בנק ישראל ירכוש עוד 5.5 מיליארד דולר של מניות ואג"ח קונצרני

בנק ישראל מתחיל ליישם את הכוונה להגדיל משמעותית את ההשקעה שלו במניות ואגרות חוב קונצרניות על חשבון אגרות חוב ממשלתיות. בהודעה שפירסם היום (ב') הבנק נאמר כי בחודש הקרוב הוא ישלים שינוי בתיק ההשקעה שלו וישלים רכישה של כ-2.5 מיליארד דולר של מניות במדינות מפותחות ועוד 3 מיליארד דולר של אג"ח קונצרני (בדירוג BBB ומעלה) בארה"ב ואירופה.

כך, ירד חלקן של האג"ח הממשלתיות שמחזיק הבנק ל-79.5% (לעומת 85% בסוף השנה שעברה), בעוד המניות יעמדו על 12.5% מהתיק (לעומת 10% בסוף 2016) ואג"ח קונצרני על 8% (לעומת 5% בסוף 2016). שווי תיק יתרות המט"ח של הבנק עמד בסוף השנה שעברה על כ-98 מיליארד דולר וניתן להניח שעתה הוא כבר קרוב יותר ל-100 מיליארד דולר.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג(צילום: אלכס קולומוסקי)

בשנים האחרונות מגדיל הבנק את יתרות המט"ח שלו במיליארדי דולרים בשנה, מה שגם מאפשר לו לשים דגש גדול יותר על קבלת תשואה ולא רק על הנזילות של התיק (שדרושה במקרה של מצבי חירום). הסיבה שהבנק מעוניין בתשואה מלכתחילה קשורה גם היא ליתרות המט"ח הענקיות, שכן הבנק נדרש להנפיק לציבור מק"מ (אג"ח לטווח קצר יחסית) שבאמצעותם הוא מקבל שקלים שאיתם הוא קונה לאחר מכן מט"ח. על המק"מ משלם הבנק ריבית של כ-0.1% לשנה והתשואה על יתרות המט"ח נדרשת להיות דומה כדי לפצות על עלויות המימון של המק"מ.

בנק ישראל סופג ביקורת על מהלכי הרכישות

על פי הכללים שקבעה הוועדה המוניטרית של הבנק, בראשות הנגידה קרנית פלוג, התיק בנוי כך שעל פי תחשיב הסיכונים שערכו בחטיבת שוק ההון של הבנק אז בהסתברות של 95% ההפסד בתוך שנה לא יעלה על 3.5%. עם זאת, מדובר על עלייה של חצי אחוז בהפסד הצפוי במקרה של תרחיש קיצון, עליית סיכון שהיא בעיקר תוצאה של הגדלת הנתח של מניות ואג"ח קונצרני.

הגדלת הסיכון ביתרות המט"ח נעשית על רקע של ביקורת הולכת וגוברת מצד כלכלנים בכירים על המשך רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל. הבוקר ספג הבנק ביקורת נוספת, הפעם מצד מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, שאמר כי "בנק ישראל מכור לרכישת דולרים" וכי עכשיו צריך להפסיק את התוכנית שהחלה ב-2008.

בשבוע שעבר היה זה בארי טאף, מי שלמעשה הגה את תוכנית רכישת הדולרים אז, כאשר עמד בראש חטיבת השווקים של הבנק. טאף אמר שהכוונה המקורית היתה לתוכנית לטווח קצר שנועדה לעזור ליצואנים להסתגל בהדרגה למשבר הפיננסי ולשקל חזק וכיום יש לרכישות המט"ח השלכות שליליות על יוקר המחיה (כי שקל חלש משמעו עלות ייבוא גבוהה יותר) וסבסוד של מפעלי ייצוא לא יעילים. ביקורת דומה נשמעה גם מכיוונו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.