יוצאת מן הכבלים: כך נצפה בטלוויזיה בעתיד
תשכחו מכל מה שידעתם על חוויית הצפייה בטלוויזיה: השנים הבאות מבשרות צפייה מכל מכשיר - מקונסולת משחקים עד מקרר חכם - והשתתפות פעילה של הצופה, עד שילוב וירטואלי שלו בסצנות עצמן. תחזית: מתי נוכל גם אנחנו לרכוב על דרקונים
הרגלי הצפייה המשתנים מתחדדים לנוכח פער הדורות: צופים צעירים מחזיקים מכשיר טלוויזיה בבית, אם בכלל, בעיקר על תקן מסך גדול ברזולוציה גבוהה, כשבמקום הממיר המסורתי מגיעים סטרימרים, מחשבים ניידים או טאבלטים. הם לא מבינים למה לשלם מאות שקלים בחודש עבור ספקיות הטלוויזיה. במשפחות צעירות הפערים ממשיכים להתחדד, ובזמן שההורים נכנעים לאלגוריתם של נטפליקס, הילדים צורכים טלוויזיה בעיקר במסכים ניידים - טאבלטים וסמארטפונים, בתכנים קצרים, וברשתות החברתיות.
השינויים האלה צפויים להמשיך ולהעמיק, כשמושגים ותיקים כמו "ערוצי טלוויזיה", "שידור חי" ו"טבלאות רייטינג" הופכים למונומנטים של זיכרון רחוק, ומפנים את מקומם לטובת מונחים כמו "סטרימינג", "בינג'", "דאטה" ו"פרסונליזציה". הטרמינולוגיה הטכנולוגית היא לא מקרית כמובן: ארבע ענקיות הטכנולוגיה העולמיות - אפל, גוגל (באמצעות יוטיוב בעיקר), פייסבוק ואמזון - מהוות כבר עכשיו ספקיות של תוכן טלוויזיוני מקורי, במגמה שהחלה עם ההצלחה המטאורית של נטפליקס, ושהולכת להתרחב בשנים הקרובות.
לייב באינסטגרם
עד סוף 2019 צפויה נטפליקס להשקיע סכום כולל של 15 מיליארד דולר על תוכן מקורי, כמעט כפול ממה שהשקיעה רק שנתיים קודם; אמזון היריבה צפויה להוציא 6-7 מיליארד דולר השנה; אפל, שתשיק בחודש הבא את שירות "אפל TV פלוס" המדובר שלה, כבר התחייבה להוציא לפחות 6 מיליארד דולר על תוכן - כולל סדרת הטלוויזיה היקרה ביותר בהיסטוריה; לפי הערכות, פייסבוק תוציא על תוכן מקורי בשירות Watch שלה בין מיליארד לשני מיליארד; וגם גוגל שופכת מאות מיליונים על סדרות ה"יוטיוב אוריג'ינלז" שלה. אם זה לא מספיק, אפליקציית ההיכרויות הפופולרית "טינדר" משיקה החודש גם היא סדרה אינטראקטיבית חדשה. וכל זה בזמן שלשוק הסטרימינג הצפוף ממילא עומדות להצטרף שתי ענקיות חדשות - דיסני פלוס, ו"פיקוק" של NBC.
"בשנים הקרובות יתפסו פלטפורמות דיגיטל גלובליות את מקומם של ערוצים מקומיים", מסביר גיל רבי, מנכ"ל סוכנות הטכנולוגיה "רבי אינטראקטיב". "הפלטפורמות האלה - אמזון, אפל, פייסבוק ונטפליקס למשל - מוטמעות כבר בתוך הטלוויזיות החכמות והסמארטפונים, ואילו ערוצים מקומיים יהפכו ליצרני תוכן עבור אותן פלטפורמות. בשנים הקרובות גופי התקשורת בישראל יצטרכו להחליט אם הם רוצים להיות רק יצרני תוכן, או גם הפלטפורמה עצמה".
רבי יודע משהו על הטלוויזיה של מחר: החברה שלו אחראית, למשל, על פיתוח אפליקציית "הכוכב הבא" של קשת, המלווה את תוכנית הריאליטי הפופולרית ומאפשרת לצופים להשפיע על הרמת המסך בזמן אמת מהבית. במהלך אירועי האירוויזיון האחרון, פיתח גם שורה של מוצרים טכנולוגיים שליוו את המשדרים, כולל משחק "דוז או בוז" ואפליקציה ייעודית לחיזוי התוצאות. הרעיון ברור: גם במהלך הצפייה בטלוויזיה, רבים מאיתנו עסוקים בחלוקת קשב בין המסך לבין הסמארטפון, שבאמצעותו אפשר לספק חוויה משלימה.
"ה-VOD הפך כבר למיינסטרים", אומר רבי, "ולא רק זה - גם אופן הצפייה המסורתי, של משפחה שיושבת כולה יחד בסלון, כבר כמעט ולא קיים היום. כך שהדבר היחיד שיכול להחזיק את השידור הליניארי בחיים הוא שידורים חיים טובים, כמו שידורי ספורט, חדשות או תוכניות שמתרחשות בזמן אמת. אני מעריך שעם הזמן נראה יותר שידורים כאלה, שבהם הצופים הם חלק אינטגרלי, כדי שצפייה בזמן אמת תמשיך להיות אטרקטיבית".
איך השוק מסתגל?
