הקפיטליזם ידפיס את עצמו מחדש
עתידנים חוזים כי הקפיטליזם הנוכחי מיצה את עצמו ועליו להמציא את עצמו מחדש. אחד מהם, ג'רמי ריפקין, טוען כי המהפכה הטכנולוגית תצא מהעולם הממוחשב ותעבור לעולם הייצור הפיזי. כיום קיימים דגמים רבים של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות חפצים, אך כיצד חברות מסחריות יתמודדו כאשר עלות ההדפסה תהיה נמוכה ונוכל לייצר בעצמנו מוצרים?
יכול להיות שמשהו הוא כל כך מוצלח ולכן הוא מחסל את עצמו? מסתבר שכן. בטורים הקרובים אנסה להראות כיצד ההצלחה של הקפיטליזם עלולה להעלים אותו (ובוודאי לשנות אותו). אני מציג למעשה את העתידן היהודי אמריקאי ג'רמי ריפקין ואת ספרו החדש והמרתק "חברת ההעלות השולית האפסית" (The Zero Marginal Cost Soceity). אבל נתחיל באפרוחים ותרנגולות.
- לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס
מהי ההצלחה של אפרוח? זו שאלה מוזרה כמובן. אני מתכוון להצלחה (אולי במרכאות) במסלול החיים התקין שלו. נשמע די ברור מאליו - הוא יהפוך לתרנגול בוגר. מה שמעניין כאן פילוסופית הוא שהפיכת האפרוח לתרנגול בוגר מעלימה או ממיתה כביכול את האפרוח שהיה כאן קודם. אז נכון, הוא עדיין הוא. וחלק מהתכונות המסוימות של האפרוח נשארו אצל התרנגול הבוגר, אבל הוא גם לא הוא. היה אפרוח ואין יותר אפרוח.
לתהליך הזה של התפתחות משמרת קרא הפילוסוף גאורג וילהלם פרידריך הגל בשם Aufhebung, או בעברית של החוגים לפילוסופיה "שימה לאל". ואיך כל זה קשור לעתיד הקפיטליזם? ובכן, הטענה של העתידן ג'רמי ריפקין היא שהקפיטליזם עומד לעבור מעין שינוי משמר. הוא עומד לעבור תהליך של Aufhebung. הוא כל כך הצליח במסלול שלו עד שהגיע ליעד הסופי שלו ועכשיו הוא יהפוך למשהו אחר שנובע ממנו. אולי הסבר קונקרטי יועיל כאן יותר.
מה קרה לקפיטליזם?
בואו נדבר, יאמר ריפקין, על שתי חברות שמתחרות בתחום אחד. החברה הראשונה המציאה מוצר ומוכרת אותו במחיר טוב. החברה השניה רואה, נדלקת ומעתיקה (עד כמה שהיא יכולה) ויוצאת לשוק עם גרסה אחרת. ומה היא עושה כדי שיקנו דווקא ממנה? ובכן, היא מורידה את מחיר המוצר החדש.
הטריק הזה עובד וחלק מהקונים הפוטנציאלים עוברים לקנות אצל החברה השניה. החברה הראשונה רוצה לתת פייט טוב, ולכן היא שואפת לחדש טכנולוגית, או להוריד את המחיר ואולי שניהם. חלק ממה שהיא תעשה יהיה לייעל את תהליךי היצור, לחשוב על טכנולוגיות חדשות ליצור המוצר המדובר, וכל זה כדי להיות תחרותית בשוק.
והנה, היא הצליחה להוריד את המחיר, אבל עכשיו החברה השניה רוצה להוריד גם היא. וכך נוצרת דינמיקה של השתכללות טכנולוגית שמאפשרת הוזלה. אז מה הבעיה עם זה? ממש לא בעיה יגיד ריפקין, חגיגה! הטכנולוגיות בימינו התקדמו כל כך עד שהרווחים נעלמים והמוצרים הופכים לחינמיים.
