האם אנו קרובים לסופו של מעמד הביניים?

הדיבורים על קריסת מעמד הביניים מלווים אותנו כבר כמה שנים. האם זהו התסריט הצפוי לנו? בסדרת הטורים הקרובה אני ממשיך להציג פרק מהספר "Does Capitalism Have a Future?" שיצא לאור ב-2013. זוהי אסופת מאמרים שכתבו אנשים שונים שמציגים את תפישותיהם באשר לעתיד הקפיטליזם. בטורים הבאים אציג את תפישתו של Randall Collins, בנוגע לאבטלת מעמד הביניים. המאמר נקרא "The end of middle – class work: no more escape".  נתחיל.

מה דעתכם על טכנולוגיה: התפתחות טכנולוגית היא דבר טוב או דבר גרוע? מכונת הכביסה החליפה את כביסת היד שנעשתה בבית והנה, כבר יותר קל. הטלויזיה מעניינת אותנו. המזגן מחמם ומצנן. הכל טוב? לא בטוח.

במאה ה-19 פרחה באנגליה תנועת פועלים מיוחדת. קראו להם "לודיטים" (Luditte). מדובר היה בפועלים קשי יום, שעבדו תמורת שכר מצומצם. האנשים האלה נבהלו מהתפתחויות טכנולוגיות. והיתה להם סיבה. ככל שהוכנס מיכון מתקדם למפעלים, כך נדרשו פחות פועלים. 

והפועלים? ובכן, כאשר אין שום תמיכה סוציאלית של המדינה מדובר ברעב. פשוט ככה. הלודיטים הרסו מכונות משום שהם ניסו להציל את מקור ההכנסה המועט שלהם. מסקנה - כנראה שלבני מעמד הפועלים היה לא מעט להפסיד בעקבות התקדמות טכנולוגית. אבל מה עם בעלי הרכוש? מה על בעלי בתי החרושת?

פועלים במפעל סודה סטרים(צילום: גיל יוחנן)

ניסוי מחשבה

הנה תסריט. הנתונים בו לא סבירים, אבל הם יספיקו להסביר עקרון פשוט וכמעט מובן מאליו. בעל המפעל משלם לכל אחד ממאת הפועלים שלו 100 שקלים בחודש. (זו כמובן רק דוגמה). בואו נניח שהוא יכול לקנות מכונה חדשה במחיר של 1000 שקל. המכונה תחזיק 10 שנים (דוגמה בלבד) ותאפשר לו להעסיק רק חמישה פועלים. מה כדאי לו לעשות?

הדוגמה לא ממש מאתגרת. אבל המטרה היא רק להציג עקרון. לבעל המפעל כדאי להשקיע במכונה, לפטר את הפועלים (אין דבר כזה פיצויים) ולחסוך בעלויות. זה ברור, לא? ובכן, לשני ההוגים; קרל מרקס ופרידריך אנגלס הדבר הזה לא היה כל כך ברור. הם ביצעו מעין ניסוי מחשבה והגיעו למסקנה שהכנסת הטכנולוגיה תפגע בסופו של דבר גם בבעלי המפעלים ולבסוף תפיל את המערכת הכלכלית הקפיטליסטית.

ההגיון לא מסובך - ככל שתוכנסנה יותר מכונות למפעלים, כך יפוטרו יותר פועלים. הפועלים המובטלים יחיו על כלום או על הכנסות מינימליות שישיגו איכשהו. עד כאן, מה אכפת לבעל המפעל? ובכן, אכפת מאוד: לא יהיו לו קליינטים.

נניח שהוא מייצר שמפו. הוא מפטר פועלים ומכניס מכונת שמפו. הפועלים המובטלים שלו לא יכולים להרשות לעצמם לקנות שמפו. והנה, בסופו של דבר המפעל קורס. למעשה, מרקס ואנגלס יגידו, הקפיטליזם נופל. אבל מרקס ואנגלס טעו. הקפיטליזם חי וקיים. ואיך אנחנו מסבירים את הדבר? ובכן, ההסבר נעוץ בעליתו של מעמד ביניים של עובדי צווארון לבן.

