איך יעצרו באירופה את המפגע הבודד?

סדרת פיגועים קשים מכים בחודשים האחרונים את אירופה. האם ניתן היה למנוע אותם - וכיצד? שוחחנו עם מומחים שונים שמדגישים נקודה מרכזית אחת: אירופה חייבת לשנות תפיסה, אחרת מעגל הדמים לא ייפסק. 

מפגע בודד קשה מאוד לעצור, אך המפגע המברלין היה כבר במעקב של הרשויות וסיפק מידע שניתן היה ללכוד אותו באמצעותו. איסוף המודיעין שמטרתו לסכל פיגועים הוא עבודה סזיפית 24/7 ואחת החברות הישראליות שעושות זאת היא טרוג'נס. אנשיה הבינו שמודיעין ערכי ורב עולה בפורומים וברשתות חברתיות והחלו לדלות אותו ולעבד אותו. שי ארבל, מנכ"ל החברה, מסביר כי הם מדווחים ללקוחות על התפתחויות והאירועים בעולם הטכנולוגי והג'יהאדיסטי שעשויים להביא למספר רב של פיגועי טרור.

עוצרים את המפגע הבודד

"אם ניקח את ברלין כדוגמה, בפורומים סגורים של אלקעידה ודאעש ראינו דיונים של פעילים על כיצד פורצים עם משאית מחסומים ואיפה ניתן להסב נזק גדול כל היותר. לרוב אנחנו משתתפים פאסיביים בשיחה אבל יודעים להקשיב טוב ולקחת את כל האמירות האותנטיות ולתרגם אותן להתרעות".

איך עוצרים את המפגע הבודד? לדברי ארבל, זה לא קל ואין ערובה להצלחה, אך אם עושים זאת על ידי סט אינדיקטורים מוגדר ופעילות מסודרת, אפשר למצוא לידים. "בוחנים בנאדם, קודם כל ברמה האישית שלו. בודקים בפייסבוק אם יש לו ילדים. אם הוא מביע כעס ברשתות - זה אומר משהו על המצב האישי שלו. לאחר מכן יש קבוצות ואתרים שאחנו יודעים ששייכים לאלקעידה ודאעש: אם מישהו מזכיר שם מילה שהיא חלק מהלקסיקון הג'יהאדיסטי, הוא ברמה מתקדמת יותר של הקצנה. אם הפעיל כבר כותב תוכן רדיקלי בצורה עצמאית ומשנה תמונת פרופיל למשל בפייסבוק שמבחינתנו היא בעייתית - זה מעלה עוד יותר את רמת האיום. בסופו של דבר - המתודולוגיה הזאת מסייעת להבין מיהו מפגע פוטנציאלי ומי לא".

תיעוד רגע הדריסה בברלין(צילום: רויטרס)

הגדרת איומים והיערכות מוקדמת

"מפת האיומים באירופה השתנתה, אך קל להגיד זאת וקשה לבצע למדינות וארגונים שלא חוו את מה שאנו חווינו וחווים בישראל", כך אמר מנה בכרך, בכיר בהנהלה ציבורית בענף ביטחון המולדת, תעופה וחלל של מכון היצוא. לבכרך עבר עשיר בתחום הייעוץ הביטחוני והוא מבהיר שהאירופים עדיין לא שינו תפיסה וקודם כל הם צריכים להגדיר לעצמם את האיומים. "כשמקיימים אירוע המוני, אם ניקח את האירוע בברלין, חייבים לחשוב על תרחישים שיכולים להיות: החל מזריקת מטעני נפץ, הטמנת פצצות והפעלתן מרחוק, ירי מרחוק ופיגוע דריסה, דבר שאיננו חדשני וייחודי, כבר קרה בעבר ומתקיים גם היום. איש מקצוע מבין שלקראת חג המולד צריך לשים דגש על דברים כאלה".

בכרך מספר על שלבי ההיערכות הבאים: "לאחר מכן צריך לבצע הערכת סיכונים: לבחון את רמת הסיכון של כל אחד מהתרחישים. יש להכין תיק שטח או תיק אירוע שכולל את עקרונות הדרישה המבצעית והתפעולית לאבטחת אותו אירוע".

השיטה הישראלית במקרים כאלה מבוססת על מעגלי אבטחה: "במרכז יש את אותו גוף שאתה רוצה להגן עליו, השוק בברלין", הוא אומר. "המעגל הכי חיצוני הוא מעגל המודיעין - באחריות הממשלה בדרך כלל. היא אמורה לספק את המודיעין הרלוונטי. לפי התקשורת - מסתבר שהיה מידע על המפגע, והיה אחריו עיקוב שמסיבות מסוימות הופסק. המעגל הזה הוא זה שנותן לגוף המאבטח והאחראי את האפשרות לעשות הערכת סיכונים הרבה יותר מדויקת. אחרי מעגל המודיעין יש כמה מעגלים נוספים ולבסוף אתה מגיע למעגל שבאחריות הגוף המאבטח, משטרת ברלין במקרה הזה. היא לוקחת את השוק ועושה הערכת סיכונים ואם יש הערכת סיכונים גבוהה – עושים חסימה, לשים בטונדות למשל כמו שעשו אחרי האירוע וחוסמים גישה של כלי רכב לאזור".

