חדוה בר: "הבנקים בישראל לא יעילים. הוצאותיהם גדולות מהנהוג בעולם"

סך האשראי שנתנו הבנקים לחברות החזקה וקבוצות לווים גדולות ונמצא בסיכון עומד כיום על 22 מיליארד שקל, סכום המהווה כ-2.3% מסך האשראי הבנקאי. כך אמרה היום (ב') המפקחת על הבנקים, חדוה בר.

המפקחת בר הגיבה כי מקורו של האשראי הבעייתי נמצא בתיקי הלוואות שניתנו בעבר הרחוק באחוזים בודדים. לדבריה, יש לבנק ישראל "המון כלים לפיקוח והם מיועדים בעיקר כדי להבטיח את ביטחונם של פיקדונות משקי הבית.

כמו כן, בר ציינה כי הכללים השתנו לא מעט הודות לחוק דילול הריכוזיות שנועד לפרק את הפירמידות, ורמת הסיכונים מהאשראי לגדולים אכן ירדה. "עם זאת מתפתחת עלייה ברמת הסיכונים של משקי הבית שלוקחים יותר אשראי, ולכן חייבים לטפל בהם ככל שיידרש. כך ירדה ההוראה לבנקים לגלות תקיפות יתר כי העלויות של פשיטת רגל יחלחלו גם לאשראי שמקבלים משקי הבית. ככל שיעלה הסיכון לאשראי".

ח"כ אורלי לוי-אזולאי טענה שמדיניות הבנקים של החזר האשראי מחמירה יותר עם הלווים הקטנים כשהיא דוחפת אותם לקחת הלוואות יקרות בשוק האפור ומשם לזרועות ההוצאה לפועל שמוכרת את בתיהם. "זו התוצאה כשהם מקבלים את האשראי מהבנק בריבית של 5%, אבל לא מסוגלים להחזיר אותו כי הריבית תפחה ל-22%. הבנקים לא שואלים נוטלי משכנתאות מאיפה ייקחו את הכסף לפרעון ההלוואות, ועוד מקשים עליהם בסגירת המון סניפים דווקא בשכונות וביישובים החלשים".

היו"ר נחמיאס-ורבין הוסיפה בסיכום, "את הלווים הגדולים סובבים יועצים שמדריכים אותם מתי וכיצד למחזר את ההלוואות שלהם. הלווה הקטן האנונימי הוא לרוב חסר אוריינות פיננסית, ללא יועצים או גישה למנהל הבנק אחרי סגירת הסניף ליד הבית.

"לכן על הפיקוח לדחוף את הבנק לסייע להם במחזור החובות. לוועדה יש עוד עבודה רבה כדי להבטיח שהיחס ללווה האנונימי יהיה כמו לגדול בעל ההילה, ולוודא שגביית החוב תהיה דומה לשניהם כמו גם השיקולים מתי להפעיל כלי גבייה קשים או רכים".