נכנסים לאיזון: חשבתם מה זה אוברדראפט?
רבים מאיתנו כבר התרגלו למצב של משיכת ייתר, אבל האם פעם חשבנו מה המשמעות של מציאות כזו, ומה באמת אנחנו יודעים על הלוואה יקרה זו?
עבור רבים מאיתנו, התחושה היא שכניסה לאוברדרפט, או בעברית משיכת יתר, היא מצב בלתי נמנע. המציאות היומיומית היא שבמשפחות רבות היקף ההוצאות עולה על ההכנסות ונראה שאין מנוס מכניסה למינוס, אשר לרוב רק מחמיר בכל חודש שעובר. אולם בהסתכלות נכונה, מי שנכנס לאוברדרפט בעצם מקבל הלוואה גרועה מידיי חודש ומשלם ריבית גבוהה במיוחד.
בניגוד אולי להלוואות אחרות, אוברדרפט היא הלוואה שקל לקחת משום שאין צורך לעשות פעולת התקשרות אקטיבית (למשל, חתימה על מסמכים או ערבויות), ואנשים חיים כך מתוך הרגל, אולם הם אינם יודעים כמה הם משלמים.
"אוברדרפט הוא ניצול מכוער של אי סימטריה בידע של הציבור על ידי המערכת הבנקאית", אומר אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, העוסק בהדרכה לניהול כלכלי נכון של משק הבית. "ככל שהלקוח יידע יותר אז הוא יקבל החלטות נכונות יותר. חובתו של נותן האשראי לספק את הידע ברמה שהלקוח יבין. הלקוחות צריכים לקבל החלטות כשכל הנתונים לנגד עיניהם. חשוב שהנתונים לא יהיו בכתב סתרים, או בשימוש במושגים כמו "פריים פלוס" שרוב הציבור לא מבין".
לדרברג מציע להשתמש באפשרות של משיכת יתר רק במקרים חריגים, למשל של קטסטרופות במשפחה, כשיש עיכוב בהכנסות ויש צורך בגישור על הפער שנוצר, אך לא לתצרוכת שוטפת.
פטנט ישראלי
מסתבר שהמונח "אוברדרפט" הוא המצאה ישראלית שהחלה אי שם בשנות השבעים כשחברות צ'קים שיווקו אפשרות לקבלת אשראי למשקי בית. בארה"ב, למשל, לקיחת האשראי נעשית דרך חברות כרטיסי אשראי אבל בבנק אפשרות להישאר ביתרת חובה.
האם אנחנו צריכים לשאוף למודל האמריקאי? "המודל האמריקאי הוא לא המודל הנכון בעיניי משום שהחלופות בו הן לא פחות גרועות", אומר לדרברג. "כלומר, העולם הצרכני בו אנו חיים זקוק לאשראי, גם משקי בית. אני חושב שיותר נכון לגבש מודל של הגבלת מסגרות האשראי, כלומר, לא להגיע לסכומים גבוהים, כשיש היגיון בין ההכנסה לאשראי שניתן. חשוב להסתכל על מסגרת האשראי כאל הלוואה, ולא להפריד את האוברדרפט מכלל החובות של המשפחה. לא מתייחסים לזה כאל חוב וזו למעשה הבעיה".
לדרברג טוען כי המפקח על הבנקים צריך להתערב בנושא. "אין לי בעיה עם כך שבנק נותן הלוואות, זה התפקיד המסורתי שלו וזה ברור שזה יימשך, אך חשוב לחייב את הבנקים לידע את הלקוחות במצב. יש להדגיש את התנאים של האוברדרפט ולעדכן את הלקוח שנכנס לאוברדרפט על העלות של החריגה. לקוח צריך להבין את המשמעות של השימוש בחריגה מהמסגרת".
אז אם החלטתם לצאת מהמינוס, חשוב שתדעו שישנם מספר שלבים שעליכם לעבור. ראשית, שלב התודעה וההבנה שלא מדובר בכסף שלכם. בשלב השני, אין מנוס מתהליך של בדיקה יסודית במטרה להבין מה רמת ההוצאות וההכנסות של משק הבית. במסגרת שלב זה, חשוב לאתר את ה"בורות השחורים" של המשפחה, ולעיתים מדובר "בסך הכל" בהוצאות קטנות שמסתכמות למאות שקלים בכל חודש. אחרי שהמשפחה יודעת מה ההכנסות וההוצאות, היא צריכה להגיע לאיזון.
מה לגבי לקיחת הלוואה לכיסוי המינוס? "ככלל, יש הרבה אפשרויות לסגירת החוב", אומר לדרברג. "אני אכן מציע לבחון הלוואות שיחליפו את האוברדרפט, או לבדוק אפשרות של משיכת פק"מ אם יש כזה, אבל זה בתנאי שעשינו את השלב הראשון – כלומר, עצרנו את הבעיה. חשוב להדגיש שבשביל לקחת הלוואה צריך כסף פנוי להחזר ההלוואה, צריך להבין שצריך לשלם עליה, ולבחון את התנאים שניתנים עליה. לפעמים יש הלוואות טובות על חשבון קרן השתלמות או קופת גמל שהן ודאי יותר טובות מהאוברדרפט או מהלוואה בנקאית".
"בכל מקרה, חשוב לשנות את אורח החיים בכל הקשור להתנהלות עם כסף", הוא מסכם. "לבצע תכנון תקציבי ולא לקנות דברים מיותרים. זה אפשרי והכרחי לחיות בלי אוברדרפט, אבל צריך לעשות שינוי תודעתי ולהבין שצריך לחיות עם הכסף שיש לנו, ובכסף שלא שלנו לא להשתמש, בוודאי שלא לתצרוכת שוטפת".
לפנייה לכתב/ת 
