מעלתם? זה מה שתצטרכו להחזיר כדי להִנקות מחטא
פרשת השבוע מלמדת אותנו כי בגין מעילה לא מספיק להחזיר רק את מלוא הסכום שנגנב אלא יש להוסיף חמישית, כלומר 20% מהסכום שנמעל. בכך, התורה חושפת את הדמיון בין מושג תשלום החומש לסוגי המסים הקיימים כיום במשק הישראלי. אך האם זה צודק לגבות אותו שיעור מס גם מהעני וגם מהעשיר? זה מה שהתורה עונה
איך הענישו במקרא על מעילה כספית? שילמו מס. פרשת נָשֹׂא טומנת בחובה מספר רב של פרשיות וסוגיות מעניינות. אחת מהן היא פרשיית מעילה במצוות אלוהים (במדבר פרק ה', פסוק ו'): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
הפסוק מדבר על אדם שמתוודה על מעילתו. התורה מחייבת את המועל להוסיף בגין מעילתו עוד חמישית מהסכום שמעל ממנו, כלומר 20% תוספת.
הפעם הראשונה בו מוזכר המושג חמישית הינו כאשר יוסף קונה את אדמות מצרים ומעביר אותם למלך (בראשית פרק מ"ז, פסוק כ"ג): וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה: וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם.
מושג תשלום החומש מוזכר בפרשיות נוספות: מעשר שני, גזל ועוד. ואף כעצה של התורה: עשר אעשרנו - וזהו כל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.
באופן כללי, אנחנו מכירים שני סוגים שונים של מסים. מסים פרוגרסיביים ומסים ניטרליים. במיסוי פרוגרסיבי שיעור המס גדל עם הגידול בבסיס המס (בסיס המס הוא הדבר שעל פיו אנחנו גובים מסים, ככל שבסיס המס צר יותר - אנחנו גובים מפחות דברים), משמע העשירים אמורים לשלם שיעור מס גדול יותר מהכנסתם מאשר העניים.
במיסוי נטרלי, שיעור המס אינו תלוי בגובהו של בסיס המס, משמע גם העניים וגם העשירים משלמים אותו שיעור מס. המע"מ הוא מס נטרלי מאחר שכולם משלמים אותו שיעור מס. כלכלנים רבים רואים במסים נטרליים מסים רגרסיבים למעשה, בשל כך שההכנסה הפנויה של העניים נמוכה יותר משמעותית, ולכן הפגיעה הכלכלית של המס ברווחתם היא גבוהה יותר באופן יחסי. נקח לדוגמא רכישה של מוצר באלף שקל, גם העני וגם העשיר ישלמו כ-145 שקל (מע"מ בשיעור של 17%). לעני מחיר זה בהחלט יפגע באיכות חייו. לעשיר פחות.
עדיין אנחנו רואים ששני סוגי המסים קיימים במשק הישראלי. המס הפרוגרסיבי יבוא לידי ביטוי בדרגות המס בשכר במשק. לפי מדרגות המס, ככל שהברוטו גדול כך עולה אחוז המס המשולם.
כאן אנו מוצאים דמיון והגיון כלכלי כבר מתקופת יוסף, המשך להלכות השונות הנוגעות למיסוי על עברות שונות –גזרת ה-20%.
המשמעות של מיסוי ניטרלי בתפיסת המאקרו כלכלה מהווה השפעה ישירה על הצריכה. ככל שהמע"מ עולה (על ידי הממשלה), זה מרסן את הצריכה ומעודד השקעות וחיסכון. ככל שהמע"מ יורד הוא מקל על "יוקר המחיה". עיקר ההשפעה כמובן תהיה על אוכלוסיות מוחלשות כיון שמשפחות עם הכנסות נמוכות אינן חוסכות הרבה, אך צורכות כמו כולם ולכן ככל שהמע"מ עולה הן מושפעות לרעה. לכן, ההכרעה בנוגע לשיעור המע"מ משנה את המפה הכלכלית במשק, אך עדיין נשמרים העקרונות המקראיים בגבולות הגזרה של ה-20% (היום המע"מ עומד על 17%).
חוק זה של 20% מהווה מחסום גם לסוגייה לעיל, שעיקרו – תשלום של 20% הוא מספיק משמעותי בכדי לא לחזור על הטעויות של מעילה, אך גם שומר על ערך מסוים של עלות שלא מפילה את המשלם בערכו.
לפנייה לכתב/ת 
