בנקים ומוסדיים: האם נצליח להיפטר מהם?

הייתם מאמינים? כנראה שבנקים הם "יצורים" טבעיים. יכול להיות? ויכול להיות שמוסדות להשקעה ומתווכים פיננסים הם הכרח אבולוציוני של החברה? מעין התפתחות הכרחית? סביר? ואם כן, מה זה לעזאזל אומר?

• טורים נוספים מאת אושי שהם-קראוס
• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
  

ובכן, אנחנו מדברים על ניסוי מעניין. הדמיית מחשב של חברה קפיטליסטית. הדמיה של "יצורים" שחיים בערבות סוכר, ניזונים מסוכר. זזים, מחפשים, אוכלים סוכר ומעבירים את החיים המתוכנתים שלהם. חלקם מתים מרעב בעוני. חלקם מתעשרים. נתחיל.

הרי סוכר

למי שמצטרף לטור הזה עכשיו, כדאי להציץ בטור הראשון שכתבתי על ניסוי "ערבות הסוכר". הנה כאן. ובכל זאת בקצרה: שני החוקרים ג'ושוע אפשטיין ורוברט אקסטל, יצרו בשנות ה-90 הדמיית מחשב. הם הכניסו כמה מאות "יצורים" מתוכנתים למרחב גדול שבו איזורים מלאי סוכר ואיזורי שממה.

היצורים חייבים סוכר כדי לשרוד. אם אין להם, הם מתים מרעב. הם יכולים לזוז משבצת לכל כיוון. חלקם מזהים סוכר ממרחק. הם ברי מזל גנטית. חלקם זקוקים להרבה סוכר כדי לשרוד (הם  עלולים למות ראשונים) ואחרים מסתדרים עם מעט. כשהחוקרים הריצו את ההדמיה הם ראו דבר מעניין: מעטים התעשרו מאוד (שמרו עודפי סוכר ענקיים), רבים מתו ברעב. בתחילה היה מעמד בינוני, אבל הוא הלך ונעלם. כאן הפסקנו בטור הקודם. 

שלום לשוק החופשי

והנה, עכשיו אנחנו מגיעים לשלב נוסף; שידרוג הניסוי. שלב מרתק. כאן הפכו החוקרים שלנו את החברה מחברה פרימיטיבית של לקטני סוכר נודדים, לחברה של סוחרים. אמנם מסחר פשוט מאוד, אבל מסחר.

וכך זה פעל: החוקרים הוסיפו ממד נוסף. משאב נוסף הוכנס לארץ הסוכר. הוא נקרא "תבלין". כל יצור חייב (כדי לא למות ברעב) סוכר, אבל הוא זקוק גם ל"תבלין". לכל יצור רמת עיכול אחרת של תבלין וסוכר והרמה הזאת תלויה בגנטיקה שלו, והיא מתוכנתת באופן אקראי. כלומר, יש כאלה שצריכים הרבה סוכר ומעט תבלין וליהפך. והחידוש המרכזי - מותר להם לסחור ביניהם. כל יצור שיש לו עודף של אחד המשאבים האלה ורואה יצור שצריך אותם פותח מיד במשא ומתן. כן, הם מתמקחים וסוגרים על מחיר (אל תשכחו, כל אלה הן תוכניות מחשב שפועלות על פי ההגדרות).

ובכן, החוקרים הריצו את התוכנה ו.... פרץ אדיר של פעילות חליפין התרחש בחבל הארץ הממוחשב שלנו. ממש המולה. ודברים מעניינים התחילו לקרות. למשל, נוצרה הדמיה של "דרך המשי"; דרך המסחר העתיקה שקישרה את סין לאירופה וטורקיה. לא, אין לנו ממש ארצות במשחק שלנו, ובטח לא סין וטורקיה. אבל יש הרים מסוכר באיזורים מסוימים והרי תבלין באיזורים אחרים. ונוצרה דרך מסחר שחיברה את האיזורים האלה והובילה סחורה מאיזור לאיזור. דבר נוסף, נוצרו מרכזי מסחר איזוריים; ממש ערי שוק בסגנון ימי הביניים.

ודבר נוסף וחשוב תיאורטית: הטענה שגורסת שהקפיטליזם מעשיר את החברה אושרה. הסחר שיפר את חייהם של רבים. כמויות הסוכר והתבלין שנכרו מהסביבה גדלו והרווחה עלתה. אם בעבר יצור היה יכול למות מחוסר סוכר כאשר לידו יש יצור מלא סוכר שמת מחוסר תבלין, עכשיו הם יכולים להחליף.

ודבר מעניין נוסף; לא נוצר מחיר אחיד בארץ הסוכר והתבלין שלנו. לא נוצר מחיר של שיווי משקל. והדבר הזה סותר את התיאוריות הכלכליות הקלאסיות. בתיאוריות הכלכליות הרגילות המחיר מתאזן בין ביקושים והצעים. אבל כאן זה היה שונה. אולי בגלל שבאיזורים מסויימים של הארץ הממוחשבת שלנו היה מחיר מסוים מקובל ובמקום אחר, מרוחק יותר, היה מחיר שונה. אבל לקח זמן למחירים האלה "להיפגש". הידע לא עבר מספיק מהר.

