העובדות מדברות: מה יכריע את הפייק ניוז?
בארה"ב כבר מתכוננים לבבחירות 2020 לנשיאות, כשברקע טכנולוגיות מתקדמות, דיפ פייק והרבה מידע שגוי. "זו כלכלה של תשומת לב", אומר טכנולוג המדיה סם סטיוארט. האם מדובר בקרב אבוד מראש?
אינפורמציה שגויה, חדשות מזוייפות, פייק ניוז ודיפ פייק: בשנים האחרונות כמעט בלתי אפשרי לחמוק מהמושגים האלה, שמתארים מנעד שלם שבין מידע בלתי מהימן מצד אחד, ועמדות שאין לגביהן הסכמה מהצד השני. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שכלל את הטרמינולוגיה הזו לכדי אמנות של ממש - כשהוא מכריז חדשות לבקרים על גופי תקשורת, חברות טכנולוגיה, פלטפורמות ופרסונות אינדיבידואליות כ"פייק ניוז"; הרשתות החברתיות מלאות בקהילות שניזונות ממידע שגוי כמו מתנגדי חיסונים ותומכי כדור-הארץ השטוח; ואם זה לא מספיק - עכשיו אנחנו ניצבים גם בפני איום הרבה יותר מתקדם - דיפ פייק, טכנולוגיה שבאמצעותה אפשר, בקלות מרשימה, לזייף לחלוטין סרטוני וידיאו וקטעי אודיו.
"כיום, חדשות אמיתיות נמצאות בתחרות מול סרטוני חתולים", מסביר סם סטיוארט, עיתונאי עצמאי וטכנולוג מדיה, העוסק בהכשרת עיתונאים וגופי תקשורת להתמודדות עם הסחף של מידע שגוי בכלים דיגיטליים. "זו כלכלה של תשומת לב, ואנחנו צריכים לוודא לא רק שהחדשות שפרסמנו הן אמת, אלא שהסיפורים עומדים בציפיות של הקוראים שלנו. אם נשמור על החדשות מדוייקות עובדתית, אבל גם מעניינות - נזכה בתחרות הזו".
פייק ניוז זה לא מונח חדש. מה בכל זאת השתנה?
"יש שני הבדלים מרכזיים בין מה שהיה בעבר לבין היום. הראשון הוא הטכנולוגיה - לפני 20 שנה תוכנה כמו פוטושופ הייתה יקרה, זה כלי שהיית צריכה להכיר לעומק כדי להצליח להשתמש בו. היום, אפשר אוטומטית להדביק אוזניים של כלב על הראש ברגע שנכנסים לסנאפצ'ט. הטכנולוגיה עשתה קפיצה מאוד גדולה. אם מדברים על דיפ פייק - זה משהו שבהוליווד השתמשו בו כבר לפני 20 שנה, ההבדל הוא שהיום כל אחד יכול לעשות את זה בעזרת תוכנה די פשוטה וכוח מחשוב לא גדול במיוחד. ההבדל השני קשור בהפצה, באיך אנשים צורכים היום חדשות".
רשתות חברתיות.
"בדיוק. כשמישהו משתף איתנו קישור לאיזה מאמר, אנחנו בצורה טבעית מאוד מקשרים בין מידת האמון שלנו באותו אדם לבין התוכן שהוא משתף. וזו בעיה. זה מצער, אבל העובדה היא שלא כל מי שצורך חדשות היום עושה את זה מהדלת הקדמית. אנשים ניגשים לחדשות מתוך קישורים, מההרשתות החברתיות, עושים את זה מהדלת הצדדית. אבל השינויים האלה הם גם מקור לתקווה כי אנחנו מזהים אותם בזמן אמת, ובתקווה - נצליח להסתגל אליהם. ההיסטוריה רצופה בתעשיות ובארגונים שלא הצליחו לעשות את ההתאמות הנדרשות. בלוקבאסטר עמדה מהצד והסתכלה בזמן שנטפליקס עשתה משהו חדש, היא לא הסתגלה".
סטיוארט הגיע לביקור בישראל במסגרת תכנית הדוברים של שגרירות ארה"ב, בה מומחים אמריקאים מתחומים מגוונים מעבירים בארץ הרצאות ופוגשים מומחים ישראלים במטרה לעודד שיתוף ידע בין המדינות. הביקור שלו כלל מפגשים עם עיתונאים ישראלים, אבל גם עם תלמידי תיכון. "בחדר של משהו כמו 60 תלמידים, הם הכירו את כל הכלים הדיגיטליים וידעו הכל על מטא-דאטה, אחד מהם אפילו העיר על אתר שהוא לא מאובטח. כך שמי שנולדו בעידן הדיגיטלי כבר יותר מיודעים לגבי הנושאים האלה".
עד כמה בארה"ב מודאגים מהשימוש בדיפ פייק, בייחוד לקראת בחירות 2020 לנשיאות?
"גם באקדמיה יש קיטוב - חלק חושבים שזו עומדת להיות בעיה אמיתית, אחרים חושבים שזה קצת נופח. אין לי כדור בדולח, קשה לי לנחש מה עומד להיות. אבל אני יכול להגיד שאני נהיה מודאג ככל שהגורמים השונים שבכוחם להפוך את הנושא הזהה לבעיה של ממש מסתדרים. בחמש השנים האחרונות הטכנולוגיה בתחום הזה הואצה בצורה אקספוננציאלית, אז היום את כבר לא צריכה מומחים, לא צריך כוח מחשוב מטורף, אפילו התוכנות והאלגוריתמים הם בקוד פתוח - את פשוט נכנסת לגיטהאב ומורידה לך מה שאת רוצה. אז כל החלקים בפאזל הסתדרו ככה שמסתמן שזו עומדת להיות בעיה אמיתית. אבל בעיניי, הרבה יותר מדאיג זה מה שקורה מסביב, הפצה של מידע שגוי - כי כשמשהו הופך ויראלי והוא נמצא ברשת - כמעט בלתי אפשרי להיפטר ממנו".
זה קרב אבוד?
"ברור שאני לא חושב ככה - אחרת לא הייתי עושה את מה שאני עושה. בארה"ב, במערב אירופה ואפילו בישראל - אלה מקומות שפחות מדאיגים אותי כי האנשים כבר מיודעים ברמה מסוימת. אני מודאג יותר ממקומות שבהם לאנשים אין מושג מה זה דיפ פייק. אם רוב האנשים יהיו יותר מודעים לגבי הדבר הזה, אנחנו כבר נהיה במצב יותר טוב. בסדר, אולי לא נגיע לאדם ההוא בן ה-65 שמשתף כל מה שהוא קורא בפייסבוק, אבל אם נצליח להגיע לאיזו תודעה ציבורית רחבה זה יעבוד".