את המכונות צריך לבנות וצריך לתקן. לכן צריך מהנדס, צריך טכנאי, צריך אדם שייבא חלקים, שיטפל במכס (הנה פקידים) ועוד ועוד. ככל שיש יותר מכונות, כך המערכת זקוקה ליותר ויותר בעלי מקצוע ברמה גבוהה יותר. אנשים שיעבדו במקצועות לווין. בתחילה קשה למצוא כאלה, אבל לאט לאט נבנית מערכת השכלה בסיסית שמכשירה עוד מהם. והאנשים האלה מרוויחים סכומים גדולים יותר מהפועלים הפשוטים. והנה, נבנה מעמד חדש של אנשים שמרוויחים יותר ויכולים לקנות את מה שהמערכת מייצרת עבורם.

המערכת הקפיטליסטית ניצלה מהגורל שצפו לה מרקס ואנגלס. היא שימרה את עצמה, התפתחה וממשיכה לפעול בהצלחה למען חלקינו.

(צילום: shutterstock)

טכנולוגיית מידע

מעמד הצווארון הלבן צמח וצמח. מהנדסים, הנדסאים, רואי חשבון, עורכי דין, יועצים מסוגים שונים. ועוד ועוד ועוד. אבל עכשיו אנחנו עומדים בפני משבר חדש שמאיים על הקפיטליזם ובוודאי על אנשי המעמד הזה. במאה העשרים נולד עולם טכנולוגי חדש: עולם המחשוב, עיבוד הנתונים והתקשורת הדיגיטלית. בקיצור; מחשבים ואינטרנט. והחידושים האלה מאיימים על אנשי מעמד הביניים.

האם בעתיד הקרוב נצטרך שרטטים? גרפיקאים? עובדי דפוס? ומה עם פקידי בנק? טוב, אלה כבר כמעט קלישאות. כולנו שמענו על דברים כאלה. אבל מה בדבר מרצים, למשל. אנשים כמוני שעומדים מול סטודנטים ומלמדים אותם? הנה, כבר בימינו נמצא המקצוע שלי בסיכון.

אוניברסיטאות היוקרה בעולם מייצרות קורסים וירטואליים שכוללים הרצאות קצרות מפי מרצים מצטיינים. האוניברסיטאות האלה כבר חושבות על שינוי המודל האקדמי כלכלי שלהן. מדוע, חושבים ראשי האוניברסיטאות הטובות בעולם, נחזיק כל כך הרבה מרצים? ניקח את הטובים ביותר, את הכריזמטיים ביותר – את אלה שמעבירים קורסים לתואר ראשון (למשל), ונקליט את הקורס שלהם. נעלה אותו חינם לאינטרנט ונזמין מיליארדי דוברי אנגלית בעולם ללמוד בחינם. הם יגישו תרגילים ויפתרו מבחנים. האוניברסיטה תגבה כסף רק עבור בחינות הסיום של כל קורס. מה יעשו מרצים? יהפכו למובטלים!

והנקודה החשובה כאן: לא רק "הם", "האנשים האלה "האחרים האלה" שהם "לא אנחנו" עלולים לאבד את העבודה שלהם. זה יכול להגיע גם "אלינו". ועכשיו השאלה היא כזו: האם המערכת הקפיטליסטית תשכיל לייצר מעמד חדש שבתוכו יפרחו אנשי המעמדות המובטלים החדשים, או שהמערכת באמת תקרוס. נמשיך בשבוע הבא.

הכותב הוא מומחה לפילוסופיה של הכלכלה, מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות, ומגיש את תוכניות הרדיו "קצה הקרחון " ו-"הויקיפדים - בעקבות הזהב הדיגיטלי " בימי רביעי ב-12:05 ברשת א' בקול ישראל