מה זה ה"פוסט" הזה? ואיך הוא קשור לכלכלה?

בטורים האחרונים שלנו אנו עוסקים בהיבטים פוסט-מודרניים הקשורים לחברה ולכלכלה. לכן, אולי כדאי שננסה לעשות קצת סדר ולהבין, על קצה המזלג ובמהירות, מהו פוסט-מודרניזם. הבנה כזו תאפשר לנו לעכל טוב יותר אספקטים שונים של הכלכלה שבתוכה אנחנו חיים.

ההיסטוריה של הכסף:

• אוכל, שתייה, גבר, אשה: מצורך לצריכה
• מרקס, שפתיים חושניות ונייקי - כולנו פטישיסטים
• סקס, סמים ועבודה מספקת - גן עדן או גיהנום?
  

ובכן, כמו מושגים רבים בפילוסופיה ובסוציולוגיה, המושג הזה רווי משמעות. כל כך הרבה חוקרים מייחסים לו משמעויות שונות, וכל כך הרבה פרשנים תופסים אותו אחרת, כך שזה לא קל, אבל למרות זאת ננסה לתת כאן כמה נקודות בסיסיות.

המודרני שלנו הוא בן ארבע מאות שנה. פוסט - מודרני הוא בעצם "אחרי המודרני" וכשכותבים על העידן הפוסט מודרני מתכוונים לעידן שהגיע אחרי שהסתיים העידן המודרני.

תחילת העידן החדש

אם כך, מהו העידן המודרני? והאם הוא הסתיים באמת? על השאלה השניה קל לענות; זה שנוי במחלוקת. יש תפיסות לכאן ולכאן. על השאלה מתי התחיל העידן המודרני קשה לענות.

כשעוסקים בתיקוף הסטורי משתמשים במראי מקומות סמליים. הרי המציאות לא פועלת כמו שעוני השנה החדשה בטיימס סקוויר או בכיכר טראפלגר. אין שעון עצר גדול שמכריז משהו כמו "הנה התחיל עידן חדש".

ובכן, יש שיגידו שגילוי אמריקה מסמל את תחילת המודרניות, יש שידברו על החיבורים של פרנסיס בייקון ואחרים כהתחלה. יש שיסמנו את המאה הארבע עשרה בתחילת העת החדשה ואת המאה השמונה עשרה עם המודרניות, ויש שיתחילו עם דקארט והפילוסופיה החדשה במאה ה-17.

מהדת למדע, מאלוהים לאדם

עד כאן לתיקוף. אבל מהי המודרניות? גם כאן קשה להתחיל. הנושא מורכב כל כך, ורב פנים.

נציג כמה תפיסות לדוגמה; אחת מהן תראה במודרניות מעבר מתפיסת עולם דתית מונותאיסטית לנקודת מבט חילונית. אלוהים והעולם הדתי של ימי הביניים מפנים את מקומם לחילוניות פוליטית ומדעית.

אם עד עכשיו נקודת המבט האובייקטיבית והמוחלטת על העולם התבססה על אלוהים, כמרים וכתבי קודש, הרי מעתה ואילך מחליפה אותה נקודה אחרת; המדע שגם הוא, בשיא המודרנה, אמור להיות אובייקטיבי ומוחלט. אם בימי הביניים רצינו לדעת איך נעים גופים פיזיקליים פתחנו ספר, הרי עכשיו התחלנו לבצע תצפיות על הטבע.

גם מבחינה פוליטית אפשר לאפיין את המודרניות ולהעזר במעבר מהאלוהי כמרכז אל האנושי כמרכז. ממרום השמיים ירד המרכז של העולם מאלוהים אל האדם.

האדם הוא העיקר, האדם הוא הסיכוי לשינוי, האדם יחקור את העולם ואפילו ישלוט בטבע. אפילו בפוליטיקה מנסים ההוגים המודרניים לבסס את הלגיטימיציה (הבסיס החוקי) של השלטון על טבע האדם, על זכויותיו של בן האדם כבן אדם ופחות על זכויות אלוהיות וציוויים דתיים.

ואולי הנקודה החשובה ביותר: האדם שרותם לטובתו את הידיעה ואת המדע יחנך את עצמו, ילמד את עצמו, יהפוך למוסרי יותר ולחופשי. השחרור מקשיי הקיום, כך חושבים הפילוסופים "הנאורים" של המודרניות, מצוי בהשכלה, בידע ובאוטונומיה (החופש לשלוט על עצמו) של האדם.

מצמיתות לחופש, מפאודליזם לקפיטליזם

ובכלכלה. הכלכלה הביניימית (של ימי הביניים) משתנה בהדרגה, ואיתה משתנים החיבורים החברתיים, המעמדות ואופי המסחר.

השיטה הפאודלית - שיטה שמאופיינת בריבוד חברתי נוקשה וקבוע. שיטה שבה לכל אדם מקום ותפקיד בעולם - השיטה הזו (נכתוב על כך בהרחבה בעתיד) מפנה את מקומה לילד חדש; הקפיטליזם.

