שתף קטע נבחר
 

מיהו בעל הון? מרקס משיב

מתבקש להגיד שמרקסיסטים הם נגד רכוש פרטי, אבל זה לא מדויק. הם רק נגד הון שמייצר עוד הון עבור מעטים. מסע בין הגדרות חברתיות אז ועכשיו

המחאה הגדולה התחילה עם גביעים של קוטג', אבל תפסה תאוצה אדירה כשנגעה בשאלת הדיור. מנושא הדיור היא התרחבה למצבו של מעמד הביניים ומשם היא ממשיכה להתייחס גם לעניים יותר. אבל מי הם בני מעמד הביניים? ומיהם העניים? ומהו "הרכוש שלהם"?

 

מה מרקס יגיד: דפני ליף - בעלת הון או פועלת?

 

התשובה לשאלות הללו לא פשוטה. השיח הציבורי שלנו מבולבל ומבלבל בתחום הזה. מאחר שאני בעצמי לא יודע איך לסדר אותו, אני מבקש לפחות להוסיף עוד קצת לבלגן הכללי, על ידי הכנסת מושגים מרקסיסטיים, ובדיקה של הרלוונטיות שלהם.

  

הלאמת רכוש

אחד מהדברים שמתבקש להגיד על מרקסיסטים ועל קומוניסטים הוא שהם נגד רכוש פרטי, שהם רוצים להחרים ולהלאים. ובכן, נכון ולא נכון!

 

אין עשן בלי אש, ואכן ניתן לראות את האש הזאת במניפסט הקומוניסטי שחיברו מרקס ואנגלס. (מומלץ לקרוא גם לבעלי השקפה ימנית – חיבור חשוב ומעניין). הקומוניסטים מתנגדים לניצולם של "הפועלים" בידי ה"בורגנים". כדי להפסיק את הניצול, כותבים מרקס ואנגלס, "יכולים הקומוניסטים לסכם את תורתם במאמר אחד: ביטול הקניין הפרטי". (המניפסט הקומוניסטי, מתוך "המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, הקיבוץ המאוחד, עמוד 50).

 

נשמע מפחיד? כן ולא! כי מרקס ואנגלס מבהירים מיד למה הכוונה שלהם. הנה, ככה הם כותבים בדיוק שורה אחת למטה: "גינו אותנו, את הקומוניסטים, שברצוננו לבטל את הקניין הנרכש רכישה אישית, הנקנה בעבודה עצמית...קניין שהושג על ידי עבודה עצמית – פטורים אנחנו מלבטלו". (שם, באותו עמוד).

 

אז מה מחרימים? ומה מלאימים? נראה שלא נוגעים בדירות של "זעיר בורגנים" או של "איכרים אמידים" ולא מלאימים חנויות של "סוחרים זעירים". את אלה לא לוקחים, למרות של"פועלים" זה לא מועיל. אז מה כן לוקחים?

 

המעגל הגדול

לא סתם קוראים לקפיטליזם בשמו. קפיטל זה "הון" וקפיטליזם פועל על הון. ההגדרה של המושג הון בוויקיפדיה פשוטה וממצה: הון או "קפיטל" - הוא מונח המציין את מכלול הנכסים העומדים לרשותו של האדם (או גוף כלשהו), שיש בהם כדי לשמש אותו לצורך יצירת תוצר או הכנסה.

 

והנה אנחנו קופצים ישר לתוך המעגל שמרקס מתאר. העבודה של "הפרולטר" (הפועל) יוצרת הון, כלומר את הקניין המנצל את הפועל עצמו. זה שמייצר את ההון. וההון הזה מתרבה והולך לטובת בעל ההון על ידי עבודה נצלנית מחודשת.

 

נתיר את הבלבול. נניח שאני בעל הון. יש לי מליון שקלים. במליון השקלים שלי אני קונה ציוד, משלם שכר דירה עבור שטח ומקים מפעל. אני שוכר לעבודה אנשים, נותן להם חומר גלם שקניתי בעשרה שקלים, משלם להם עוד עשרה שקלים, ומוכר במאה.

