ישראל במונדיאל 2022? כך נרוויח מהמשבר בקטאר
קטאר בבעיה. מאז שקואליציה של מדינות בראשות סעודיה הכריזו על ניתוק היחסים עימה, נראה שזה רק עניין של זמן עד שיפרוץ במדינה משבר אספקה חמור. בנוסף, קטאר נערכת לקראת אירוח מונדיאל 2022 - מדובר בהיערכות בסדר גודל ענק. האם המשבר טומן בחובו הזמדנות ישראלית ליצור ערוץ כלכלי רשמי עם המדינה העשירה?
כך ישראל תקח חלק במונדיאל 2022: השליט של נסיכות קטאר השייח תמים, נמצא בימים אלה בבעיה קשה. קואליציה של מדינות ערביות בהנהגתה של סעודיה הכריזה על ניתוק יחסים עם מדינתו ועל הטלת הסגר כלכלי עליה, כולל עצירה של אספקת סחורות ומוצרים לכלכלה הקטרית, הפסקת הייבוא ממנה וסגירת המרחב האוירי.
כתבות נוספות מאת טל רשף
כעת, עם כתיבת הכתבה, עדיין מוקדם לדעת כיצד יתפתח המשבר וכיצד ומתי הוא יסתיים, אבל המניות של החברות הקטריות המובילות כבר החלו לצנוח ונראה כי הכלכלה ספגה מכה משמעותית שתלך ותתעצם ככל שימשך המשבר. איזו משמעות יש לכך מבחינת מי שפועל מול הנסיכות, והאם קיימות בכלל זה חברות ישראליות?
המשבר צפוי לפגוע בכל הכלכלות המעורבות בו, כי המדינות של האזור תלויות זו בזו במידה רבה מאוד. אפילו מצרים, היותר מרוחקת שבין חברות הקואליצה, עומדת להיפגע עקב הפסקת אספקת גז טבעי מהנסיכות. אף-על פי-כן הנפגעת העיקרית תהיה ללא ספק קטאר עצמה. עוצמת הפגיעה תלויה במשך זמן המשבר.
האם זה רלוונטי לישראל? יתכן שכן, אבל אי אפשר לדעת בוודאות. חברות ישראליות ואנשי עסקים פועלים במרבית מדינות האזור, בסביבה כלכלית של שקט והזדקקות כלכלית הדדית, שהיא כמעט מצב של שלום. כמעט, כי מה שנדרש ממי שפועל באבו-דאבי או סעודיה, ויש גופים ישראליים העושים זאת, הוא חשאיות.
שיתוף פעולה כלכלי חשאי עם ישראל
לקטאר אין סכסוך רשמי מול ישראל, למרות שגם אין ביניהן יחסים רשמיים, ולא ידוע על ישראלים העושים עסקים בקטאר, אבל אין מניעה שזה יקרה. נכון, לקטאר יש יחסים טובים עם אירן, עם חמאס, החיזבללה ואולי אפילו דאעש, אבל זה לא מונע ממנה מלקיים יחסים טובים גם עם ישראל במערכת מיוחדת של משחק כפול עם כל הצדדים, כך שהנציג שלה ברצועת עזה שומר על הידברות קבועה גם עם הנהגת החמאס וגם עם אלוף פיקוד הדרום של צה"ל באותו זמן.
אם כך, סביר שחברות ישראליות פועלות בנסיכות אבל מתחת לרדאר. אסור שהפעילויות תיראינה או תישמענה. במה? בחקלאות למשל. זאת מדינה מדברית בעלת מיעוט של מקורות מים, וד"ר נחום שילה, הבעלים של חברת Mena Osint למודיעין עסקי ופתרונות מידע לשוקי המזה"ת, יודע לספר כי המדינה לא יכולה לספק את צרכיה במזון. היא הקימה מספר פרוייקטים חקלאיים, אך אלה סובלים מהאקלים המדברי ויוקר המים המותפלים. החלופה שבה היא מתמקדת היא רכישה של שטחי חקלאות באזורים פוריים בעולם, למשל בקניה וסודן, וגידול המזון שלה שם.
חקלאות היא אחד מתחומי המומחיות של ישראל, אותה מדינת הזנק של חדשנות טכנולוגית לסוגיה, חברות ישראליות מקימות מזה שנים פרוייקטים חקלאיים באפריקה ועל חקלאות מדבר אצלנו מיותר לדבר, המומחיות ידועה לכולם. לישראל יש מה להציע לקטאר גם בנסיכות עצמה וגם בשטחים מעבר לים, ומי יודע, אולי היא כבר עושה זאת.
תחומי טכנולוגיה נפוצים אחרים הינם פחות רלוונטיים. ד"ר שילה מציין כי הנסיכות אשר משופעת בכסף רב, שוכרת לצרכיה חברות בינלאומיות מובילות על מנת להתקין בה תשתיות של תקשורת, הגנת סייבר וכיוצא באלה. אין לה צורך באספקה, בערוץ חשאי עם ישראל, בנושא פריצות דרך טכנולוגיות. ברור שהדברים יהיו בעייתיים עוד יותר כאשר מדובר בטכנולוגיות של בטחון פנים (HLS) או של הצטיידות צבאית שלא צפויים לקבל אורי ירוק ממנהל בקרת היצוא הבטחוני של משרד הבטחון. מימון למטרות הגנת המדינה אינו בעיה וכל חברות הנשק של רוסיה, ארה"ב, סין ואירופה עומדת לשירותה.