הצמיתות; העקרון שבו איכרים עובדים את האדמה שאליה הם מחוברים וממנה אסור להם לזוז לטובת אדון האחוזה מתחיל להתנוון - תהליך שארך אמנם מאות שנים, אך שחרר רבים. הערים צומחות ויותר ויותר אזרחים חופשיים חיים בהם.

זוהי גם תחילת הסוף של הסדנא הביתית שמנוהלת על ידי רב אמן חבר גילדה (גם על הגילדות - אותם מועדני אמנים של ימי הביניים נדבר מתישהו) והשוליות שלו. המסחר מתרחב וכלכלת הכסף מתחילה להיות גורם משמעותי. בנקים נוסדים.

המדינה מתחילה לקבל את צורתה המוכרת לנו כיום - מדינת לאום בגבולות גאוגרפיים קבועים - והיא מתחילה לייצר סניפים במושבות בעולם החדש שמתגלה. הכלכלה רצה קדימה. דברים מתחילים לזוז בקצב מהיר.

אז מה זה "הפוסט"? ובכן, יש כאלה שאומרים שהמודרניות נגמרה. יש כאלה שיגידו שהיא עלתה לשמים יחד עם העשן של הקרמטוריומים של אוושויץ, ויש שיגידו שהיא נעלמה עם מהפכת התקשורת והמחשבים. יש שחושבים שהמדע על התגליות החדשות שלו, כגון תורת הקוונטים ותורת היחסות משנים את הגישה לידע ויש שמאמינים שכל אלה ביחד יוצרים מצב שונה.

אין עוד מבט אחד על המציאות. אין עוד סיפור אחד של המציאות. אין עוד אמונה בשחרור עתידי של האדם מעול העוני והמלחמות. יש ציניות. יש עיסוק עצמי. והשתוללות של סימנים, טקסטים, סרטונים, סימני כסף - ובכלל של כל אובייקט שנחשב ל"מידע".

האמונה שבכוח השכל והתרבות יוכלו בני אדם להתגבר על האסונות שפוקדים אותם נתבררה כאופטימית מדי. אושוויץ, למשל, מסמל את אחד משיאי הטכנולוגיה הפוליטית, הכלכלית, המדעית, הכימית והארגונית. ולאיזה צורך? המדע הוכיח את עצמו כאמצעי המתה משוכלל ומהימן.

המאה העשרים כולה מלאה בדוגמאות לאידיאולוגיות חדשות מבית מדרשה של התרבות האירופאית המודרנית; קומוניזם, לאומיות של מדינות לאום, פשיזם, וכן... אפילו ליברליזם דמוקרטי ללבנים בלבד, שהיה אחראי למותם של מאות מליונים.

אבל גם ברמה הפילוסופית נשבר משהו: אלוהים שמביט עלינו משמיים אובייקטיביות ושנותן לנו חוקים והבנות אובייקטיביות של המציאות הוחלף במדע האובייקטיבי, אבל עכשיו, כאשר גם המדע כבר נחשב פחות, אנחנו נשארים עם חלל גדול. אנחנו מצויים בעידן של סיפורים שונים, זוויות ראיה שונות - מה שנקרא "נרטיבים" שונים.

"רוח הזמן", אותו מצב רוח תרבותי שמאפיין תקופות מסוימות - מתקשה לקבל אמירות מוחלטות. האם מרק עוף הוא טוב? תלוי! טוב למי שאוכל. רע לתרנגולת. המדע - הוא לא יכול לספק את התשובה. הדת - גם היא לא. הפילוסופיה - נכשלה גם היא.

מה נשאר? כלום. או אולי בעצם הכל! כל אחד מאמין במה שמוצא חן בעיניו וכל אדם נדרש להיות סובלני לאמונות שונות ומשונות. ואת הקונצרט הקקפוני הענק הזה - החסר מנצח - מנהלת התקשורת.

עידן הבלבול

ובכלכלה בכלכלה המולה, בלבול וגעש בלתי פוסקים. בורסות עולות ונופלות בגלל היסטריות תקשורתיות שנגרמות במקרה ואולי בטעות. שווי של חברות עולה ויורד על פי האופנה. כל פיהוק של קריין, מומחה או אנליסט בשידור חיי משפיע על גורלם של עשרות ומאות מליונים.

הכלכלה שוכחת שהיא חלק מהייצור, מהחברה ומעולמם של בני האדם והופכת למערבולת של סימנים שנקראים כסף. מדינת הלאום משתנה, שוק העבודה הופך גלובלי.

מוצרים הופכים למותגים - מוסט המימד העיקרי של המוצר; התוכן שלו, והוא מוחלף במה שהוא מסמל. סקס, אהבה, אלוהים, טלוויזיה, עבדות, חטיפות, רציחות ושוקולד - הכל מסתובב במישור אחד. האם זה טוב? איך נראים חיי הכלכלה שלנו? על כך דיברנו בטורים הקודמים ובכל נמשיך לעסוק בהמשך.

ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com