרבה, כמו גם תמיכה בטעינה מהירה מאוד.
אבל למה לעצור שם? טעינה אלחוטית אמיתית נמצאת כבר שנים בפיתוח. היום אפשר אמנם להניח את הסמארטפון על משטח הטענה, ללא חיבור פיזי בכבל, אך עדיין, יש צורך בשקע חשמלי. טכנולוגיית הסטארט-אפ האמריקאי Energous, שאושרה לאחרונה על ידי ה-FCC, מאפשרת טעינה מרחוק על בסיס משדר המעביר חשמל לסביבתו בדיוק כמו שמשדר סלולרי מעביר את אות הרדיו. זה מאפשר לייצר שדה חשמלי, שמטעין או מפעיל את מכשירים מהאוויר.
במקביל, יצרניות כמו קסיו היפנית מפתחות טכנולוגיות טעינה סולאריות, שעושות שימוש באור כדי לטעון את הסוללה. החברה אף הציגה באחרונה שעון GPS שמופעל בטכנולוגיה הזו.
מסך לא שביר
אחת הבעיות העיקריות של בעלי סמארטפונים היא שבר במסך. ייתכן בהחלט שבעתיד זה כבר לא יקרה. דוגמה לכך ניתן היה לראות בטכנולוגיית ה"החלמה העצמית" שהציגה LG במכשיריה כבר לפני שנים: מדובר בציפוי פלסטי שמסוגל לתקן את עצמו - כל עוד מדובר בשריטות ולא בשבר משמעותי. פיתוחים עתידיים של הטכנולוגיה עשויים להביא לתיקון של נזקים יותר מהותיים. כימאים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד פיתחו לפני שנתיים פולימר גמיש, שמאפשר לייצר מסך בעל תכונות תיקון עצמי.
גם את גוף המכשירים ניתן יהיה לתקן בקלות. המעבר לשימוש בחומרים גמישים שמסוגלים להעביר זרם חשמלי יאפשר להיפטר מרוב החלקים הקשיחים במכשיר. גם הכפתורים ייעלמו.
האם כל אלה יחייבו מהפך במראהו של הסמארטפון שלנו? יש אנליסטים הטוענים כי התצורה הבסיסית לא תשתנה: גם מכשירי הטלוויזיה והרדיו של ימינו לא שונים בהרבה מהדגמים שכיכבו פה לפני 100 שנה. יש, כנראה, תצורות שפשוט מתאימות לצורכי בני האדם. כמו שמכוניות עדיין כוללות הגה וארבעה גלגלים, יכול להיות שהסמארטפון העתידי יזכיר, חיצונית, את המכשיר הנוכחי שלנו. אבל רק חיצונית.
