בדיקת נאותות: בני ישראל בוחנים את הארץ כהשקעה לטווח ארוך
כשם שבני ישראל ביקשו ממשה לשלוח מרגלים שיבחנו את הארץ המובטחת לפני בואם, כך אנו למדים על חשיבות בחינת ההשקעה ובדיקתה המדוקדקת כדי לוודא, עד כמה שאפשר, את כדאיות המהלך
פרשת שלח, המוכרת לנו יותר כפרשת המרגלים, מביאה את סיפורם של בני ישראל העומדים לפני הכניסה לארץ. העם מבקש ממשה לשלוח אנשים לתור את ארץ כנען. מעניין, שלמרות שמה "האחר" של הפרשה, השורש ר.ג.ל לא מופיע כלל. ולעומתו השורש הנפוץ ביותר הוא דווקא ת.ו.ר.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן (במדבר, י"ג, ב'). וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן (במדבר, י"ג, יז). וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת (במדבר, י"ג, כ"א). וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ (במדבר, י"ג, ל"ב). וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד (במדבר, י"ד, ו').
בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי (במדבר, י"ד, ל"ד). וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ (במדבר, י"ד, ל"ו).
בסוף הפרשה, מגיעה פרשת הציצית עם הפסוק: וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. בהקשר לפרשת המרגלים, המקום היחיד שאנו מוצאים את השורש רגל, הוא דווקא בנאומו של משה: וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ (דברים, פרק א', פסוק כ"ד).
אם כן, ניתן לראות סיפור "המרגלים" מעט אחרת, דווקא מההיבט ההשקעה בארץ. אמנם תוצאת הביקור הביאה להוצאת הדיבה על הארץ וטרגדיה לעם ישראל שהתבטאה בעונש של 40 שנות הליכה במדבר, אך בהבנת התכנון אולי נוכל ללמוד דרך התבוננות מעט אחרת.
במידה רבה בני ישראל הוכוונו על ידי אלוהים להשקעה בארץ המובטחת. ולכן, כפי שכדאי לעשות לפני כל השקעה בעולמנו המודרני, עם ישראל ביקש ממשה לבצע בדיקת נאותות לפני ההשקעתו הגדולה ביותר עד כה.
נראה שאמנם בני ישראל יצאו ממצרים, אך הם אינם בטוחים ב"מוצר" שהם הולכים לקבל, או יותר נכון להשתקע בו. דרך בקשתם, אנו לומדים כמה כללים לבחינת השקעה:
אין טוב ממראה עיניים. בקשת העם לשלוח נציגים מטעמם (שליח מכל שבט), מבטא את העיקרון החשוב והראשון מכולם בבחירת ההשקעה. אין קונים חתול בשק. חשוב לראות במה מדובר ולהרגיש ברגליים.
עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. כאשר בוחנים השקעה, יש לבחון אותה מהמסד ועד הטפחות. ייתכן שחלקו האחד של המוצר או שירות נראה טוב, אך חלקו השני ייתכן והוא בעייתי. לכן, יש לסקור את כל ההיבטים על מנת לקבל החלטה נכונה.
וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. איכות וכמות - שני היבטים קריטיים לבחינת כדאיות השקעה. בחינת איכות המוצר, עמידותו, אורך חייו, משך אחריות ועוד. וכן לבחון את הכמות, מה נכון למוצר כזה וכיו"ב.
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה. טוב ורע אינם בהכרח אובייקטיביים. האם המוצר או השירות טובים או רעים לי? ייתכן שהמוצר באיכות מצוינת ועומד בכל התקנים הנדרשים, אך הוא אינו מועיל לי.
וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. עד כמה האדם מן העבר השני נושא ונותן - קשיחות מול גמישות. וכן, עד כמה הוא אמין.
וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה. עד כמה, אם בכלל, ההשקעה הנבחנת מניבה?
כאשר מדברים על גידול השקעות בארץ או על הבאת משקיעים, ייתכן מאד והכלי הטוב ביותר הוא דרך עולם התיירות. תיירות מחברת אנשים למקום, לאנשים, לרוח ולאווירה. היא מאפשרת למשקיע הפוטנציאל להתחבר למקום בו ירצה או לא ירצה להשקיע.
אך אולי הדבר הכי חשוב בהשקעה ובכל מה שנרצה להשיג הוא דווקא התעוזה והאמונה: וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (במדבר, י"ג, ל"ג). ההסתכלות של עצמנו פנימה, על עצמנו, והאם אנו נראים בעיני עצמנו כקטנים, חסרי כל, לא יכולים - או שמא מאמינים בעצמנו ובהשקעה, כפי שכלב בן יפונה אמר לעם: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ (במדבר, י"ג, ל') .