כך איראן "קונה" את כלכלת סוריה ועיראק
החל מנישול פליטים סורים שברחו מאזורי הקרבות מנכסי הנדל"ן שבבעלותם, דרך שיקום מערכות התקשורת, התחבורה והחשמל במעוזי אסד, ועד השתלטות משמרות המהפכה על סכר מוסול - כך מבטיח משטר האייתולות האיראני את ההגמוניה הכלכלית שלו בשכנותיו הקורסות
הלחימה במדינות כמו סוריה, תימן ועיראק וקריסתן איפשרה לאיראן דריסת רגל צבאית בהן, גם באמצעות כוחות משמרות המהפכה וגם באמצעות מיליציות הנאמנות לה. איראן משקיעה משאבים רבים כדי לבסס את "הסהר השיעי" וליצור לעצמה הגמוניה אזורית בעזרת ברית שתשתרע מאיראן דרך עיראק, סוריה ועד לבנון. הזרמת מיליארדי דולרים על ידי שלטון האייתולות למימון פעילות צבאית מחוץ לגבולות המדינה זוכה לעיתים לביקורת פנימית חריפה בתוך המדינה השיעית.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
אבל לצד המחיר הכלכלי (ובחיי אדם) שמשלמת איראן על הרפתקאותיה הצבאיות באזור, מתברר כי היא "מפצה" עצמה באמצעות השתלטות על נכסים כלכליים חשובים במדינות הערביות הקורסות. זה מבטיח כי ההגמוניה האיראנית במדינות אלה תישמר גם בשנים הבאות.
נדל"ן סורי
הזירה העיקרית עבור איראן היא סוריה, שם המחנה השיעי יכול להיות מעודד מההישגים האחרונים בשדה הקרב. עם השתלטות צבא אסד מחדש על חלב, תואמה היטב התפישה האיראנית לגבי מה שצריך להתרחש בשאר חלקיה של סוריה. מדובר בהרבה יותר משחרור עיר זו או אחרת מידי "טרוריסטים", זו יצירת מבנה דמוגרפי חדש, כזה שיהיה נתון להשפעת טהראן. הגמוניה מושגת באמצעות כוח צבאי, אך גם באמצעות השתלטות על נכסים כלכליים ו"קביעת עובדות בשטח".
חשוב להזכיר כי החדירה האיראנית למשק הסורי לא החלה בשנת 2011, אלא עוד במהלך שנות ה90' של המאה הקודמת. אבל הכאוס שהשתרר במדינה וההזדקקות של משטר אסד לסיוע האיראני, הסיר את כל המחסומים בפני ניסיונות ההשתלטות האיראנית. ל"פלישה הכלכלית" של איראן ישנם שיקולים אסטרטגיים כבדי משקל. בין השאר, קריסה כלכלית של משטר אסד יכולה הייתה להתפרש כקריסה כללית של המדינה, דבר שהאיראנים ביקשו למנוע בכל מחיר. בנוסף, בטווח הארוך, בהסדר כזה או אחר, סוריה יכולה לשמש כפלטפורמה לייצוא הגז הטבעי האיראני לאירופה.
לפיכך, מאז 2012, ניתן להבחין בפרויקטים איראנים שהתמקדו במעוזי משטר אסד, ובעיקר ב"רצועה העלווית". הפרויקטים הללו התמקדו בתחום האנרגיה והתקשורת. דפוס זה התרחב לאזורים נוספים, כשחברות איראניות מבצעות פרויקטים לשיקום מערכות התקשורת, התחבורה, החשמל וכדומה במחוז חומס, וכן במרחב הכפרי של דמשק - אזורים אלה טוהרו גם מבחינה אתנית, וכיום הרוב בהם תומך במשטר אסד.
מי שמנהל את הפרויקטים בסוריה היא חברת "ח'אתם אלאנביא" - הזרוע הכלכלית של משמרות המהפכה. חברה זו אחראית על הענקת פרויקטים לחברות איראניות-סוריות שהוקמו בפיקוחו של ראמימח'לוף, בן דודו של הנשיא אסד ואיש עסקים סורי בולט.
על פי דיווחים מדמשק וחומס, כחלק מהרצון לחזק את האחיזה האיראנית בסוריה ולהבטיח את השינוי הדמוגרפי הרצוי מבחינת טהראן, "אנשי עסקים" איראנים רכשו שכונות שלמות בערים אלה. בתחילה באזורים החשובים לשיעים, אך בהמשך ההשתלטות על הנדל"ן הסורי התרחבה. ובכך בעצם החליפו האיראנים את המשקיעים ממדינות המפרץ שטרם 2011 היו המשקיעים הבולטים בנדל"ן המקומי. למעשה, מי שסלל את הדרך להשתלטות האיראנית על הנדל"ן בשטחים שבשליטת אסד הוא השלטון עצמו.