"כבר אפשר לראות גופי תקשורת שמתאימים עצמם לעידן הדיגיטלי במהירות. לא מזמן ראיתי שאחד הערוצים בישראל פתח שידור לייב בפייסבוק ובאינסטגרם, עם תוכן ששודר בזמן אמת גם בערוץ הטלוויזיה. השידור נפתח ל-10 דקות רצופות, כך שהערוץ הצליח לאסוף הרבה מאוד צופים מהסמארטפון ולהעביר אותם להמשיך לצפות בטלוויזיה".
בתוך הסצנה
גם בגזרת הפרסום - המנוע הכלכלי של משדרי הטלוויזיה - נושבות רוחות של שינוי. לאט אבל בטוח, עוגת התקציבים השמנה נפרסת גם עבור פלטפורמות מקוונות; קמפיינים גדולים מקבלים גרסאות ייחודיות ליוטיוב או לפייסבוק, שם הם נהנים מחשיפה לקהלים חדשים; ויש גם את העניין הפעוט של ה"פרסונליזציה" - פרסום בהתאמה אישית. "נושא הפרסום הופך לחכם יותר", אומר רבי. "הגוף המשדר יכול לדעת מי הצופה ולהציג לו פרסומות ספציפיות אשר מתאימות לו, דבר שעד היום לא קרה בטלוויזיה בשידור ליניארי. כבר היום, בזכות ה-VOD, הפרסום הרבה יותר ממוקד וחכם, וזה מאפשר לגופי התקשורת אפיקים נוספים להכנסה".
את כמויות המידע שה-VOD רק התחיל לגרד, שירותי הסטרימינג משכללים לכדי אמנות. היכולת לאסוף ולנתח מידע על מיליוני צופים בזמן אמת משפיעה כמובן גם על התכנים עצמם. הדרך ללהיט טלוויזיוני מתקצרת, ומבוססת פחות ופחות על ניחושים, השערות או יומרות אמנותיות, ויותר על סטטיסטיקה. העובדה שענקיות סטרימינג הן גם חברות טכנולוגיה, ולהפך, מזריקה חדשנות אל תוך התעשייה ומאפשרת לבחון כל הזמן צורות מתקדמות של צריכת תוכן. גם הפלטפורמות משתכללות: צפייה בסמארטפונים ובטאבלטים היא כבר כמעט עניין שבשגרה, ותוכן טלוויזיוני מוצא את דרכו לכל סוגי המסכים, החל מקונסולות משחק ועד למסכי המקררים החכמים.
אז מה צפוי לנו בשנים הקרובות? חוויית הצפייה בטלוויזיה תכלול יותר השתתפות של הצופה. ניצנים של המגמה הזאת כבר החלו בפרויקטים מסוג "בחר את ההרפתקה שלך" כמו "בנדרסנאץ'" של נטפליקס מהשנה שעברה, שזכתה בפרס האמי בחודש שעבר. אם לוקחים את המגמה הזו כמה צעדים קדימה, אפשר לחשוב על שילוב של טכנולוגיות מתקדמות יותר, כמו מציאות מדומה, שיאפשרו לצופים "להיות" ממש חלק מהתוכן, כמעט ניצבים, בעזרת משקפי VR וזוויות צילום מותאמות.
בלב העניינים
זה לא מדע בדיוני: מציאות מדומה ורבודה מסומנת כבר למעלה מעשור כטכנולוגיה שתחליף את התיווך המוכָּר של מסכים גדולים וקטנים - סמארטפונים, טאבלטים וטלוויזיות. הקיפאון שממנו סבל התחום - כשסומן כטכנולוגיה אליטיסטית לגיימרים עם כיסים עמוקים, או כגימיק חד-פעמי באירועים מיוחדים - מתחיל להתמוסס: מוצרים כמו "אוקולוס קווסט", משקפי המציאות המדומה מבית פייסבוק, מצליחים לראשונה לשבור לא רק חסמי מחיר, אלא גם לגשר על פער הדורות, בזכות קלות ונוחות השימוש בהם. וכן, גם בהם אפשר למצוא את האפליקציה של נטפליקס ויוטיוב, לצד שידורים של אירועי ספורט והופעות. אפליקציות VR פופולריות כוללות גם אזורי הקרנה מיוחדים וחברתיים, שבהם אפשר לקבל חוויית צפייה שיתופית יחד עם משתמשים נוספים בזמן אמת.
תכנים מיוחדים כמו סרטוני יוטיוב ב-360 מעלות מקבלים ב-VR משנה תוקף, ומי שהתנסה בצפייה בהם כבר יכול בקלות לדמיין איך בתוך 10 שנים, כשנרצה לצפות באחד מההמשכונים המדוברים של "משחקי הכס", כבר נוכל לעשות את זה כשאנחנו רכובים על אחד הדרקונים, צופים בסצנות המתרחשות ממש כאילו היינו ניצבים על הסט.
כשלוקחים בחשבון את ההשקעה האדירה של ענקיות כמו פייסבוק בתחומי המציאות הרבודה והמדומה, את הקפיצות המשמעותיות שנעשו בתחום בשנתיים האחרונות וגם את התחרות המתלהטת בין שירותי הסטרימינג השונים, בשוק שהולך ונהיה צפוף במיוחד - מבינים שהטלוויזיה של העתיד נחושה לפרוץ את גבולות המסך של עצמה, ולהכניס אותנו אל לב העניינים.