המקומות בהם מופעל עליה לחץ הם צווארי הבקבוק של הכלכלה, ושם יכולה להיות אפשרות של הגמשת האפשרויות.
האם קטאר תעזר בישראל? אולי
קטאר נערכת לקראת אירוח המונדיאל בשנת 2022. מדובר בהיערכות בסדר גודל ענק הכוללת הקמת אצטדיונים, תשתיות תקשורת, אבטחה, סייבר ומתן שירותים לערוצי תקשורת עולמיים והתמודדות עם מספר עצום של מבקרים. יפן, אשר בונה בימים אלה אתה התשתיות לאולימפיאדה, נעזרת בחברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים רבים ומדוע לא קטאר? השעון מתקתק, המשבר מגביר את הלחץ ואילוצים חריפים יכולים לשנות סדרי עדיפויות.
ד"ר שילה מציין כי הנסיכות מתמודדת עם שימור משק האנרגיה שלה. היא מפיקת נפט גדולה ומפיקת גז טבעי גדולה עוד יותר, מהמובילות בעולם, אבל היא נערכת גם ליום שבו הרזרבות תידלדלנה ופועלת לשמר את משק האנרגיה שלה. האם טכנולוגיות ישראליות תוכלנה לסייע בכך?
כמו מדינות ערביות אחרות גם קטאר סובלת מחוסר התפתחות תעשייתית והיא משקיעה בשנים האחרונות בפיתוח תעשיה מקומית, אשר תשרת אותה כאשר יתחילו להתדלדל הכנסות המדינה מדלקים פוסיליים. גם כאן יש צורך להיערך, להשקיע, להשיג טכנולוגיות יצור וטכנולוגיות מסייעות, ולישראל יש כמה חברות מעניינות בתחום זה. התעשיות שבהן היא מתמקדת הן בעיקר תעשיות פטרוכימיות ותעשיית דשנים, והרי דשנים הם תחום ותיק ומוכר בישראל, שבו היא צברה ידע רב, ושיתוף פעולה איתה יכול לסייע מאוד.
צוואר הבקבוק האחרון הוא זה אשר נוצר בימים אלה ממש, ההסגר. השייח תמים לא צפה זאת ולא נערך לכך, אבל כל עוד נמשך המשבר הוא צריך לחשוב על דרכים להבטיח את צרכיה הלוגיסטיים של המדינה בלי לעבור דרך סעודיה. אירן הציעה את עצמה כדי לספק את צרכי המדינה בעזרת אניות ומטוסים מן העבר השני של המפרץ הפרסי. האם אירן תוכל לספק את כל מה שתצטרך קטאר? לא בטוח. היא עצמה מתמודדת עם צרכים מורכבים של למעלה מ-85 מיליון איש, וזאת כאשר היא עדיין לא התאוששה מתוצאות ההגבלות הכלכליות שהושתו עליה.
האם השייח מעוניין בכך? גם זה לא בטוח. הוא אמנם ביחסים טובים עם אירן, אך לא ירצה להתרפק בחיבוק הדוב שלה, ולהיות תלוי בה מבחינת אספקת מוצרים בסיסיים. סביר כי לאחר סיום המשבר תשקיע הנסיכות כספים רבים בשנים הבאות בבניית הסתמכות עצמית בכל מה שהיום היא מייבאת משכנותיה, וגם כאן יש הזדמנויות רבות למציעי פתרונות המביאים איתם נסיון וסיפורי הצלחה.
ובכן, בהחלט סביר שישראלים כבר פועלים בקטאר ואחרים אולי יפעלו בה בהמשך, מה תהיה משמעות המשבר עבורם?
קודם כל המשבר פוגע בכל מי שפועל בקטאר. הכלכלה נפגעת, החברויות המקומיות נפגעות וגם יכולות התשלום של המדינה נפגעות. האטרקטיביות העסקית של קטאר נמצאת בירידה והיא תמשיך ותרד ככל שימשך המשבר, וזה בעל משמעות לכולם, בין היתר, לישראלים. לנסיכות יש אמנם כיסים עמוקים, ה-Qatar investment authorities נהנים מקרן של למעלה מ-300 מיליארד דולר, המושקעת בעיקר בנדל"ן וחברות תעשיה בעולם המערבי, אבל גם אלה יפגעו ככל שימשך המשבר.
מן העבר השני, המשבר צפוי ליצור הזדמנויות: הרצון בסיפוק צרכים עצמי והמונדיאל שבפתח הם רק חלק מהתמונה. את כל אלה כדאי ללמוד ולבחון בזהירות, ומעל לכל – לשמור על חשאיות.
טל רשף הוא מומחה להבנה בין-תרבותית של שווקים בעולם, מעניק יעוץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשוקי העולם, ודוחות עסקיים כלכליים לכניסה לפעילות בשווקים מתעוררים של חברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