בשנת 2013 פירסם הנשיא הסורי חוק המאפשר לקיים משפט לנתבע גם אם אינו נוכח בבית המשפט, וזאת לאחר פרסום התביעה נגדו בעיתונות. חוק זה נוצל על ידי האיראנים להשתלט על קרקעות שבעליהן לא הגיעו לבתי המשפט בעקבות תביעות שונות וברובן מפוברקות שהוגשו נגדם. ברוב המקרים מדובר בבעלי נדל"ן סורים שברחו מהמדינה בגלל הקרבות.
במקביל, בוצעו עסקאות רבות למכירת קרקעות מדינה למשקיעים איראנים, וכן דווח כי בתי המלון הידועים בבירה הסורית הועברו לבעלות איראנית בעסקאות שנחתמו בשגרירות האיראנית בדמשק. לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, שלטון האייתולות מעודד השקעה בנדל"ן הסורי כחלק מהמאמץ המלחמתי שם.
בכדי לאפשר את קיומו הכלכלי של משטר אסד הזרימה איראן בשנים האחרונות מיליארדים לקופת המדינה. במהלך 2013 בלבד נמסר על העברת כ-5 מיליארד דולר מאיראן לסוריה כדי לפצות את המשטר על אובדן ההכנסות. אבל האיראנים לא מעניקים את הסיוע ללא תמורה. מאז 2011, השוק הסורי הפך יעד ייצוא חשוב עבור הסחורות האיראניות. לפי הערכות, ב-2016 היבוא האיראני לסוריה הסתכם בלמעלה ממיליארד דולר.
ההתפתחות האחרונה, שמדגימה את הגברת האחיזה האיראנית במשק הסורי, היא הדיווח על הכרזת מפעיל סלולרי שלישי בסוריה ב-2017 - מיזם סורי-איראני. מהצד האיראני תהיה השותפה חברת תקשורת איראנית בשליטת משמרות המהפכה. הצד הסורי יחזיק במיזם כ-20% ויהיה אחראי על אספקת התשתית. התכניות להכנסת מפעיל שלישי בסוריה החלו בשנת 2010, אז הביעו בו עניין חברות תקשורת מסעודיה וטורקיה. עתה, לאחר נטישת החברות המפרציות והטורקיות, איראן ממלאת את החלל.
השתלטות על סכר מוסול
"הכיבוש הכלכלי" של עיראק על ידי איראן הוא בגדר עובדה מוגמרת. מאז 2003 שקדה טהראן על השתלטות הממסד הפוליטי והביטחוני של שכנתה, ובמקביל הפכה את עיראק ל"חצר האחורית" של המשק האיראני. כ-70% מהתוצרת של התעשייה האיראנית מיוצא כיום לשוק העיראקי, שהפך שוק היצוא מספר אחד של איראן. נכון להיום, איראן שולטת בכ-20% מהיבוא של השוק העיראקי, נתון הצפוי לצמוח בשנים הקרובות.
כדי להמחיש את ההשתלטות המואצת של איראן על עיראק, די לציין כי לפני 2003 הסחר בין המדינות נאמד בכמיליארד דולר, ובשנת 2015 הגיע לכ-18 מיליארד דולר. עם הציפיות לעליית מחירי הנפט, שתי המדינות הציבו יעד של כ-25 מיליארד דולר בתוך כשנתיים.
בהיעדר ביקורת של ממש מצד הממשלה בבגדאד, השתלטה איראן ברגל גסה על שדות נפט באזור הגבול עם עיראק והחלה מפיקה מהם באופן חד צדדי. בעבר נושא זה של פיתוח השדות במשותף היה במקום גבוה באג'נדה של יחסי שתי המדינות, אך איראן לקחה את היוזמה וכיום מפיקה מהם לפחות 130 אלף חביות ביום.
תיירות עיראקית בחסות איראנית
אבל לא רק בתחום המסחר והנפט, איראן שולטת כיום בתנועת התיירות הדתית בעיראק ובדגש על הערים הקדושות לאיסלאם השיעי. לפי גורמים בעיראק, חברת "שמס" האיראנית המחוברת למשטר האיראני היא הגורם החזק ביותר כיום בתיירות הנכנסת לעיראק.
"שמס" שולטת במספר התיירים האיראנים הנכנסים והיא קובעת לבתי המלון העיראקים את הסכום שהם יקבלו. בעלי בתי מלון בכרבלאובנג'ף התלוננו בעבר כי הם מקבלים סכומים נמוכים תמורת אירוח התיירים מאיראן כשעיקר ההכנסות הולכות כמובן לקופתה של "שמס".
וכדי לסמל את ההגמוניה האיראנית בעיראק, רק לפני שבועיים דווח כי מומחים איראנים השייכים לחברה של משמרות המהפכה לקחו את האחריות על סכר מוסול. מדובר בנכס אסטרטגי שהוקם במהלך שלטונו של סדאם חוסיין ושבשנים האחרונות היה חשש כי יתמוטט ויגרום לאסון כבד בעיראק בשל הצפת שטחים נרחבים בה. לפי הדיווחים בעיראק, השליטה האיראנית בסכר מוסול הושגה לאחר פנייתו של ראש ממשלת עיראק חיידרעבאדי, עושה דברה של טהראן, לקבלת סיוע.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת