אושרה ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי הטייקונים

מליאת הכנסת אישרה פה אחד ברוב של 42 חברי כנסת את ההצעה של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האשראי לטייקונים. בעקבות האישור יועבר הנושא לוועדת הכנסת לקביעת הרכב הועדה וסמכויותיה ואז יחזור לאישור המליאה. צפוי שוועדת הכלכלה בצירוף עוד כמה חברי כנסת יכהנו כוועדת החקירה.

עוד בערוץ הכלכלה 

כבל אמר ש"הגיע הזמן שראשי המערכת הבנקאית יגיעו לכאן לספק תשובות. המנכ"לים של הבנקים והגופים המוסדיים ידרשו להגיע ולהסביר למה העניקו פעם אחר פעם הלוואות לטייקונים, למה נתנו כסף ללא ביטחונות רציניים. יושבי ראש הבנקים והגופים המוסדיים, כולל חברי מועצות המנהליים, ידרשו להסביר האם ועדות הביקורות והאשראי פעלו באופן אחראי". עוד אמר ש"הציבור רוצה לדעת איפה היו בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. אם ידעו מה הם עשו? אם לא ידעו הם גם צריכים לתת הסבר".

איתן כבל. הבנקים יידרשו להסביר(צילום: אלי מנדלבאום)

לדבריו, "הציבור זועם כי הוא מרגיש שיש קבוצה קטנה של טייקונים שעושה קומבינה עם קבוצה קטנה של בנקאים שעושים קומבינה עם קבוצה קטנה של רגולטורים בכסף של כולנו". לדבריו, פישמן ודנקנר אינם העניין המרכזי אבל "לא ייתכן שכספי הפנסיה של הציבור מופקרים פעם אחר פעם לטובת תספורות של טייקונים". הוא ציין ש-6 משפחות מפונות מדי יום מבתיהן בשל חובות משכנתא אבל משפחת פישמן ממשיכה לגור בסביון.

כבל התייחס גם לחוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון כי לוועדה בראשותו לא יהיו סמכויות לזמן בכפייה עדים ומסמכים. הוא הודיע שדיבר עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן מהליכוד על כך שבמקרה הצורך תועבר הצעת חוק שתקנה לוועדה את הסמכויות הנדרשות. "שאף אחד לא יישב בביתו ויחשוב שיכול לזלזל בנו". כבל הכריז ש"ננהג באחריות ועוצמה, לא נשפיל עינינו בפני הגורמים החזקים. נגרום שב-20 השנים הקרובות התופעות האלו לא יחזור".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון הגישה הצעה נוספת להקמת ועדת חקירה אבל הצטרפה להצעה להקמת ועדה בראשות כבל. עם זאת טענה ש"גודל המחדל, היקף השחיתות ועומק הריקבון שנחשפו בפרשת פישמן מחייבים הקמת ועדה חקירה ממלכתית בראשות שופט. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לטהר המערכת הבנקאית והרגולטורית".

היא שאלה "איזה מחיר ישלמו גליה מאור ורקפת רוסק עמינח מבנק לאומי? שלמה נחמה ודני דנקנר וציון קינן מבנק פועלים? האם יצטרכו להחזיר את חבילת השכר והבונוסים שקיבלו"? גלאון דרשה "להטיל אחריות אישית על בנקאים, רגולטורים ועיתונאים שידם הייתה במעל". היא תקפה עיתונאים "שעבדו בשירות עסקי פישמן וניסו לצייר אותו כגאון עסקי שתמיד מחזיר החובות".

מוקדם יותר היום קבע היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון שאין לוועדת חקירה פרלמנטרית סמכויות משפטיות של זימון בכפייה של עדים ומסמכים. סמכויות ועדת החקירה יהיו כשל כל ועדה פרלמנטרית שמוסמכת לזמן בכפייה רק עובדי ציבור (אבל יכולה כמובן להזמין כל אדם). ינון קבע את הדברים בחוות דעת שפרסם היום (רביעי) לפני הדיון שנערך במליאת הכנסת ושבו אושרה הקמת ועדת החקירה פרלמנטרית לנושא האשראי לטייקונים.

ינון מציין שסעיף - 22 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת". אלא שינון קובע ש"לא ניתן על סמך סעיף זה להעניק לוועדה סמכויות בענייני זימון וקבלת מידע מעבר לסמכויות הנתונות לוועדות הקבועות של הכנסת. לדבריו, ככל שיש רצון להעניק לוועדת חקירה פרלמנטרית סמכויות רחבות יותר, יש לעשות זאת במסגרת תיקון לחוק".

ינון גם ממליץ שאם יבוצע תיקון כזה, "יש לעשות זאת בזהירות רבה, תוך הבאה בחשבון של ההבדלים המשמעותיים שבין ועדת חקירה פרלמנטרית לבין ועדת חקירה ממלכתית הפועלת כגוף מעין שיפוטי". ינון מזכיר שלמרות הרצון להעניק לוועדת חקירה פרלמנטרית "שיניים", "מדובר בסופו של יום בגוף בעל אופי פוליטי, שלא חלות עליו חובות המוטלות על גוף מעין שיפוטי".

חוות הדעת מציינת שפעמיים בעבר החליטה הכנסת להעניק לוועדות חקירה פרלמנטריות סמכויות כשל ועדות חקירה ממלכתיות. מדובר בוועדת החקירה לנושא תאונות הדרכים שהוקמה ב-1987 ובוועדת החקירה לנושא השבת נכסי קורבנות השואה שהוקמה בשנת 2000. בשני המקרים הוועדות לא עשו בפועל שימוש בסמכויות אלו. זאת, בשל חוות דעת של היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת כי "לא ניתן לראות בהסמכה העמומה שבסעיף 22 לחוק היסוד הסמכה מספקת למתן סמכויות כה רחבות הניתנות לגוף מעין שיפוטי כמו ועדת חקירה ממלכתית".

ינון מציין בין היתר שיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יוסף חריש, קבע ב-1988 בעניין ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים כי "סמכותו של גוף להזמין עדים ולכפות התייצבותם, נוגעת לזכויות היסוד של האזרח. לפיכך צריכה הסמכות להיות מעוגנת בצורה ברורה בחוק".

מבנק הפועלים נמסר: "הבנק נערך לתחילת דיוני הוועדה הפרלמנטרית לבחינת הקצאת האשראי במשק והסדרי חוב. הבנק מתכוון לשתף פעולה עם הועדה כנדרש בחוק, על מנת לאפשר הפקת לקחים ובחינת צעדים נוספים בהם ניתן לנקוט, מעבר לאלו שיושמו כבר על ידי הפיקוח על הבנקים ומערכת הבנקאות. הקמת הועדה תאפשר דיון ציבורי מעמיק בדבר הסיכויים והסיכונים הגלומים במתן אשראי על ידי הגופים הפיננסיים, ובדרכים לניהול תיק האשראי וגביית חובות מן הלווים".