שתף קטע נבחר

חיסכון לכל ילד? השפנים של משרד האוצר

היכן משקיעים את הכסף? במשרד האוצר מסכימים כי ראוי למנוע ממשקי הבית לקבל החלטה פיננסית על סמך פריט מידע בודד שלא בהכרח מייצג את התמונה הכוללת. בפועל, דווקא בתוכנית חיסכון לכל ילד, האוצר עשה בדיוק את ההפך. דעה

יש בעולם האקדמי מקצוע שנקרא כלכלה ניסויית. לוקחים כמה שפני מעבדה, בדרך כלל סטודנטים של שנה א', מכריחים אותם לבוא למלא שאלונים ואז מסיקים מזה כל מיני מסקנות משונות.

 

נתוני ה"חיסכון לכל ילד" שהתפרסמו לאחרונה, הם הוכחה שגם במשרד האוצר אוהבים להשתעשע בשפנים.  עבור 607 אלף ילדים, פתחו תכנית בקופת גמל ולא חיסכון בבנק, מה שמלמד לא רק על חכמתם של ההורים אלא גם על מידת סלידתם מהבנקים. מתוכן, 330 אלף נפתחו ב"אלטשולר שחם", דהיינו לא פחות מ 55% - מספר מדהים הן ביחס לגודלו של בית ההשקעות.

 

עוד 90 אלף הגיעו ל"פסגות", והפירורים התחלקו בין כל השאר. איך קרה הנס הזה? הנה כאן נכנסים השפנים והכלכלנים הניסויים במשרד האוצר.

 

משרד האוצר מאפשר באמצעות מערכת הגמל נט להשוות בין קופות גמל. כדי להשוות בין הגופים השונים מפרסם האוצר שורה של נתונים: התשואה לתקופות שונות - לא רק תקופה אחת, וכן מדדי סיכון וביצוע בשם "שארפ" ו"אלפא" מוכרים ובדוקים היטב לכל מי שלמד תואר במימון.  

המטרה המוצדקת של המערכת המורכבת היא למנוע ממשקי הבית לקבל החלטה על סמך פריט מידע בודד שלא בהכרח מייצג את התמונה הכוללת.

 (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

 

לסדר את המדדים

מחקרים שבוצעו במעבדות מראים שכשלאנשים ניתן סולם מדידה פשטני, הם מקבלים החלטות פשטניות. מה עשה האוצר? ביצע את אותו ניסוי מעבדה, במדינה שלמה. האמת שזה מהפכני וראוי למאמר. קופות הגמל סודרו לפי סולם אחד, זה של התשואות ל-5 שנים.

 

הובילה את הטבלה, בחודש דצמבר 2016 המקרי אלטשולר שחם - סגניתה היא פסגות. מה היה קורה אם היו מראים לנו סולם אחר, של 3 שנים? כאן אלטשולר רק שלישית, אחרי פסגות ואנליסט.

 

ומה אם היה נכנס הסיכון באמצעות מדידת "השארפ" של הקופות? כאן אלטשולר שלישית, ראשונה בכלל היא "הלמן אלדובי", שהיא, לפי נתוני האוצר עצמו, הגוף הכי יעיל בתשואה ליחידת סיכון, אבל זה לא הועיל לו בכלל: אפילו 1% מהכסף לא הגיע אליו.

 

החשיבות באופן הדירוג עצומה. דירוג לפי שארפ היה מביא ל"הלמן אלדובי" מאות אלפי חוסכים במקום, דרוג אחר היה מביא אותם ל"אנליסט". טבלת דרוג כללית הייתה מפזרת את החוסכים ובעיקר דורשת מהם לחשוב. לא ש"אלטשולר שחם" הוא גוף רע. בכלל לא, הוא מצוין, אבל לא מצוין כדי לקבל את כל הגזרים לעצמו.

 

מה יפה בסיפור? שאם תשאלו את המפקחת על הביטוח, אז תשואות עבר בכלל לא חשובות. כך אמרה בעבר מספר פעמים בהתייחס לתשואות הגרועות של קרנות "ברירת המחדל" שנבחרו על ידי האוצר. אם הן לא חשובות לקרנות פנסיה, כמו שאומרים באוצר, למה הן הקריטריון היחיד שקבע האוצר לדירוג החיסכון לכל ילד?

 

הכותב הוא מרכז תכנית לימודי החיסכון ארוך הטווח, ביה"ס למנה"ע, הקריה האקדמית אונו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים