אתיופיה - אחד מקטרי הצמיחה בעשורים הקרובים
מדינת הענק, אשר מעולם לא נשלטה על ידי מעצמות זרות, מציעה הזדמנויות עסקיות משמעותיות, אך עם זאת איש העסקים המערבי יתקל בלא מעט אתגרים - שעשויים לשבש את תוכניותיו
בתחילת חודש יוני ערך ראש ממשלת אתיופיה, היילמריאם דסלן, ביקור מדיני נרחב בישראל. את ראש הממשלה ליוו 12 משריו, שתרו במשך כשבוע את ישראל ועסקו בנושאים מדיניים, כלכליים ועסקיים. באותם ימים בדיוק נסע ראש הממשלה לביקור מדיני חשוב בליבריה שבאפריקה המערבית - שלעומתו, ביקורו של ראש הממשלה האתיופי בישראל זכה לכיסוי תקשורתי דל ביותר.
לצד ההזדמנויות העסקיות המבטיחות צצים גם אתגרים. יזמים ואנשי עסקים ישראליים שעבדו באתיופיה מספרים על קשיים רבים שמקורם באי-הבנה של התרבות המקומית. בניגוד לרובן המוחלט של מדינות אפריקה, אתיופיה מעולם לא הייתה קולוניה אירופית, ולכן התרבות שלה השתמרה והתפתחה בצורה עצמאית, כך שנותרה ייחודית ועשירה מאוד - אך לצד זאת, גם שונה ומובדלת מהתרבות המערבית המוכרת לנו. כך, למשל, הופך עניין טכני כמו תיאום פגישות למכשול - שעון אתיופיה מוסט ב-6 שעות מהשעון המוכר לנו, ונקודת האפס שלו היא בשש בבוקר. אשת עסקים זרה שתוזמן לפגישה ב-9 בבוקר תגלה שמבחינת מארחיה, השעה 9 בבוקר היא השעה המוכרת לה כ-15:00. הבלבול מתקבל על פי רוב בהבנה, אך במקרים אחרים - למשל תיאום טיסות, פגישות חשובות עם אישים רמי-דרג, או תכנון סדרי עבודה - לאי היכרות עם הנוהג המקומי עשויות להיות השלכות כלכליות ועסקיות משמעותיות.
אתיופיה צפויה להיות אחד מקטרי הצמיחה העיקריים של יבשת אפריקה, ושל העולם כולו, בעשורים הקרובים. מדובר במדינת-ענק המונה למעלה ממאה מיליון תושבים; אף שמדובר במדינה ענייה יחסית, תוחלת החיים בה גבוהה יחסית לאפריקה. אוכלוסיית אתיופיה גדלה מדי שנה בכ-2.5 מיליון תושבים, וכלכלתה צומחת כיום בקצב מסחרר - על פי נתוני הבנק העולמי, אתיופיה חוותה צמיחה כלכלית ממוצעת של 10% בשנה במהלך העשור האחרון.
אנשי החקלאות הישראלים מכירים היטב את אתיופיה. חקלאים ישראלים מקימים ומנהלים באופן שוטף פרויקטים חקלאיים רבים בתחומים מגוונים, החל מעמותת פייר פלאנט (fair planet) העוסקת בהכשרת חקלאים קטנים בשיטות גידול מתקדמות כדי לסייע להם לצאת מעוני, ועד למגה-פרויקטים עתירי-טכנולוגיה המייצרים צמחי תבלין המוטסים במהירות-שיא ונמכרים בסופרמרקטים בהולנד. מגזר החקלאות אחראי כיום ל-40% מהתוצר של אתיופיה, 80% מהייצוא, ו-85% מהתעסוקה במדינה.
אתיופיה
צבעי הדגל של אתיופיה, שמתנוססים בכל מקום, מבתי עסק ועד חולצות של ילדים, מהווים דוגמה לגאווה הרבה שיש באתיופיה בתרבות המקומית. אין הדבר אומר שאנשי עסקים באתיופיה נמנעים משימוש בשעון המוכר לנו מהחיים בישראל, מדיבור באנגלית או מצפייה בסרטי קולנוע הוליוודיים. רבים מאזרחי המדינה - לא כל שכן, חברי קהילת העסקים בערים הגדולות - דוברים אנגלית ברמה מסוימת, מכירים את העולם שמחוץ למדינתם, ובהקשר העסקי, אף התנסו בעבודה עם לקוחות זרים.
לצד זאת, דקויות מקומיות עדיין משפיעות על אופן העבודה של אנשי עסקים ומשקיעים זרים באתיופיה. ההשתייכות האתנית של השותפים המקומיים תהיה לעתים בעלת השפעה מכרעת על הצלחתם של מיזמים עסקיים באתיופיה. כך למשל, חקלאים ישראליים הפועלים באתיופיה יקפידו שמנהלי העבודה במשק לא יהיו בני אותו שבט שאליו משתייכים העובדים, כדי לשמר מידה מסוימת של מתח בין דרג הניהול לדרג העובדים, ולמנוע ממנהלי העבודה לעשות יד אחת עם העובדים בגנבות ובמעילות.
על יזמים המעוניינים לפעול באתיופיה ללמוד את המנהגים המקומיים על מנת לשפר את סיכויי הצלחתם באתיופיה ולמנוע שגיאות מיותרות. אותם מנהגים הם כמו שפה, והיה זה נלסון מנדלה, גדול מנהיגי היבשת בעת המודרנית, שאמר: "אם תדבר לאדם בשפה שהוא מבין, דבריך יגיעו לראשו. אם תדבר לאדם בשפתו שלו, דבריך יגיעו ללבו". הצלחה להגיע ללבו של אדם עשויה באתיופיה לפתוח דלתות רבות, לקדם תהליכים ואפילו לשפר את סיכויי ההצלחה בעסקים.
חן לב הוא סמנכ"ל הפיתוח העסקי בטריידלינקס, המלווה חברות ישראליות בחדירה לשוקי אפריקה. להכנת הכתבה סייע ערן אביגל, מאסטרנט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, החוקר את אתיופיה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
