רפת נוי: מורשת רפתנים בת 60 שנה

בשיתוף מועצת החלב

נועם גיניגר נוי הוא קיבוצניק לשעבר שבעקבות האהבה ממשיך מורשת רפתנים בת 60 שנה. זלמן ושושנה נוי ז"ל הקימו רפת קטנה בשנות ה-50 במושב אביגדור שבשפלה ודור ההמשך שלהם, אריק, לקח את המושכות משנות ה-80 והפך את הרפת למעצמה. לאריק לא היה בן ממשיך שכן נולדו לו שלוש בנות, וכאן נועם נכנס לתמונה. הוא התאהב בבתו של אריק, שרון, ושינה את מקצועו. הוא אף הגדיל לעשות וכדי להמשיך את השושלת הוסיף את שם המשפחה של אשתו וכך רפת נוי ממשיכה להתקיים דור נוסף.

"אף פעם לא עבדתי ברפת לפני כן", מספר נועם. "הגעתי בעקבות אשתי והתאהבתי גם ברפת. לפני זה עבדתי כחקלאי בקיבוץ מסילות. אם לא היינו נכנסים, לא היה מי שייקח את הרפת. לרפת ללא בן ממשיך אין עתיד", הוא מציין.

אריק נוי ונועם גניגר נוי (צילום: אורית נוי)

לאורך השנים התנהל המשק עם שותף מהמושב. נועם מספר כי שהמשפחה הצעירה תוכל לכלכל את עצמה טוב יותר, הם קנו את מכסת השותף. מכסה היא כמות ליטר חלב שרפתן יכול למכור בשנה. "יש לנו מכסה גדולה יחסית למושבניקים ועדיין קשה לחיות מזה. אנחנו מייצרים ומוכרים 1.5 מיליון ליטר חלב בשנה".

שרון גניגר נוי(צילום: אורית נוי)

כדי לנסות למקסם את הרווח או לייצר בעצם הכנסה נוספת, שרון למדה גבנות והקימה מחלבה קטנה בסמוך לרפת שבה תוכל להשתמש במכסות החלב ולמכור מוצרים יקרים יותר, כמו גבינות. "המחלבה עומדת וקיימת והיא בתהליכי אישורים סופיים, להערכתי עד סוף השנה נתחיל למכור. בשביל להקים מחלבה צריך לקבל אישורים ממשרדי הביטחון, הבריאות והחקלאות וכן אישורים ממועצות מקומיות. לכל אחד מהם אתה משלם על אגרות וביקורות, כולם רוצים לשים יד על עוד כסף".

רפת טכנולוגית

נועם נכנס למשק ב-2005 ועובד עם חמו, אריק, בשיתוף פעולה מלא בתחומי ניהול ואחזקת הרפת והם גם מעסיקים 2 בני משפחה נוספים ועובד זר. "למדתי מאריק המון וביחד אנחנו מחזיקים רפת טובה בריאה ומוצלחת", אומר נועם. לשרון ולו שלוש בנות בגילאי 9, 7.5 ו-5 והוא מתכנן להם עתיד ברפת. "בחופשים כשהן יהיו גדולות יותר אכניס אותן לעבודה ברפת, זה חלק ממשימות הבית. לטפל בעגלים ולתת להם אוכל. ביום שבו בת ה-9 תגיד לי 'אבא אני לא הולכת לקייטנה', היא תיכנס לרפת", הוא מבהיר.

זלמן ושושנה נוי. הקימו את הרפת לפני 60 שנה(צילום: באדיבות משפחת נוי)

רפת נוי היא רפת ייחודית שמאפשרת לפרות עצמאות בכל מה שנוגע לחליבה. "זו רפת רובוטית - יש לנו 2 רובוטים שחולבים אוטומטית את הפרות. לא מאלצים את הפרות לבוא למכונה", מספר נועם. "הן מקבלות במכונה אוכל טעים שמגרה אותן לבוא וכשהן מרגישות לחץ בעטינים, הן רצות לשם לבד". לדברי נועם, עלות רובוט חדש מוערכת בחצי מיליון שקל והוא מחזיק מעמד בין 10 ל-15 שנה. עלות ההחזקה שלו יקרה וכך גם חלקי החילוף.

ברפת 140 פרות ו-100 עגלות, ושטח הרפת הוא בערך 12 דונם. "אנחנו לא מפסידים", מציין נועם, "אך מקווים שהרווחיות של הרפת תהיה טובה יותר ושנוכל לחסוך. אנחנו נשחקים וכל תקופה טוענים שאנחנו מרוויחים יותר מדי ואנחנו חוטפים מכות כלכליות. בפועל אנחנו מנסים לשמור את הראש מעל המים ומחכים עד שיעבור הגל".

הרפתנים קונים את המזון לפרות במרכז מזון, אך הוא לא קיים במושבים רבים כמו אביגדור. "יש שלושה צעירים בהנהלת מרכז המזון ואני ביניהם ואנו מקבלים החלטות ברמה היומיומית. השותפות במושב נשארה מבחינת הרפתנים. באמצעות השיתופיות במרכז, אנחנו מנסים להוזיל עלויות ולמקסם את הרווח מליטר החלב. אנו מנסים לייצר מנת אוכל טובה איכותית ובריאה לפרה ולרפתן. איננו מנסים להשיג רווחים כמו מרכזי המזון הגדולים שלא בבעלות הרפתן. בסוף השנה בודקים אם נשאר כסף בקופה ואם נשאר, מחלקים חזרה לאנשים".

בשיתוף מועצת החלב