זמן הבנקים

אבל אולי הדבר המדהים ביותר הוא ההיווצרות של בנקים, ואפילו מעין משקיעים מוסדיים. כן, אלה נוצרו בשדרוג החדש שהכניסו אפשטיין ואקסטל. הם הרשו ליצורים (כלומר, תכנתו אותם) להלוות אחד לשני. יצור יכול להלוות סוכר או תבלין ליצור אחר רק אם הוא מבוגר מכדי ללדת או שיש לו עודף רב מאוד. יצור יכול ללוות, רק למטרת הולדה, וגם זה בתנאי שיש לו אספקה שוטפת של סוכר ותבלין (גם אם לא מספיקה כדי להתרבות). וכן, יש גם ריבית.

ובכן, שוב לוחצים על כפתור ההפעלה. והנה, היצורים מתחילים ללוות ולהלוות במרץ. והנה, יצורים רבים התחילו ללוות רק כדי להלוות. עשירים מאוד (מלאי סוכר ותבלין) החלו להלוות למלווים כאלה. לכל "בנק כזה" היו סוכנים רבים שלוו ממנו והלוו הלאה. לפעמים עבר הסוכר שבע ידיים מהמשקיע הראשון לסוחר, ולסוחר השני ולמתווך הפיננסי השלישי, עד שהגיע ללקוח. והלקוח הסופי, הוא כנראה, שילם בהתאם.... והנה, יש לנו מוסדות פיננסיים שממש מתהווים מתוך הגדרות פשוטות של הלוואה.

והמסקנה

אז מה זה אומר? זה נשמע משכנע כל כך. נחזור וננסה לסכם את מה שהיה במילים אחרות. אפשטיין ואקסטל יצרו קהילה מלאכותית ממוחשבת ונתנו לה לפתח כלכלה מתוך עצמה. ואכן, היא פיתחה כלכלה. היא הצמיחה מעמדות. היא הצמיחה סחר ומשקיעים מוסדיים. היא הצמיחה בנקים. ועוד ועוד.

אבל האם זה אומר שהתגלה כאן שקפיטליזם הוא תופעה טבעית והכרחית. האם קפיטליזם הוא תוצר טבע ואבולוציה כמו חדק של פיל או צוואר של ג'ירפה? האם בנק הוא דבר "טבעי" כזה? אולי הוא הכרחי? רצון הטבע? לדעתי לא! לדעתי זה לא נובע מניסוי כזה.

הנה. לכל ניסוי יש הנחות. חלקן נסתרות ואפילו לא מודעות לחוקרים וחלקן גלויות. מה שקורה הוא שלפעמים עצם הנחת הנחות מסוימת גורמת לתוצאה מסויימת. בלוגיקה זה נקרא "כשל הנחת המבוקש"; אנחנו מניחים מראש, בלי שאנחנו שמים לב, את מה שאנחנו רוצים להוכיח. נראה לי שדוגמה לא תזיק פה.

הנה, אני מניח שאנשים שמרוויחים מעל מיליון שקל בחודש ינסו לגנוב בכל מיני טריקים ממס הכנסה. עכשיו אערוך ניסוי, אראיין אנשים ואגיע לתוצאות. נניח שהתוצאות יהיו שאני צודק; הם פשוט גנבים! אבל שימו לב; אני מניח מראש דברים שנראים לי מובנים מאליהם. כאן למשל אני מניח שכל אדם צריך לשלם מס וגם אם מדובר בסכומי ענק. כאן אני מניח למשל שככל שאדם מרוויח יותר, הוא צריך לשלם יותר. כלומר, שמיליונר חייב לשלם מאה אלף לחודש ואיש ממוצע אלף שקל ושזה נקרא צדק.

מההנחות האלה עולה שמי שמנסה להתחמק הוא "גנב", או לפחות עושה משהו לא מוסרי. אבל אלה לא ההנחות האפשריות היחידות. אני יכול להניח הנחות ליברטאריאניות (של הימין הכלכלי האמריקאי המתנגד למיסוי). אניח שמס הכנסה כזה הוא עצמו בבחינת גניבה של המדינה  מאזרחיה העשירים.

והנה, עכשיו יתפרש הניסוי שלי באופן אחר לגמרי. המסקנה תהיה שלאנשים יש נטיה לשמור על הרכוש שלהם מפני גנבים. ובארץ הסוכר והתבלין. בלי ששמו לב, הניחו אפשטיין ואקסטל הנחות יסוד של חברה קפיטליסטית לגמרי. הם הניחו למשל שאנחנו פועלים כמו אטומים בודדים. כל יצור בנפרד. שאין בינינו משהו שמקשר אותנו.

האם זו ההנחה היחידה האפשרית? נסיינים סוציאליסטים היו, אולי, מחברים את היצורים שלהם בקשרי גומלין מהותיים יותר ואולי מפעילים כאן יותר כלים מתורת הרשתות (אכתוב על זה בעתיד).

במילים אחרות; מה עשו החוקרים שלנו? הם הכניסו למשוואה (כלומר לתיכנות שלהם) רק את התכונות של יצורים כלכליים בסגנון קפיטליסטי מובהק; היצורים שלהם שואפים רק לטובת עצמם, כלומר להשיג סוכר ותבלין, הם חכמים, כלומר יודעים איך לעשות את זה והם רוצים לקדם את עצמם בכל מחיר. בקיצור, הנחנו חברה קפיטליסטית, ולא צריך להתפלא שזה מה שיצא.