על רקע התחרות מצד שופרסל: סופר־פארם במגעים לצירוף שותף שירכוש 40% מהרשת
ליאון קופלר, בעלי סופר־פארם, מנהל משא ומתן מתקדם עם שני גופים בינלאומיים למכירת 40% ממניות הרשת, לפי שווי של 2 מיליארד שקל; בידי קופלר 75% מהמניות, ו־25% בידי לאומי ודיסקונט; המשקיע החדש צפוי לרכוש את אחזקות הבנקים ועוד 15% מקופלר תמורת 800 מיליון שקל
ליאון קופלר, הבעלים של סופר־פארם, מנהל מו"מ להכנסת שותף חדש לרשת הקמעונאות שבשליטתו. ל"כלכליסט" נודע כי נערכים מגעים למכירת 40% ממניות הרשת לפי שווי של 2 מיליארד שקל מול שני גופים בינלאומיים גדולים - קרן בלקסטון וגוף נוסף שנמצא בעמדה עדיפה כרגע במו"מ.
המו"מ נערך על רקע שינויים דרמטיים בענף הפארם: רשות ההגבלים העסקיים אישרה לרשת שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל, לרכוש את רשת ניו־פארם תמורת 130 מיליון שקל. עסקה זו אינה המכה היחידה שסופגת סופר־פארם בשנה האחרונה, לאחר שההתרחבות שלה בפולין, שם היא מחזיקה ב־67 סניפים, נעצרה על רקע החלטה של ממשלת פולין להגביל את גודלן של רשתות הפארם בהחלטה שעוצרת כל אפשרות להתרחבות הרשת.
אם המו"מ שמתנהל כרגע יבשיל, הקרנות הזרות ירכשו את אחזקות הבנקים וכן 15% מהמניות של קופלר.
השווי הוכפל
ב־2007 רכשה לאומי פרטנרס 20% מסופר־פארם תמורת כ־180 מיליון שקל, בעסקה ששיקפה אז לרשת שווי של 900 מיליון שקל. באפריל 2013, בנק דיסקונט רכש 5% ממניות החברה מלאומי ו־5% נוספים מידי המנכ"ל לשעבר ליאור רייטבלט תמורת 150 מיליון שקל. עסקה זו כבר שיקפה לסופר־פארם שווי של 1.45 מיליארד שקל.
לפני יותר משנה החליטו לאומי ודיסקונט למכור את אחזקותיהם, אולם הנסיונות למצוא רוכש לא צלחו, לאחר שהמתעניינים נרתעו מקשיים רגולטוריים בפולין ובישראל ומהשווי הגבוה של החברה. בין המתעניינים אז ניתן למנות את צבי ברק, מי שמכר את חברת המכשור הרפואי קיסריה אלקטרוניקה רפואית לחברה האמריקאית CareFusion (קרפיוז'ן) תמורת 250 מיליון דולר.
המתענינים הזרים שמנהלים כעת מו"מ רואים את הדברים קצת אחרת. עבורם, ברכישה גלומה ההזדמנות לקדם את פעילות סופר־פארם בסין - פיתוח שדי תקוע בשלב זה - ואולי גם באזורים אחרים בעולם.
אם הבנקים לאומי ודיסקונט אכן ימכרו את אחזקותיהם לפי שווי של 2 מיליארד שקל, כלומר תמורת 500 מיליון שקל, לאומי ירשום רווח כולל דיבידנדים של 200 מיליון שקל. עסקה כזאת תהווה הכפלה של ההשקעה על פני פרק זמן של יותר מעשר שנים ותשואה של 10% בשנה.
מנכ"ל לאומי פרטנרס ירון בלוך ומנכ"לית דיסקונט קפיטל הילה חימי מובילים את המו"מ מטעם הבנקים. הקשיים במציאת רוכש בשנה האחרונה הביאו לחששות בשני הבנקים לגבי המחיר שבו ימכרו את אחזקותיהם, כאשר גם בלאומי וגם בדיסקונט חוששים מהשפעות הרגולציה המתהדקת על הרשת ומהקשיים בצמיחה בפולין.
הצמיחה בפולין נבלמה
ביולי האחרון אושר חוק חדש בפרלמנט הפולני, ביוזמת איגוד הרוקחים במדינה, המגביל אדם או רשת לבעלות על ארבעה בתי מרקחת לכל היותר. סופר־פארם מפעילה 68 סניפים בפולין והמשמעות הקשה של החוק עבורה היא שלא תוכל לפתוח בתי מרקחת חדשים. שינוי זה פוגע בהכנסות הצפויות של הרשת בפולין בשנים הקרובות, שהתבססו על פתיחת 15‑20 חנויות בשנתיים הקרובות. השטח לפתיחת חנויות אלו כבר הושכר בחוזים מול מרכזים מסחריים. ברשת תכננו להכפיל את מספר החנויות בפולין ל־140 בתוך חמש שנים. על רקע זה צפתה סופר־פארם להכפיל את ההכנסה השנתית מהחנויות במדינה מ־850 מיליון זולטי (כ־850 מיליון שקל) ל־1.6 מיליארד זלוטי.
