כשהחקלאות הציונית נפגשת עם המאה ה-21

יצוא של כ-4.5 מיליארד דולרים בשנה. זהו סכום העתק עליו חולש ענף אגרוטכנולוגיה במכון היצוא, עם מגוון עצום של 11 סקטורים שרובם ככולם קשורים לתחום החקלאות.

כחלק מתוכנית העבודה השנתית של הענף, ובשיתוף פעולה עם מינהל סחר חוץ והנספחים הכלכליים במדינות היעד, מכון היצוא עובד על פרויקטים שנקראים "שער ל..." (כל מדינה והשם שלה), במסגרתם הנספחות הכלכלית במדינת היעד בוחרת יועץ מקומי שמבקר בישראל ונפגש עם חברות מקומיות המעוניינות לפתוח שווקים חדשים. לאחר מיקוד והסברה, היועץ חוזר למדינת המקור ומחפש קשרים והזדמנויות פוטנציאלים בין החברות הישראליות לגורמים באותה מדינה.

"תפקידנו הוא לתת לחברות הישראליות את החשיפה לעולם, שבלעדינו הן היו צריכות לעבוד קשה מאוד אם בכלל היו מצליחות להשיגה",אומרת בראיון ל-ynet מנהלת ענף אגרוטכנולוגיה במכון היצוא, לאה פורת. לדבריה, מטרת היעד היא לא לתת ליצואנים לעמוד לבד מול האתגרים שצופנים להם בעבודה עם הגורמים הזרים. "אנחנו פועלים לחשוב קדימה, איך יראה העתיד", מסבירה פורת.

מנהלת הענף, לאה פורת

"נכון להיום ממוצע הגילאים של החקלאים הוא בסביבות גיל ה-60. בני הדור השני והשלישי לא מעוניינים להמשיך את דרכם בחקלאות, ועל כן עלינו למצוא פתרונות למציאות המודרנית. אם זה בעלייה בתפוקה, ייעול העבודה והגברת הייצור", היא מוסיפה. על פי פורת, חלק ממוצרי החברות שכפופות לענף, מהווים כמעין גורם שממליץ לחקלאי על דרך העבודה המתאימה ביותר לתחום עבודתו.

הביתן הישראלי בתערוכה ביפן

תוצר נוסף שנולד משיתוף הפעולה בין המכון והמינהל הוא ביתנים של תוצרת ישראלית במספר תערוכות ברחבי העולם. פורת מספרת שהביתנים באותן תערוכות כללו עשרות חברות ישראליות, ובכל תערוכה ותערוכה היו עשרות אלפי מבקרים, ביניהם שרים, ארגונים וחברות ענק. לרגל פתיחת תערוכת הענק NAMPO השבוע (יום ג') באפריקה יצאנו לשוחח עם כמה חברות ישראליות בענף. זהו סיפורן.

יודעים לשלב בין הלואו-טק להיי-טק

לפני כ-35 שנה חקלאי קיבוץ כפר בלום חשבו על פתרון שיעזור להם בהשקיית הגידולים. חלקת החקלאות הייתה בהרים, והצריכה אותם לקום מוקדם כל בוקר, לטפס את כל הדרך למעלה ולהשקות. כך הגיע הרעיון של בקר שליטה להשקייה.

"תחשבי על השעון המעורר שמעיר אותנו בבוקר", מתאר מנהל השיווק של גלקון, מייק יניב בראיון ל-ynet לקראת תערוכת NAMPO באפריקה. "אנחנו מכוונים את המכשיר כדי שיעיר אותנו מידי בוקר באותה שעה. כך בדיוק עבדה הטכנולוגיה של גלקון אי שם בבשנות ה-80 כשהיא קמה".

מייק יניב בביתן החברה (משמאל)

אך מאז החברה צמחה, גדלה, וכמוה גם המוצרים שלה. כיום גלקון נותנת שירות לכל האספקטים והסגמנטים שגידולים צריכים, מכמות המים ואיכותם, דרך מרכיבי הדשנים ועד בקרת החום והקור בחממות עם פתיחת וילונות וסגירתם. "אנחנו יודעים לשלב בין הלואו-טק של החקלאות לטכנולוגיות ההיי-טק שישראל כל כך ידועה בהם", אומר יניב.

נכון להיום, יכולות החברה חוצות יבשות. לדברי יניב, פעם הבקר היה צריך להיות קרוב לשטחי הגידול כדי להיות מסוגל לשלוט על ההשקייה. אבל היום הטכנולוגיה שלנו יושבת באפליקציות, WIFI, בלוטות' וענן, כך שניתן לטפל בגידולים בטורקיה בעוד החקלאי יושב בישראל.

מוצרי החברה

מה המטרות להמשך?

"למעשה אנחנו עובדים בשני מסלולים", מספר יניב. "האחד, למרות שאנחנו נמצאים כמעט בכל בעולם, אנחנו רוצים להרחיב את הנוכחות שלנו לכל מדינה שנמצאת על הכדור. כדי להגיע לשם, אנחנו עובדים על המסלול השני, שהוא להיות מובילים בתחום עם ולהתמיד במוצרים חדשים. בכל פעם שמוצר חדש יוצא לשוק, אנחנו מיד חושבים ומתדיינים מה יהיה המוצר שיבוא אחריו".

