איך ייראה שוק העבודה בישראל ב-2030?

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה 

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה)- הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתקיים השנה תחת הכותרת שתי כלכלות- חברה אחת. הכנס יתמקד בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.

זו השנה ה- 24 שהכנס משמש כצומת שבו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. זאת במטרה לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בממשל והשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו.  

הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוצגו נתוני סקר מיוחד שנערך לקראת הכנס בקרב 200 חברות הגדולות במשק הישראלי. על פי הסקר, 84 אחוזים מראשי החברות הגדולות והבינוניות במשק חושבים שהממשלה לא נערכת כראוי לאתגרי שוק העבודה העתידיים, ביחס להכשרות מקצועיות של מבוגרים. מגמות דומות נמצאו גם ביחס להכשרות הדור הצעיר ו-70 אחוזים מהנשאלים אינם שבעי רצון מפעילות הממשלה בכל הנוגע לטיוב הרגולציה והפחתת הנטל הבירוקרטי. שיעורים דומים נמצאו גם ביחס להיעדר פעילות מספקת להגברת כושר התחרות של המשק.

"לאופן היערכות המשק לשינוי העמוק הצפוי בשוק העבודה העתידי יש השלכות דרמטיות", אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר. לדבריו, ללא היערכות ראויה, עלולים השינויים הצפויים בסביבת העבודה לערער את היציבות של משטרים ודמוקרטיות ברחבי העולם. "מודל התעסוקה המוכר לנו היום צפוי להתערער ועלול להוביל לעלייה חדה בשיעורי האבטלה ברחבי העולם”.

יוחנן פלסנר (צילום: יוסי זליגר)

מחסור אדיר בעובדי טכנולוגיה ברמה הבסיסית ביותר

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, סקר את יעדי משרד האוצר לשנים 2017-2018, ואמר כי בנושא הגדלת הצמיחה והפריון אנחנו מטפלים בקידום שיתופי פעולה עם הפלסטינאים, בודקים אזור תעשיה משותף והיתרים לעובדים פלסטינאים. "אנחנו מטפלים גם בפערים של המגזר הפרטי מול המגזר הציבורי ושיפור הגמישות הניהולית בו. אין מדידה של משימות ויעדים במגזר הציבורי, ואני חושב שזה מאד בעייתי. אין יכולת להזזה של אנשים ולשאיפה למצוינות. יעד נוסף הוא כל הנושא של הכשרה טכנולוגית בישראל, אשר לוקה בחסר".

שי באב"ד(צילום: יוסי זליגר)

באב"ד ציין כי המכללות הטכנולוגיות מתוקצבות כחמישית לעומת תקציב המל"ג והיא הדגיש את הבעייתיות בכך. "זה לא מתאים לצרכי התעשייה והמשק, יש מחסור אדיר בעובדי טכנולוגיה ברמה הבסיסית ביותר. ההכשרות שאנחנו עושים היום לא מספיק טובות ואנחנו מנסים להוביל רפורמה אדירה בנושא. זה גם לא מתאים לצרכים הדמוגרפיים של ישראל, למשל בכל הקשור לשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה - הרבה יותר חכם להכשיר את החרדי בקורס טכנולוגי של שנתיים שלאחריו הכשרה בתוך מקום העבודה מבלי להישען על קצבאות, מאשר להתחיל ללמד אותו בגיל 18 לימודי ליבה מאפס".

יוגין קנדל(צילום: יוסי זליגר)

יעד נוסף הוא הפחתת רגולציה לעידוד הסקטור הפרטי - עסקים במדינת ישראל נמצאים במאבק, מפתיחת העסק והיתרים הנדרשים, ועד לקיום השוטף של העסק בגלל סבך הבירוקרטיה והרגולציה האינסופי שיצרנו כאן. על רקע זה, כיום כבר לא ברור כמה עוד רואי חשבון או עורכי דין מוסיפים לפריון המשק, לעומת עובד שהוכשר במכון הטכנולוגי".

רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי ציינה כי טכנולוגיה אמנם משנה סדרי עולם, אבל דווקא בבנקאות, הדברים לא כל כך שונים ממה שהיה פעם. "הצרכן שלנו הוא צרכן אחר, מצפה לחוויה אחרת, ולשירות הרבה יותר אישי זול מהיר ונגיש, הפלטפורמה שנדרשת כדי לתת שירות היא אחרת וכבר לא צריך נוכחות פיזית בכל מקום כדי לתת שירות, וגם הרגולציה משתנה, הרבה יותר מתקדמת, נותנת מקום גדול ליציבות אך מתייחסת להגברת תחרות ולצרכי הלקוח, ואינה דומה לרגולציה של פעם אשר קידשה רק את היציבות".

רקפת רוסק עמינח (צילום: יוסי זליגר)

"עלינו לנהל מעבר בין-דורי, בין דור ההורים שרוצה לראות את הבנקאי בסניף לבין דור הילדים שלא רוצה לראות סניף כלל", הבהירה רוסק-עמינח. "גם במדינות שבהן לאנשים יש חשבון בנק תהיה מהפכה, כי המודל יהיה מבוסס על טכנולוגיה ולא על בנקאי מול לקוח, והיא תהיה גם הרבה יותר פרסונלית מהיום, כיוון שהכלים הטכנולוגיים יכירו את הלקוח ויוכלו לתת לו בנקאות הרבה יותר מדויקת".

שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאד לישראל

יוג'ין קנדל, יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central הוסיף כי "התיזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאד לישראל. שתי הכלכלות – כלכלת ההייטק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השניה היא הרבה יותר מקומית. שתי הכלכלות הן בעלות צרכי רגולציה, מימון, וכח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והקשה ביותר – ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

שר החינוך נפתלי בנט שהגיע לכנס מיפה את הקווים המנחים שיובילו את משרד החינוך בשנים הבאות. "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות", אמר. לדבריו, קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. "זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה - רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו".

הקוד האתי הוא לא עשרת הדיברות

"בשלב הראשון - נצמצם את היקף החומר הנלמד ונפנה 30 אחוז מהזמן ללמידה אקטיבית כמו עבודת חקר. מדובר בשינוי תרבותי במערכת החינוך", ציין בנט. "ההבדל מבחינתי בין יזמות לבין חדשנות הוא שחדשנות באה לידי ביטוי ברעיון. יזמות לעומת זאת, באה לידי ביטוי במי שמוציא את הרעיון לפועל. אנחנו נכנסים לעידן שבו נצטרך שאחוז יותר גבוה מהאנשים בחברה שלנו יהיו יזמים חברתיים, חינוכיים, עסקיים. יש להטמיע זאת מגיל גן. עד היום, הוצאנו מהילדים את הרצון הזה - צריך להחזיר אותו. קצת פחות משמעות, יותר יזמות!".

נפתלי בנט(צילום: יוסי זליגר)

בתגובה לשאלה בנושא הקוד האתי שחיבר פרופ' אסא כשר, אמר בנט, כי "הקוד האתי הוא לא עשרת הדיברות. יחד עם זאת אין עוד קוד בעולם שבנוי על כל כך הרבה ויכוחים. הנחת טיוטת הקוד האתי היא נקודת פתיחה לדיאלוג, זהו חלק מתהליך לנסות ולבנות הסכמה רחבה בנושא".

רוצים לדון על הנושאים? המכון הישראלי לדמוקרטיה מזמין אתכם לדון בנושאי הכנס בטוויטר תחת ההאשטג: #EHC2017

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה