איך נוזיל את מוצרי החלב? נלמד מהתנ"ך
כבר במקרא הטילו מלכי ישראל מכס על סחורות מיובאות, אולם אז המטרה היתה גביית הכנסות לאוצר המדינה. היום, לעומת זאת, המטרה המרכזית היא הגנה על החקלאים. אם נסיט את מאבק הצרכנים מרשתות השיווק למדיניות המס של ממשלת ישראל, נוכל להביא להוזלה המיוחלת. פרשת השבוע
בפרשת מטות נקבעה הוראה בעניין גביית "מכס", שהוא סוג מסוים של מס המוטל על השלל הנתפס במלחמה. כיום, המונח מכס מתייחס למס המוטל על סחורות הנכנסות למדינה. נראה כי הוטלו מכסים במובן המודרני כבר בתקופת המלוכה, אך המטרה של המכס בתנ"ך שונה ממטרת המכס המוטל כיום.
- מאבק צרכני. כל הידיעות על "סערת הקוטג'
"
המכס במקרא
המונח מכס מופיע רק בפרשת מטות, בסיפור מלחמת מדיין. המשמעות של המונח מכס בפרשה הוא מס הניתן לכוהנים בשיעור מסוים מהשלל שנתפס במלחמה (במדבר לא, כח-מא). ייתכן והמונח "מכס" מקורו במונח "mikso" באכדית המציין את החובה לשלם מס בשיעור מסוים מיבול השדה.
מדוע מטילים מכסים?
יש שתי מטרות עיקריות להטלת מכס. המטרה הראשונה היא גביית הכנסות לאוצר המדינה. בהתאם למשמעות זאת, מכס הוא סוג של מס. המטרה השנייה היא להגן על תוצרת הארץ מפני חדירת סחורות דומות מחו"ל. בהתאם למשמעות השנייה המכס הוא אמצעי להגבלת תחרות. המטרה השנייה בהטלת מכסים אינה ראויה ומזיקה כפי שאסביר להלן.
המכס בתקופת המלכים לא נועד להגן על החקלאים מפני סחורה מיובאת, אלא הוא נועד להגדיל את הכנסות הממלכה. בניגוד למכס בתקופת המלכים, המכס המוטל כיום נועד אך ורק כי להגן על התעשייה והיצרנים המקומיים, והוא מכונה "מכס מגן".
היתרונות הכלכליים בביטול מכסים
מדינת ישראל הכירה בחשיבות של ביטול מכסים והיא הפחיתה מכסים במגוון רחב של תחומים, כמו בטקסטיל, הנעלה ומתכת, במיוחד בין השנים 1991-1998, במסגרת "תוכנית החשיפה".
מדיניות של ביטול מכסים, בין כשזה נעשה באמצעות הסכמים בינלאומיים ובין כשנעשה באופן חד-צדדי, מאפשרת לתושבי ישראל ליהנות ממחירים זולים של מוצרים מחו"ל כתחליף לצריכה של מוצרים מייצור מקומי יקר. מדיניות כזאת מבססת את הכלכלה הישראלית על יסודות בריאים של תחרותיות ויעילות. עצם האיום בייבוא מתחרה כופה על יצרנים מקומיים להתייעל.
עם זאת, בתחום החקלאות, המכסים נותרו גבוהים מאוד עד היום. כך, בהתאם לנתוני איגוד לשכות המסחר, שיעור המכס על יבוא בשר בקר טרי עומד היום על 190%. שיעור המכס על עוף עומד על 170% ועל מוצרי חלב ושמנת עומד על 150%. שיעור המכס על עגבניות עומד על כ-270% ועל בצל מיובא שיעור המכס מגיע כמעט ל-300%.
המכסים הגבוהים בתחום החקלאות, שנקבעו בעקבות לחץ של הלובי החקלאי, גורמים לכך שהייבוא של אותם מוצרים ממדינות אחרות אינו כדאי. אם הממשלה תצליח להפחית מכסים על מוצרי חקלאות, השוק הישראלי ייאלץ לעבור תהליכי התייעלות שיכלול שינויים בטכנולוגיית הייצור ובשיטות הניהול והשיווק. הגברת התחרות ותהליכי התייעלות יבואו לידי ביטוי בהוזלות מחירים של מוצרים, הן של תחליפי ייבוא מיצור מקומי והן של מוצרי ייבוא. אלא, שהסיכוי להפחתת המכסים על מוצרי המזון בצורה משמעותית קטנים שכן השרים הרלוונטיים (שר התמ"ת ושרת החקלאות) משמשים כנציגי הלובי החקלאי.
מחאת הקוטג'
את ההצלחה של המחאה נגד עליית מחיר הקוטג' יש לייחס לשילוב של שלושה גורמים עיקריים: מאסה קריטית של קונים המשתפים פעולה, מיקוד המאבק בגורם מסוים ורוח גבית חזקה מהתקשורת. גם אם ניתן לשכפל את המאבק הזה למוצרים נוספים, הורדת מחירים ביוזמת רשתות השיווק במוצר כזה או אחר אינה מטפלת בבעיה האמיתית - המדיניות הממשלתית הבעייתית שאינה מאפשרת תחרות אמיתית.
יוקר המחיה אינו גזרת גורל שצריך לחיות עימה, אלא היא נגזרת ממדיניות הממשלה שצריך להיאבק בה. יש להסיט את המאבק מרשתות השיווק למאבק במדיניות המסים והמכסים השערורייתית של ממשלת ישראל. הפחתת שיעורי המס וחשיפת המשק לתחרות חופשית היא הדרך היעילה ביותר להפחתת מחירי מוצרים לטובת הצרכנים.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים הכולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