השיא - בתעשיית המוסיקה
את שיא ההצלחה במרכאות אפשר לראות בתעשיית המוסיקה. הנה הסבר קצרצר: בתחילה יצרו אלבום באולפן והעבירו לתקליטים. עלות ההקלטה הראשונית (כלומר, עלות יצור אב הטיפוס – התקליט הראשון) הייתה, נאמר, מאה שקלים, אבל עלות יצור כל תקליט נוסף היתה רק חמישה שקלים.
ואז התעשיה התפתחה, התחילו לייצר קלטות ואחר כך אופני הקלטה והפצה אחרים, והנה הגענו היום למצב מוזר. נניח שלייצר אלבום יעלה בימינו חמישים שקלים, אבל מרגע שיש בידינו את הקובץ הראשון, עולה לנו אפס שקלים (כמעט) לשכפל אותו.
איך נרוויח? לכאורה נרוויח הון עתק, אבל במציאות זה לא ככה. תעשיית המוסיקה ניצחה את עצמה. הרי בימינו קבצי השירים מועתקים ומופצים בקצב מטורף ומאיימים למוטט את התעשיות האלה. עד כאן לא חידשתי (בשם ריפקין) שום דבר. כולנו יודעים לדקלם את הקלישאות. כולנו (חלקינו בעצם) הפכנו ליצרני מוסיקה ואנחנו מפיצים חינם ברשת ופוגעים בחברות המסחריות.
אנחנו מייצרים חדשות ובלוגים שונים בחינם ופוגעים בעיתונות המסורתית ועוד ועוד. אז מה? אנחנו שואלים. זה לא אמור להזיז לקפיטליזם. זה מתרחש רק בעולם הוירטואלי. הרי הכל מתחבא בתוך המחשב. ובכן, מה שמייחד את ריפקין היא הטענה שהמהפכה הזו עומדת לצאת מחוץ למחשב. כן, מהפכת הקופי פייסט יוצאת החוצה לעולם ומשנה גם את עולם הייצור הפיזי.
ויקיפדיה של חפצים
כל הזמן מדברים על מדפסות תלת מימד. אלה מכשירים שיכולים לייצר חפצים. אופן הייצור הזה מאפשר הרחבה של המערכת הוויקיפדית ליצור ביתי. דוגמה טובה היא ה"וויקי – ספיד"; המכונית "הוויקיפדית".
מייסד הפרויקט זרק לאינטרנט תכנית הנדסית של מכונית שהוא המציא. הוא הגדיר אותה כחינמית והזמין כל מהנדס או אדם שמבין במכוניות להמשיך לפתח את הדגם ולשכלל אותו. ואכן, נוצרה קהילה של "וויקי - מכונית - אים" – קבוצה של כמאה חמישים עד מאתיים אנשים שעובדים על המודל. הם עושים את זה כמובן ללא שכר.
המטרה שלהם היא לייצר מודל חינמי של מכונית. חשוב להבהיר: לא המכונית עצמה תהיה חינמית, אלא התכניות המכניות שבאמצעותם אנשים יוכלו להרכיב אותה לבד. הם יוצרים מעין אוסף של שרטוטים והגדרות שבעלי מדפסות תלת מימדיות למשל יוכלו לייצר מתוכם ובעצמם מכונית בעלות של עשרת אלפים דולר.
אז הנה, נעשה קופי פייסט לתכנית ההנדסית ונדפיס. אבל מה על עלות חומרי הגלם? ובכן, ריפקין יספר לנו על נסיונות לייצר מדפסות תלת מימד שמשתמשות בפסולת או בחומרי מחזור כדי לייצר מוצרים חינמיים לגמרי. מדברים למשל על נסיון לייצר מוצרי זכוכית מחול, על יצור מוצרי "עץ" מנייר למחזור וכמובן על מדפסות שפועלות על פלסטיק למחזור.
ומה זה אומר? זה אומר שברגע שמישהו תכנן מכשיר, נניח קומקום חשמלי, אפשר לעשות "קופי פייסט" לתכנית ולהדפיס את המכשיר כמעט חינם בבית. עם זה יצרניות יתקשו מאוד להתמודד. נמשיך עם ריפקין בשבוע הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב" המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל, ולהציץ בספר המבוא לפילוסופיה שלי "החור שבבייגל - מבוא ידידותי לפילוסופיה"
לפנייה לכתב/ת 
