"הסקטור הפרטי הפך להיות שק החבטות של הכנסת"

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

שקד אמרה את הדברים בוועידת התעשייה 2017 של התאחדות התעשיינים בישראל, אשר התקיימה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לדבריה, "המנדט הבריטי אולי הסתיים לפני 70 שנה, אבל השפעתו על חיינו חזקה מבעבר. היחסים שבין החקיקה והכלכלה בישראל 2017 מוכתבים עדיין על ידי סיפור עם אנגלי בן מאות שנים - סיפורו של רובין הוד.

"זהו כנראה המודל שעומד לנגד עיניהם של חלק מחברי הכנסת שמקדמים שבוע אחר שבוע הצעות חוק פרטיות, המבקשות להתערב בכלכלה בישראל ולחלק את העושר. לקחת ממי שיש לו יותר מדי ולתת למי שיש לו מעט מדי, ונדמה להם שהם רובין הוד. אני שואלת את עצמי מי יוצר יותר נזק? רובין הוד ההוא המפורסם מימי הביניים, או כל אותם שמשחקים בלהיות רובין הוד במאה ה-21".

שקד התייחסה בבנאומה להצעות חוק פרטיות שמוגשות מתוך כוונות טובות, אבל יוצרות בפועל יותר רגולציה שפוגעת בסקטור הפרטי. היא סיפקה נתונים לפיהם מאז החלה הכנסת ה-20 לפעול ועד היום הונחו על שולחנה 3,577 הצעות חוק פרטיות. "כ-2,000 הצעות חוק באו בפני ועדת השרים לענייני חקיקה וביקשו ב-20 החודשים האחרונים לתקן את החוקים הקיימים, להוסיף סעיף, לבטל סעיף ולהנדס את החברה בצורה שתעשה רק טוב ואף פעם לא רע".

כמו כן, שקד תקפה את הגידול בהצפת הצעות החוק לדבריה, ואמרה כי "בעיניי זו לא תעודת כבוד, אלא מעידה על הכישלון המפואר לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה. צריך לראות איך מצמצמים את חקיקת היתר ומגבירים את יכולת הח"כים לפקח על עבודת הממשלה, אבל היום זה נכון שאין להם מספיק כלים לעשות זאת ולכן הם מתמקדים בחקיקה".

"אנחנו במרוץ לתחתית"

שקד הציגה השוואה כמותית של חוקים בין שתי כנסות. "הכנסת השלישית שנבחרה ב-1955 והתפזרה אחרי קצת פחות מארבע שנים, העבירה בכל תקופתה 13 חוקים בלבד, ותחשבו שאז היו צריכים להקים את כל המערכות. כיהנו בה 120 חברי כנסת לא פחות טובים מהיום.

"מנגד, הכנסת ה-18, אף היא כיהנה כארבע שנים, נבחרה ב-2009, התפזרה ב-2013 וחוקקה מעל ל-500 חוקים, מחציתם הצעות חוק פרטיות ומחציתם ממשלתיות. מה זה עושה לסקטור הפרטי ולתעשייה? הגידול הזה מטריד וצריך להדליק אצל כולנו נורה אדומה. ההצפה הזו פוגעת בראש ובראשונה בסקטור הפרטי שהפך בשנים האחרונות לשק החבטות של בית המחוקקים".

שקד הוסיפה כי הרבה מהצעות החוק מזיקות לתחום הכלכלי ופוגעות במשק ובתעשייה הישראלית. "נדמה לי שאנחנו במרוץ לתחתית - מי יצליח לחוקק כמה שיותר חוקים, לגעת בכמה שיותר נושאים, ולא להסתכל על התמונה הכללית".

שקד הציגה נתונים נוספים לפיהם יותר מ-12 אלף הצעות חוק פרטיות הונחו בעשור האחרון שנגועות בסקטור הפרטי ו"קובעות עבורו מהי הדרך הנכונה לנהל עסקים. מגה, רמדיה וענבל אור שימשו סיבות להגשת הצעות חוק, ורוצים לגזור מהן חוק כללי שנועד להטיל רגולציה קשה על המשק. הכוונות טובות אבל התוצאות רעות. אין צורך במבול חקיקה מיותר, אלא בחקיקה טובה, וכל השאר הם רעשי רקע שפוגעים בכלכלה שלנו ומשאירים פחות כסף בכיס של כל אחת ואחד מאיתנו. אנחנו לפעמים מחליפים את התחרות הבריאה בין העסקים בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת והשרים. כך אנחנו פוגעים בשוק החופשי שקורס תחת רגולציה מיותרת".

"הסביבה העסקית בישראל בלתי ידידותית"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מנתה את הסיבות לכך שישראל לא מצליחה לסגור את הפער מול המדינות המפותחות בפריון העבודה. "החדשות המטרידות יותר הן שמערכת החינוך של היום אינה מבטיחה שיפור במצב, כאשר התלמידים של היום יגיעו לשוק העבודה. הישגיהם נמוכים בהשוואה בינלאומית בכל התחומים, והפערים בין תלמידים מרקע סוציו אקונומי אחר ואוכלוסיות שונות, גבוהים במיוחד".

עוד הוסיפה פלוג כי "הסביבה העסקית בישראל בלתי ידידותית כתוצרה מביורוקרטיה עודפת ורגולציה שאינה יעילה. מלאי ההון הפיזי לעובד נמוך יחסית וההון האנושי אינו מספק, כפי שמשתקף במדדים שונים של רמת המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לתפקוד אפקטיבי בשוק העבודה".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי "הרבה אנשים שצריכים לדאוג לא דואגים, למרות שהתעשייה נמצאת בתהליך של התרסקות. מ-60 מפעלים שהוקמו לפני עשור, ירדנו לחמישה מפעלים בלבד שהוקמו בשנה האחרונה.

"כל הירידה בפעילותה של התעשייה בישראל מתרחשת כשהסקטור העסקי כמעט ולא קולט עובדים חדשים, אלא רק הולך ומצטמצם. האבטלה נמוכה רק בגלל שהסקטור הציבורי קולט עובדים ומתנפח על חשבון כספי הציבור, לצד רגולציה כבדה וביורוקרטיה בלתי נסבלת. אלו הנושאים שמטרידים אותנו ואמורים להטריד את כלל הציבור הרחב, שכורע תחת הנטל ונשאר בלי מקומות עבודה חדשים".

יו"ר מפלגת יש עתיד ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, אמר בכנס כי "יש כסף לבנות את העתיד הישראלי, רק שהכסף הולך למקומות אחרים. להסכמים קואליציוניים במקום לטכנולוגיות חדשות, לסחטנות פוליטית במקום לחינוך, למפלגות במקום לאזרחים. עם חזון אחר ועם הנהגה אחרת, אנחנו יכולים בעוד חמש שנים להוביל את המהפכה התעשייתית הרביעית".

עוד אמר לפיד כי "אנחנו צריכים מדען ראשי על סטרואידים, עם תקציב שעומד על שיעור קבוע של 0.8% מתקציב המדינה, שיוביל כוח משימה שיביא את החדשנות לכל משרדי הממשלה. אנחנו צריכים קרן הלוואות ממשלתית לטווח ארוך, בערבות מדינה, כדי שמפעלים יוכלו לשדרג מכונות וקווי ייצור".