אינטואיט מתרחבת בישראל: "רכישות שהוכיחו את עצמן"
ענקית הפינטק השיקה בישראל משרדים חדשים ומתכננת לשלש את מספר העובדים בארץ. בריאיון מספרות שתי מנהלות בכירות על האתגר הטכנולוגי בפיתוח כלים פיננסיים חכמים, על הכישרון המקומי וגם על היתרון המגדרי
"הרכישות שכבר ביצענו בישראל הוכיחו את עצמן כחוויות מצוינות", אומרת לורה פנל, מנהלת אנשים ואתרים ראשית באינטואיט, ומי שהובילה את תהליכי הרכישה הקודמים בישראל - של חברת Check ב-2013 בסכום של כ-360 מיליון דולר, ושל חברת Porticor שנתיים אחר-כך, בסכום מוערך של כמה עשרות מיליוני דולרים.
פנל קפצה לביקור לרגל השקת המשרדים, יחד עם מריאנה טסל, מנהלת הטכנולוגיות הראשית באינטואיט, וישראלית לשעבר, שלמדה בטכניון ושירתה כמהנדסת בצה"ל. "אנחנו מחפשים פה חברות וכשרונות בתחום של אמון, דיפ סקיוריטי וכמובן דאטה", אומרת טסל, "כבר עכשיו יש לנו מרכז טכנולוגי מאוד מצליח פה, והרבה מזה בזכות אלמנטים שמביאה פנימה התרבות הישראלית".
איזה למשל?
"היזמות, עבודת הצוות, הגישה שאפשר לעשות הכל. תחושת הבעלות על בעיות והרצון לעזור ללקוחות. זה צוות שמעורב מאוד במה שקורה בחברה, והבעיות שהם פותרים הן סופר מאתגרות ומורכבות. זה שילוב של גישה כללית, מומחיות וכמובן תוצאות - שהופך את המרכז הזה למוצלח וחיוני כל כך עבורנו".
איך מושכים כישרון במדינה שבה אינטואיט נחשבת אנונימית?
פנל: "באופן די מעניין, אפילו בארה"ב - בה אינטואיט היא חברה ענקית, המצב לא שונה בהרבה. מתייחסים אלינו בלשון המעטה, ואנחנו מכנים את עצמנו 'הסוד השמור ביותר'. אבל ברגע שמעסיקים כשרונות, ומגנטים של כשרונות, זה בונה מוניטין מסוים לחברה. בישראל הצלחנו לעשות את זה באמצעות הרכישות שביצענו פה, אבל המוניטין עובר גם מפה לאוזן. אנחנו חברה שמחזיקה ערכים מאוד חזקים של אכפתיות, אנחנו מאמינים בעובדים שלנו - שהם בעלי העניין החשובים ביותר בחברה. ואנחנו מקפידים להגיד להם את זה כל הזמן".
טסל: "אנחנו מתמודדים כל הזמן עם בעיות טכניות מורכבות, כאלה שמהנדסים אוהבים לנסות לפתור. לצד זה, המשימה שלנו באמת מדהימה - פשוט לעזור לאנשים. את יודעת, היום בהרבה מקומות משתמשים בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה כדי להציע פרסומות יותר טובות. אנחנו משתמשים בכלים האלה כדי באמת לעזור לאנשים ולעסקים קטנים לצמוח, אז מהנדסים ומדעני נתונים מתים על זה. זה כלי נהדר שיש לנו כדי למשוך פנימה כשרונות".
איך ממשיכים לצמוח עם מוצרים שברובם לא רלוונטיים מחוץ לארה"ב וקנדה?
"זה נכון שתוכנות המיסים שלנו באמת רלוונטיות רק שם, אבל המקום שלנו לצמוח ולהתרחב מבחינה גלובלית הוא במוצרים שמיועדים לעסקים קטנים ולעצמאים", מסבירה פנל, "וכשאני אומרת עסקים קטנים אני מתכוונת לעובד אחד או שניים, כן? הם נראים כמו צרכנים כמעט. אם אני מוכרת פרחים לדוגמה, אז זה מה שאני אוהבת לעשות. אני רוצה פשוט למכור פרחים, אני לא רוצה להיות מוטרדת מהניהול הפיננסי ולהיות מומחית לכלכלה. אז המוצרים שלנו, בתחום של ראיית חשבון, ניהול כלכלי, חשבוניות, ביצוע עסקאות - עושים את זה עבור הלקוחות".
העובדה שלאירוע השקת המשרדים החדשים הגיעו שתי נשים בכירות, היא לא מקרית: בישראל, נשים מהוות 35 אחוז מהצוותים הטכנולוגיים, 45 אחוז מהתפקידים הניהוליים ו-60 אחוז מהנהגת אינטואיט. בארצות-הברית, בה מעסיקה החברה יותר מ-9,000 עובדים, כ-41 אחוזים מכוח העבודה הכולל הן נשים. מספרים שאפשר בהחלט להתגאות בהם, בייחוד לאור הסטנדרט לגיוון מגדרי בהייטק, שמגרד בדרך-כלל 22-25 אחוזים בלבד.
"הרבה מהקריירה שלי ביליתי בחדרים שבהם הייתי האישה היחידה", מספרת טסל, "אני חייבת לומר שכאן הרגשתי מיד בבית, לראות סביבך עוד נשים פשוט משנה את הדינמיקה, באופן חיובי. כי אני לא צריכה להיות מודעת למגדר שלי. אני לא מרגישה מיוחדת".
פנל מוסיפה: "הגעתי מעריכת-דין, תחום שבו אחוז הגברים היה מאוד דומיננטי בתקופתי, ונשים לא היו מספרות שהן בהיריון מחשש שיתייחסו אליהן אחרת. באינטואיט לעומת זאת, תמיד הרגשתי שרמת הכוללנות היא כזו שאני יכולה פשוט להביא את עצמי. אני אם חד-הורית, ולכן גם כמנהלת היה לי חשוב להנכיח את זה. להגיד 'היום אני מתחילה את הפגישה בשעה תשע וחצי בבוקר כי אני צריכה לקחת את הילדים לגן'. באופן הזה, מי שעובד איתך מרגיש בנוח. זה הופך את זה לבסדר, כשאת רואה שלאנשים שסביבך יש את אותן בעיות כמו שלך".