 

והנה, יש לי רווח. מהרווח שלי אני מחזיר את ההשקעה ובנוסף יש לי עוד רווח. ברווח הזה אני קונה עוד מכונות, שוכר עוד פועלים, ממשיך לייצר ומרוויח יותר. וכך ההון הזה הולך וטופח.

 

ומי מייצר את ההון? שואלים מרקס ואנגלס. כמובן, הפועלים. אלה שלהם אין הון התחלתי כדי לקנות ציוד ולייצר ולהרוויח לטובת עצמם. בסופו של דבר, כותבים השניים, רוב כוח העבודה של החברה מייצר את ההון בעבודת כפיו. לכן, הם יגידו, ההון הזה הוא הון חברתי. הוא לא הון של בעל הרכוש. ההון הגדול שייך לחברה.

 

זוכרים את הטענות שעלו בזמן האחרון כלפי ה"טייקונים"? הם היו בערך כאלה: הם (ה"טייקונים" משקיעים את כספי הפנסיה שלנו, שהקרנות מעמידות לרשותם. כספי הפנסיה הם הון של כולנו, שנוצר על ידי העבודה שלנו, בידיים שלנו ממש. הכסף הזה מאפשר להם לקנות ציוד, לשכור אותנו, לשלם לנו ולהרוויח על העבודה שלנו. בכסף שהרוויחו הם מחזירים לנו (לקרנות הפנסיה) את הכסף שנתנו להם, והנה הם ייצרו עוד הון.

 

מרקס ואנגלס יזכירו לנו שיש כאן משהו דפוק. שההון הזה הוא חברתי, של כולנו, והוא הוליד עוד הון וגם הוא שייך "לנו". אם כך, מה שצריך להלאים הוא לא את הרכוש הפרטי, לא את הדירות של האנשים הקטנים ולא את המכוניות ולא את האדמות הקטנות ולא חנויות ולא את חשבונות הבנק עם החסכונות האישיים. את ההון הגדול צריך להלאים.

 

ובימינו?

אם נתרגם לימינו, נגיד שמרקס (ואנשי שמאל כלכלי בימינו), יתנגד להעברה של כספי הפנסיה לשוק החופשי ויטען שעל המדינה לנהל אותם לטובת כולנו. צודק? יש נימוקים רבים לטובת העברת הכסף לשוק הפרטי, כמו שיש טיעונים נגד. שווה טור בעתיד.

 

הזכרנו בתחילת הטור את המעמדות שמרכיבים את החברה של מרקס. ושמנו אותם בתוך מרכאות. אמרנו "פועלים", "פרולטרים" ו"בורגנים". ובכן, לא בטוח שהקטגוריות האלה נכונות לימינו. יהיו שיגידו שכן, אחרים יתנגדו. יש כאלה שינגידו את מעמד השכירים למעמד העצמאים. ככה, במקום פרולטרים ובורגנים.

 

ובכן? לא מוצלח! מה עם שכיר שמרוויח ארבעים אלף שקלים בחודש לעומדת פרילנס, תסריטאי עצמאי שמרוויח חמשת אלפים? ועוד. במקרה שלנו, של ישראל, להרבה אנשים יש דירה. אומנם בעזרת משכנתא ואומנם בקושי ובמאמצים, אבל יש דירה. לרבים יש כלי רכב. אז הם פרולטרים? הרי ההגדרה של פרולטר היא שאין לו כל רכוש חוץ מן היכולת להביא עוד ילדים לעולם.

 

והבורגנים בעלי ההון? מיהם בימינו? אני מניח שמרקס היה מכנה בשם בורגנים אנשים שבזמן האחרון מכונים טייקונים. אבל אדם שירש חמש דירות בתל אביב ומשכיר אותן בשכר יפה. עובד, מרווויח שכר ממוצע, ובעזרת שכר הדירה מצליח לקנות עוד דירה לילד ולממן חיים נוחים. הוא בעל הון מרקסיסטי? לא בטוח.

 

אז מה כן מתאים? ובכן, מה שנכון עדיין, הוא האופן שבו פועלת שיטת ההון. אנחנו עדיין בתוך שיטה קפיטליסטית. האם זה טוב? אנחנו כאן לא מחווים דעה, אלא מציגים עמדות שונות של אנשים משמאל ומימין.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מה חשבו מרקס ואנגלס?
צילום: רויטרס
מומלצים