כך הפכו 120 צ'קים את חייה של ט' לסיוט
עשרות צ'קים על שמה של ט' נגנבו מסניף הבנק שלה ונמסרו לספקים שונים תוך זיוף חתימתה. חייה הפכו לסיוט מתמשך כשמקבלי הצ'קים אף פנו להוצל"פ כדי לממשם. מה קבע בית המשפט?
עד כמה צ'קים יכולים להפוך לסיוט? פסק דין תקדימי, שניתן בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם סוף למרורים ששבעה ט' במשך שלוש שנים בעקבות זיוף צ'קים.
- גידול חד בסכומי הצ'קים שחזרו בגלל אי כיסוי
ט', לקוחה בסניף רמת אביב של בנק דיסקונט, הזמינה בשנת 2012 שישה פנקסי צ'קים (120 צ'קים). הפנקסים הוכנו בהתאם לבקשתה והצ'קים שבהם מוספרו.
מסיבות שונות הלקוחה לא אספה את הפנקסים מהבנק, ובהתאם לנהלים במקרה כזה – הפנקסים נשלחו לגריסה. כך גם חשבה לה ט'. אלא שבמהלך שנת 2014 התברר לה לתדהמתה שמישהו משתמש בצ'קים שלה ללא אישורה.
במהלך אותה שנה, מתברר, נעשה שימוש ב-43 צ'קים כאשר הבנק גם הגדיל לעשות וחייב את חשבונה בגינם.
מרגע שהחלו הצ'קים לחייב את חשבונה, התחיל הסיוט. מעת לעת גילתה ט' כי סכומי כסף יורדים מהחשבון כשהיא אינה יודעת מי מושך את הכסף ועל מה.
היא פנתה למשטרה והגישה תלונה, אך שם לא ממש סיפקו לה פתרונות. ט' הגישה מספר תלונות למשטרת ישראל שלאחריהן ביטל הבנק את כלל הצ'קים מתוך הפנקסים והחזיר לה את הסכומים שנגבו. הבנק גם אישר כי החתימה על גבי הצ'קים שהוצגו לפירעון אינה חתימתה של ט', וכי היא מעולם לא קיבלה לידיה את הפנקסים.
ט' קיוותה כי בכך הסיפור ההזוי יגיע לסיומו, אך תקוותיה נגוזו. מסתבר כי אותם נוכלים (על פי גורמים המעורים בסיפור מדובר בכנופיה עבריינית מהצפון) שגנבו את הצ'קים, העבירו אותם כבר הלאה והם עשו דרכם לספקים שונים.
ט' החלה לקבל דרישות תשלום, מכתבים ואף איומים, בדרישה לקבל את הסכומים הנקובים בצ'קים המזוייפים. חלק מהצ'קים אף הועברו לחברות גבייה המתמחות בגביית המחאות. אלו לא הפסיקו להטריד את מנוחתה של ט', טרטרו אותה, וחלקם אף הגישו את הצ'ק להוצאה לפועל.
נציין כי על פי הנוהל, במקרה של צ'ק (שטר) המוגש לביצוע בהוצאה לפועל, מתאפשר לנותן הצ'ק להגיש התנגדות לביצוע השטר, תוך 30 יום. ט' נאלצה לכתת רגליה לבית המשפט בכל פעם שהוגש נגדה צ'ק, והוכיחה לשופט כי מדובר בצ'קים שנגנבו וחתימתה עליהם זויפה.
ט' הרגישה חסרת אונים. מכיוון שמדובר ב-120 צ'קים פוטנציאלים שהפכו את חייה לסיוט, תוך חשש שמא הוצל"פ תחליט לפתוח נגדה בהליך, החליטה ט' באמצעות עורכת דינה - חנה אפרת קומט, לעתור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה למתן פסק דין הצהרתי לפיו רשות ההוצאה לפועל לא תוכל לפתוח תיקים בגין אותם צ'קים הרשומים על שמה.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, קיבל, בצעד תקדימי, את בקשתה של ט' והוציא צו האוסר על ההוצל"פ לפתוח בהליך אם יוגשו אליה בקשות הקשורות בצ'קים אלו.
האם לא ניתן היה לחסוך מהעותרת את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בהוצל"פ? ברשות האכיפה והגביה טוענים כי ללא צו שיפוטי, הם אינם יכולים למנוע פתיחת בקשות לביצוע שטר בלשכות ההוצאה לפועל.
לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, פסיקה תקדימית כגון זו יכולה להוות פתרון טוב עבור אזרחים שנגנב מהם או אבד להם פנקס צ'קים, ואשר עלולים להיפתח נגדם תיקים בהוצאה לפועל.
לפנייה לכתב/ת 
