יותר ממחצית מהישראלים באוברדראפט
34% ממשקי הבית היו באוברדראפט למשך 10 חודשים לפחות בשנת 2013. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ל-6% ממשקי בית נחסם החשבון לפחות פעם אחת בשנה
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- המשק גולש למיתון? המדד ירד ב-0.9%
- סיכום 2014: הצמיחה במשק ירדה ל-2.6%
- הציונים הכלכליים של נתניהו: נכשל בדיור, בבריאות וביוקר המחיה, הצליח בתעסוקה
נמצא כי אצל 34% ממשקי הבית לא היה זה מצב זמני, אלא מציאות קבועה. אותם משקי בית דיווחו כי היו במצב של משיכת יתר למשך 10 חודשים לפחות במהלך אותה שנה. 10% דיווחו על משיכת יתר למשך תקופה של עד 3 חודשים ועוד כ-10% דיווחו כי היו במצב של משיכת יתר בחשבון למשך תקופה של 4-9 חודשים.
בלמ"ס מדווחים כי נמצאו הבדלים משמעותיים בין ערבים ליהודים בתחום זה, כאשר שיעור משקי הבית הערביים שהיו במשיכת יתר למשך תקופה של יותר מ-10 חודשים היה גבוה בהרבה (45%) מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית (32%). עם זאת, הן בקרב ערבים והן בקרב יהודים, נמצא כי רוב משקי הבית היו במצב של משיכת יתר למשך חודש אחד לפחות וכי שיעור משקי הבית שהיו במשיכת יתר למעלה מ-10 חודשים היה גבוה מ-30%.
אינדיקציה נוספת למצב הפיננסי של משקי הבית הוא קבלת פנייה מנציג הבנק בנוגע לחריגה ממסגרת האשראי. בניגוד למשיכת יתר, שהיא מצב שבנקים בישראל מוכנים "לסבול" ללא תגובה למשך תקופה ארוכה, פנייה מנציג משמעותה כי בבנק חוששים שמשק הבית שוקע בחובות שהוא לא יוכל להחזיר לעולם.
כ-40% קיבלו פנייה מהבנק בנוגע לחריגה
על פי ממצאי הלמ"ס, 37% ממשקי הבית בישראל קיבלו פנייה אחת לפחות מנציג הבנק בשנת 2013 בנוגע לחריגה ממסגרת האשראי. 15% קיבלו פנייה אחת או שתיים, 11% קיבלו 3-5 פניות ו-11% קיבלו 6 פניות או יותר, מה שמעיד על קושי מובנה בהגעה לאיזון בין ההוצאות להכנסות.
גם כאן נתגלו פערים משמעותיים בין ערבים ליהודים. 57% ממשקי הבית הערביים קיבלו פניות, מתוכם 23% קיבלו פנייה אחת או שתיים, 21% קיבלו 3-5 פניות ו-13% קיבלו 6 פניות או יותר. בקרב היהודים, רק 35% ממשקי הבית קיבלו פנייה, כאשר 14% קיבלו פנייה אחת או שתיים, 10% קיבלו 3-5 פניות ו-11% קיבלו 6 פניות ויותר.
על אף ריבוי הפניות ומשיכות היתר, רק למעטים נחסם החשבון בשנת 2013. 2% ממשקי הבית דיווחו כי נחסם להן חשבון הבנק לחודש אחד, ו4% דיווחו כי נחסם להם החשבון למשך יותר מחודש אחד.
הסקר נערך בקרב כ-4,600 משקי בית מרבדים שונים של החברה הישראלית והוא חלק מסקר ארוך טווח, שבמסגרתו סוקרת הלמ"ס מידי שנה את מצבם הכלכלי של אותם משקי בית, כדי לבחון את השינויים במצבם לאורך השנים. במסגרת הסקר, נבחנו גם היבטים נוספים בצרכנות הפיננסית של ישראלים, כמו נטילת משכנתאות.
29% ממשקי הבית שהשתתפו בסקר דיווחו כי יש להם משכנתא פעילה. בקרב משקי הבית היהודיים דיווחו 33% על משכנתא ובקרב משקי הבית הערביים רק 7%. נמצא כי נטילת משכנתא מאפיינת בעיקר זוגות עם ילדים עד גיל 18. בקרב משקי הבית הללו נרשם אחוז גבוה במיוחד של בעלי משכנתא פעילה – 45%. עם זאת, ניתן לראות כי נטילת משכנתא היא גם פעילות נפוצה למדי בקרב זוגות שילדיהם מעל גיל 18 (36% בעלי משכנתא) והורים יחידים (34%).
יש להניח כי השיעור הגבוה של בעלי ילדים מעל גיל 18 המחזיקים במשכנתא נובע משיעורי הריבית הנמוכים בשנים האחרונות, שעודדו זוגות מבוגרים רבים ליטול משכנתאות כדי לרכוש דירות להשקעה. נמצא גם כי בקרב יחידים וזוגות ללא ילדים עולה שיעור הבעלות על משכנתא ככל שעולה הגיל. כאשר המבוגר בקרב בני הזוג בן פחות מ-40, עומד שיעור הבעלות על משכנתא על 9% ממשקי הבית. כאשר המבוגר בקרב בני הזוג בן למעלה מ-40, עומד שיעור הבעלות על 18%.