כך תיזהרו ממלכודת ההלוואות והחובות בפסח
מציעים לכם הלוואה לחג? סך החוב של משקי הבית על הלוואות צרכניות שנלקחו, גדל תוך 4 שנים ב-35% לסכום של 165 מיליארד שקל. אל תתפתו לניסיונות השכנוע הגוברים ערב החג. החלטתם בכל זאת לקחת הלוואה? זה מה שחשוב לדעת
מנסים לפתות אתכם בהלוואה "כדאית" לפסח? ערב חג היא שעת כושר מבחינתם של הגופים הפיננסיים בישראל ואלו לא מפסיקים לפמפם בכל מדיה אפשרית את ה"קלות" וה"כדאיות" שבלקיחת הלוואה כדי לצלוח את ההוצאות הרבות.
- עוד על הלוואות וריבית בערוץ הכסף שלי
בארבע השנים האחרונות השקיעו הבנקים, חברות האשראי ושאר הגופים הפיננסיים יותר ממיליארד שקל בפרסום, מתוכם כמעט 200 מיליון שקל כדי לשכנע אתכם לקחת הלוואה.
התוצאות בשטח מראות שניסיונות השכנוע האלה כנראה עובדים. החוב של משקי הבית תפח בשנים האחרונות בצורה דרמטית. נכון לסוף שנת 2016 עמדה יתרת החוב הכולל על 504 מיליארד שקל, גידול של יותר מ-6% בתוך שנה. אמנם הנתח המרכזי בחוב הן הלוואות המשכנתא, אך דווקא העלייה הגדולה באה לידי ביטוי בהלוואות שאינן לדיור, או במילים אחרות מה שמכונה "הלוואות צרכניות".
סך החוב שאינו לדיור גדל תוך 4 שנים ב-35% לסכום של 165 מיליארד שקל. רוב מוחלט של ההלוואות נלקחו בבנקים, אך זינוק דרמטי במיוחד נרשם בחברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים (הלוואות שניטלו מקופות הגמל והפנסיה). כך לדוגמה, החוב לחברות כרטיסי האשראי זינק בכמעט 40% תוך שנתיים, ל-15.8 מיליארד שקל והחוב לגופים המוסדיים טיפס באותה תקופה ביותר מ-70%, ל-9.6 מיליארד שקל.
לא רק ניסיונות השכנוע עובדים עלינו, גם הקלות שבה ניתן כיום לקחת הלוואה, עושה את שלה. כך לדוגמה, על פי נתוני חברת כרטיסי האשראי כאל, מתחילת 2016, 20% מההלוואות שנלקחו מהחברה, נעשו באמצעות האפליקציה בסמארטפון. שנה לאחר מכן, הנתון עמד כבר על 50% מההלוואות.
הבעיה המרכזית העולה משלל הנתונים הללו היא שכנראה רבים מהלווים לא באמת לוקחים הלוואה אחרי החלטה מושכלת ובדיקה כלכלית על אף שזה המהלך הנכון לעשות (למשל, אולי ניתן לקבל הלוואה ללא ריבית מבני משפחה או גמ"ח, או שיש אולי פיקדון בריבית אפסית ששוכב לו בבנק). הם עושים את זה כי זה קל, פשוט וזמין, ופחות חושבים על האם אפשר להסתדר בלי ומה המשמעות של לקיחת הלוואה והגדלת החובות.
האם אתם עושים שופינג לריבית?
אבל גם בהנחה שהושקעה מחשבה והמסקנה היא שאין מנוס, ספק אם כל מי שהחליט לקחת הלוואה צרכנית בדק היטב מה האלטרנטיבות והיכן ימצא את ההלוואה הזולה ביותר (הריבית הנמוכה ביותר).
בניגוד למוצר, שהמחיר שלו הוא אחיד לכולם, המחיר של הלוואה או במילים אחרות הריבית, מותאמת באופן אישי לפרופיל של הלווה. החברה בודקת בשיטות שונות מה רמת הסיכון של הלקוח ובהתאם קובעת את הריבית.
חשוב מאוד לזכור שיש מספר מתחרים בשוק (כגון חברות כרטיסי האשראי, בנקים – בין אם זה הבנק שלכם או בנק אחר, חברות למימון המונים, קופת הגמל והפנסיה שלכם או חברות מימון אחרות המציעות הלוואה צרכנית) וכל שינוי בכמה עשיריות האחוז יכול להיות מתורגם לתוספת של מאות שקלים.
לכן, כלל הברזל הוא להשוות, לשמוע מספר הצעות ולא להתפתות להצעה הראשונה שתקבלו.
כדאי לשים לב לכך שבמקרים רבים, בנוסף לריבית, נגבים מהלווה סכומים נוספים הכוללים עמלות ודמי טיפול למיניהם ויש לקחת גם אותם בחשבון לצורך חישוב עלות ההלוואה.
בנוסף, הריבית הנקובה היא לא תמיד הריבית שתגבה בפועל - הריבית האפקטיבית, וזו עשויה לגדול בכמה עשיריות האחוז. תמיד תבקשו לדעת - מהי הריבית האפקטיבית שתשלמו וכן אילו עמלות כרוכות בנטילת ההלוואה.
סביר להניח כי קרן ההשתלמות, קופת הגמל או קרן הפנסיה יציעו את ההלוואה הזולה ביותר. המודעות לכך הולכת וגוברת ולא פלא שחל גידול משמעותי בהיקף ההלוואות שהגופים הללו נותנים. בכל מקרה, אל תתעצלו לעשות השוואה. החיסכון שווה את הטרחה.
לפנייה לכתב/ת 