יניב משתף שבתערוכה הקרובה באפריקה הם עתידים לחשוף את המוצר החדש שלהם - GSI - שמאפשר לחקלאי לעבוד את אדמתו מכל מקום בעולם בעזרת טכנולוגיית GPRS.

"אנחנו הרכב האוטונומי של עולם החקלאות"

סופלנט הוקמה ב-2012, ובשנותיה הראשונות הציעה ללקוחות את האפשרות לדעת מה הצמח צריך בכל זמן נתון: האם הוא צמא, האם נדרש דישון מסויים ועוד. לפני כ-3 שנים החברה התפתחה, וכעת מעבר לידע שטכנולוגיית החברה יודעת לתת, היא גם יודעת ליישם ולמעשה מטפלת בשטחי הגידול על ידי חיישנים ואלגוריתמים שיושבים על הצמח עצמו ובאדמה.

"המוצר בנוי הן מחומרה והן מהתוכנה, והעבודה שלנו מתמקדת בתיווך שבין השתיים", מסביר מנהל השיווק בסופלנט, אורי בן נר. "בעזרת הטכנולוגיה הזאת אנחנו מצליחים להעלות את כמות היבול ב-10% נוספים ולחסוך עד 30% מהשימוש במי ההשקייה".

לדברי בן נר המטרה הגדולה של סופלנט היא להוריד את השימוש במים בחקלאות ובעקבות זאת להוזיל את מחירי המזון בעולם. "נכון להיום, כ-70% מהשימוש במים בעולם הולך לחקלאות. אם נצמצם את הנתון בכ-10%, מדובר במשהו בומבסטי, משנה משוואה".

מה הציפיות מהתערוכה?

"במהלך השנה הצלחנו להרחיב את קשת הלקוחות שלנו, ונכון להיום אנחנו עובדים מול 14 שווקים בעולם עם מאות מערכות", משתף בן נר. לדבריו סופלנט לא עוצרת בזה, אלא הם לוקחים חלק בביתנים של מכון היצוא על מנת לעשות דריסת רגל גם בשוק האפריקאי.

מבחינתם מדובר בשוק חקלאי מאוד מעניין ומפותח, ולפיכך מעוניינים למצוא בו שותפים פוטנציאליים - הכל כדי ליישם ולהגיע למטרה הסופית של עזרה לכלכלת העולם.

אריזות מוכוונות לקוח

חברת פולימר לוגיסטיק היא חלק מרכזי מהחיים שלנו בלי שידעו זאת. זוכרים את הארגז שהכיל את העגבניות או המלפפונים בסופרמרקט? הוא שלהם. או לחילופין את מיכל הפלסטיק שהחזיק בתוכו את הבשר שקניתם בחנות? גם הוא שלהם.

נכון להיום, מוצריה של פולימר נמצאים כמעט בכל רשת קמעונאית גדולה ומוכרת בארץ - משופרסל, דרך טיב טעם ועד יינות ביתן. ובחו"ל ניתן למצוא את ענקית השיווק Carrefour הצרפתית השותפה בהצלחה, ואף רשת החנויות Tesco באנגליה שנמנות בין לקוחותיה.

"להעמיק ולהמשיך לצמוח". פיינר (משמאל)

"פולימר קמה בשנת 2000 לאחר 6 שנים של שותפות עם ג'נרל אלקטריק בחברה לייצור משטחי פלסטיק ממיחזור חומרים", מספר מנכ"ל החברה, גדעון פיינר. לדבריו, לאחר ייצור המשטחים הם החליטו לשנות את המודל העסקי, קנו את החלק של GE, והפכו את פולימר למה שהיא - חברה לייצור פתרונות אריזה למוצרי מזון.

על פי פיינר, האסטרטגיה של החברה מתבססת על כך שתשואתו של מוצר גוברת ככל שהשימוש בו רב יותר. ולכן, במקום לייצר מוצר שניתן יהיה לייצר ממנו מוצר אחר בעתיד, עדיף לייצר מוצר שהתוכן אותו הוא מכיל בעל חיי מדף קצרים - כמו לדוגמה, פירות, ירקות ובשר.

שיתוף הפעולה עם TESCO הוביל לכך שתפקידה של פולימר לא מסתכם רק בייצור אריזות, אלא גם בהשכרתן לחברות אחרות, תעבורתן מהחקלאי אל בית העסק, שטיפתן במכרז מיוחד ושימושן החוזר.

במקביל, ועל מנת להרחיב ולהתאים את עצמה לקהל הלקוחות, חברת פולימר מייצרת אריזות חכמות עם תחתית שמתרוממת בהתאם לתוכן אותו היא מכילה, אריזות מתקפלות או כאלה בדמוי עץ שיתאימו לציבור הצרכני בארה"ב.

פיינר מספר שכל התאמת מוצר שכזו על פי הציבור אליו הוא מוכוון משפרת את הנראות על המדף בסופר ובהתאם לכך גם את המכירות בסדר גודל של עד 10%.

מה התוכניות להמשך?

פיינר: "להעמיק ולהמשיך לצמוח בשווקים שנכנסנו אליהם (ארה"ב, מערב אירופה, אוסטרליה יפן ועוד. ל"צ) בזכות הגודל והיעילות שהשגנו במהלך השנים".

בשיתוף מכון היצוא