גם טכנולוגיות נכנסות כאן למשוואה. "יש כיום לא רק מחסומים פיזיים אלא גם וירטואליים", מציין בכרך. "ניתן לפרוס מצלמות אבטחה במעגל סגור רחוק מהאירוע ושם אפשר לנטר למשל תנועה חשודה של רכב, יש תוכנות ייעודיות לכך שיודעות לזהות חריגות. למשל בשדה תעופה רכב שחונה יותר מכמה דקות מול טרמינל - זה יכול להקפיץ התרעה למערכת, או רכב שנוסע נגד הכיוון, או במהירות מסוימת. יש טכנולוגיות שיכולות לסייע ולחסוך בכוח אדם ולאפשר לך לבנות מערך אבטחה הרבה יותר יעיל. רוב הדברים האלה לא נעשים באירופה, והבעיה המרכזית שם היא כאמור בעיית המנטליות". 

שוק חג המולד נפתח מחדש לאחר הפיגוע(צילום: AFP)

גיל רידר, מנהל מחלקת בטחון המולדת, סייבר, תעופה וחלל במכון היצוא, מבהיר את הנקודה: "הפיגוע בברלין הוא פיגוע באירופה. אם לא מבינים את זה ככה - זו בעיה. זה לא פיגוע רק בגרמניה, הרי הרגו את המחבל באיטליה. האירופים צריכים להבין שיש היערכות ומניעה לכך, יש פעולות שצריכות להינקט". 

לדבריו, האירופים חייבים לשתף מידע בינם לבין עצמם. "שיתוף המידע הוא קריטי. יש פה אחריות של משטרה ואחריות מוניציפאלית. באירוע של ראש הממשלה בארץ למשל, יש מחסומים שמטרתם להסתיר בעין את המתרחש ועושים גם חסימות פיזיות. יש מחסומים נגד רכב מתפרץ. זה היערכות ותכנון שצריך להיות לכל אירוע. היום הטרוריסטים מחפשים משהו גרנדיוזי, אירוע שזורע פחד, אזרחים תמימים ששתו יין בחג המולד בברלין זה בדיוק מסוג האירועים הללו, אלו הדברים שיוצרים בהלה והטרור משיג את המטרה שלו".

הדרך לחסום את תנועת כלי הרכב המתפרצים 

הפתרון של חסימות הוא לא חדשני, או ראשוני ומתבצע במקומות רבים אחרים בעולם. עמוס קליין, מנהל חברת מפרם, שמספקת פתרונות שונים ללקוחות רבים בעולם, מבהיר כי הם גם לא יקרים וחלקם גם ניידים. "אנחנו נותנים מענה במעגל האבטחה האחרון והוא יכול לעצור כלי רכב, אופנועים, אופניים, רכבי כיבוי, משאיות. גם רכב מוניציפאלי, שמושך פחות תשומת לב ממשאית. אחת הדרכים היא למנוע קו ישיר לאירוע על ידי כך שעושים חסימות ביניים בצורה של ספירלה, על ידי כך שיוצרים לרכב מצב של תנועה ל-90 מעלות והוא מאט את מהירותו. הפתרון הוא מחסומים ניידים ששמים אותם על הכבישים על דרכי הגישה ופורסים אותם בתמורה כזו של מי שמתכנן את האירוע או המיגון", מבהיר קליין.

מחסומים של חברת מפרם(באדיבות חברת מפרם)

(באדיבות חברת מפרם)

קליין מציין כי חלק מהמחסומים יכול להיות מחסומים נושמים, כמו שיש למשל במשרד ראש הממשלה או בבנק ישראל. "מחסום נושם אפשר לסגור ולפתוח באמצעות מערכת סיבוב, ששם אפשר להכניס ולהוציא רכבים לתוך מתחם. זאת ללא הכנה של תשתיות בכלל, לא חשמל מים ביוב ובטון. כאשר נגמר האירוע מקפלים את המחסומים ומאחסנים אותם לקראת האירוע הבא. כך נכון לעשות וכך היה צריך לעשות גם באירוע הזה".

"האמריקאים סיפרו לנו שמחסום שלנו עצר משאית נפץ קלה בעיראק והיא לא התפוצצה. הנהג היה כל כך מופתע מזה", מספר קליין. "שיטת האבטחה שלנו מבוססת על מערכת של שכבות - אנחנו גורמים לרכב המתפרץ להאיט ואז אפשר לזהות אותו, אחרת מביאים להאטה שלו כדי שלא יפרוץ מחסום. במקביל מתכננים את מסלולי הכניסה והיציאה למתחם ובהתאם מקימים מספר שורות של מחסומים. יש לנו מחסומים שנראים כמו עציצים אבל למעשה כל אחד מהם שוקל 4 טון וזה יותר אסתטי אבל מסייע. האמצעים לא מאוד יקרים וניתנים לשימוש חוזר". 

מפרם פיתחה את המחסומים הראשונים שלה כבר ב-2003 ולדברי קליין החברה שיפרה אותם במעט, משום שהם עבדו בצורה מספיק טובה. "לאור הדרישה הגוברת, פיתחנו 3 סוגים חדשים לגמרי של מחסומים, בין היתר כדי לעצור משאיות כבדות", הוא אומר. "פיתחנו עוד חסימות למקומות שבהם רוצים לעשות מיגון קבוע אבל אין תשתית".

בשיתוף מכון היצוא