המבוטח שנפל בפח "ההצעה החברית" של חוקר הביטוח
חוקר של חברת שירביט שכנע את כ' באמצעות מניפולציה לחתום על כתב ויתור ובכך למנוע ממנו לדרוש פיצויים על רכבו שנגנב. לאחר שהמבוטח הבין כי החוקר תחמן אותו, הוא תבע את חברת הביטוח בבית המשפט. השופטת קבעה שהחוקר פעל בצורה פסולה אך לא ביטלה את כתב הויתור
כ' עבד כנהג עצמאי עבור חברה שהובילה מזון לבתי ספר וגנים. את ההובלות ביצע באמצעות הרכב המסחרי שלו עצמו. באחד הבקרים ירד מדירתו אל חניית הרכב כדי לצאת לעבודתו וגילה כי הרכב נעלם. כ' הודיע מיד על הגניבה למשטרה ולחברת "שירביט" אשר ביטחה את רכבו בביטוח מקיף. המשטרה הסתפקה ברישום התלונה, ואילו שירביט שלחה אליו חוקר פרטי.
החוקר, עופר צוברי, לא הצליח לחלץ מהמבוטח ראיה כלשהי המעידה כי המבוטח היה מעורב בגניבה, לכן שאל את המבוטח אם הודיע לחברת ההובלות כי יאחר להגיע לעבודה בשל גניבת הרכב. כ' השיב שכן ומסר לו את מספר הטלפון של מנהל החברה. החוקר התקשר אליו, בנוכחות כ' ואשתו, ושאל אם שמע שנגנב הרכב. המנהל השיב במילים אלה: "מה זה קשור אלי? אני לא שמעתי כלום, מה זה מעניין אותי, למה הוא אשתי?".
מקריאת תמליל השיחה ניתן להבין כי המנהל התחמק ממתן תשובה משום שלא ידע מי מתקשר אליו על אף ששאל את החוקר ארבע פעמים "מי אתה?", אולם החוקר שחש כי העלה בחכתו ניסיון הונאה, לא השיב על השאלה.
לאחר סיום השיחה הוא פנה אל כ' ואמר לו כי "שירביט" יכולה להגיש תלונה למשטרה וזו תחקור לא רק את כ' אלא גם את אשתו ומנהל החברה והוא יאבד את פרנסתו, בנוסף, חברות ביטוח לא ירצו בעתיד לבטח אותו. בדרך זו, בעצם, החוקר ייעץ לו "לרדת" מהתביעה.
החוקר הציע לכ' לחתום על מסמך ויתור תביעות. אם יעשה זאת, אזי הוא (החוקר) כ"חבר" יהיה מוכן להעלים עין ולא להעביר את המידע ליחידת אתגר (יחידה במשטרה שמקבלת מימון מחברות הביטוח).
"חששתי מדבריו של החוקר"
כ', שזו הפעם הראשונה בה נגנב לו רכב, הסכים לבסוף לחתום על מסמך ויתור תביעות. "חששתי מדבריו של החוקר, הייתי בלחץ וחתמתי על כתב ויתור תביעות", הסביר כ'. זמן קצר לאחר מכן כ' הבין כי החוקר עשה עליו מניפולציה.
כ' הגיש תביעה נגד "שירביט" בבית משפט השלום בפתח תקווה. בבית המשפט שלפה "שירביט" את "כתב ויתור התביעות" ודרשה כי השופטת תדחה את תביעתו של כ' על סמך מסמך זה בלבד.
השופט ד"ר גבריאל קלינג, אחד המומחים בתחום הנזיקין והביטוח, סירב כבר לפני שנים רבות לתת תוקף לכתב ויתור שהוחתם על ידי חוקר פרטי. רישיונו של חוקר פרטי מתיר לו לעסוק אך ורק בהשגת ובאיסוף ידיעות, הסביר השופט קלינג. החוק אוסר על מי שאיננו עורך דין לנהל משא ומתן משפטי, הדבר בא להבטיח גם את זכויות המבוטחים. "ראוי כי חברות הביטוח יחדלו מן הנוהג הפסול של שילוח חוקרים לנפגעים בשעתם הקשה, כאשר תכליתם אינה איסוף מידע אלא שידול הנפגעים להתפשר".
"התנהלות החוקר לא הייתה תקינה"
גם השופטת שדנה בעניינו של כ' חשה שמשהו כאן אינו כשורה. "התנהלות החוקר לא הייתה תקינה. אין זה מתפקידו וסמכותו של החוקר לנהל שיג ושיח למטרת החתמת המבוטח על כתב ויתור תביעות. על החוקר לסכם את ממצאיו ולהעבירם להמשך טיפולה של חברת הביטוח".
"החוקר פעל מטעם ובשם חברת הביטוח כך שכל הצעה שלו אינה וגם לא יכולה להיתפס כהצעה של חבר אלא הצעה אשר מכוונת לשרת את האינטרסים של חברת הביטוח ולא את האינטרסים של המבוטח", ציינה השופטת.
אולם בניגוד לקלינג שלא הסתפק בנזיפה אלא גם פסל את כתב הוויתור, השופטת עדנה יוסף-קוזין הסתפקה ב"הערה לפרוטוקול" ונתנה תוקף מלא לכתב הוויתור תוך שהיא מאשימה את המבוטח בכך שהמשיך לשוחח עם החוקר.
יחד עם זאת, ייאמר לזכותה של השופטת כי היא נמנעה מלהטיל על המבוטח את הוצאות המשפט למרות שהפסיד בו וזאת בגלל ההתנהלות הבלתי תקינה של החוקר.
עכשיו מה דעתכם, אם השופטים יאמצו את גישתה של יוסף-קוזין, כלומר, ינזפו בחברות הביטוח על שהן שולחות חוקרים להחתים מבוטחים על כתבי ויתור בניגוד לחוק אך מצד שני השופטים יפטרו את חברות הביטוח מכל תשלום על בסיס כתבי הוויתור, האם חברות הביטוח ימשיכו לשלוח חוקרים אל מבוטחים כדי לשכנעם לחתום על כתבי ויתור?
עוד על ביטוח:
לפנייה לכתב/ת 