סופר־פארם מרוויחה בפולין כ־30 מיליון שקל בשנה. הרווחיות שלה במדינה גבוהה מזו שבישראל, בעיקר בשל השחיקה ברווחיות בארץ בעקבות תחרות גוברת מצד רשתות שיווק אחרות. הרשת מעסיקה כ־3,000 עובדים בפולין ונחשבת לאחת מששת הרשתות הגדולות במדינה.
סופר־פארם, הנמצאת תחת ניהולו של המנכ"ל ניצן לביא, נוהגת לחלק מדי שנה 50%‑80% מהרווח הנקי כדיבידנד לבעלי המניות. בישראל מפעילה הרשת 228 חנויות.
בניגוד לשנים קודמות, שבהן פרסמה הרשת את תוצאותיה הכספיות השנתיות באופן מסורתי בחודשים מרץ־אפריל, השנה היא חרגה ממנהגה ולראשונה נמנעה מפרסום התוצאות. לפי הערכות, 2016 לוותה בנסיגה בשורת ההכנסות ובשורת הרווח.
נראה שעוד גורם תרם להחלטה להשאיר את התוצאות חסויות - כפי שעושות רוב החברות הפרטיות. החברה ניצבת בפני אתגרים רגולטוריים בישראל, כמו למשל רפורמת התמרוקים של משרד הבריאות, שאמורה לעודד יבוא מקביל של מוצרי טואלטיקה. הרפורמה מגיעה על רקע ביקורת על המחירים הגבוהים של מוצרי הטואלטיקה ברשת. בנוסף, רשות ההגבלים העסקיים ביטלה ביוני האחרון הסכמי בלעדיות של הרשת ב־120 מרכזי קניות.
2015 היתה השנה האחרונה שלגביה פורסמו תוצאות הרשת. אז, עמדו הכנסותיה על 4.5 מיליארד שקל בישראל וכ־900 מיליון שקל נוספים בפולין ובסין. לפי הערכות, סופר־פארם סיימה את 2015 עם תוצאות שיא שכללו EBITDA (רווח תפעולי תזרימי בניכוי הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות) של יותר מ–250 מיליון שקל ורווח נקי של 130‑150 מיליון שקל.
אתגר גדול נוסף שבפניו ניצבת סופר־פארם בשוק המקומי הוא המיזוג הצפוי בין שופרסל לניו־פארם - רשת הפארם השנייה בגודלה בארץ, שמונה 68 סניפים. למרות גודלה, לאורך השנים נכשלה ניו־פארם בניסיון להוות תחרות אמיתית לסופר־פארם.
סופר־פארם לא הסתירה את התנגדותה למיזוג. באמצעות עו"ד ניב זקלר, הודיעה הרשת לממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין כי ההנחה שהתחרות בשוק הפארם היא רק בינה לבין ניו פארם מוטעית מיסודה. לטענת הרשת, עיקר התחרות היא בכלל מול רשתות השיווק - כמו למשל שופרסל - שמוכרות מוצרי טואלטיקה. סופר־פארם טענה כי שופרסל מהווה מתחרה משמעותית וכבר כיום היא רשת השיווק הגדולה בישראל - ולכן אין מקום להעצים את כוחה. מחזור ההכנסות של שופרסל עומד על 12 מיליארד שקל בשנה.
המיזוג יצר מחלוקת עזה בענף. מצד אחד, ישנם גורמים המצדדים במיזוג כדרך להגברת התחרות והחלשת הדומיננטיות רבת השנים של סופר־פארם. מהצד השני ניצבים גורמים החוששים מהתחזקות כוחה של שופרסל, במיוחד על רקע העובדה שכבר ניצלה את כוחה לרעה לפני כמה שנים כאשר הפרה את הוראות המיזוג בינה לבין קלאבמרקט.
בסופו של דבר, כאמור, אישרה הלפרין את העסקה, תחת כמה מגבלות. בתחילה ביקשה הממונה לחייב את שופרסל למכור 30 סניפים של ניו־פארם הנמצאים סמוך לסניפי שופרסל כתנאי לאישור העסקה. לבסוף היא התפשרה והתנתה את העסקה במכירת תשעה סניפים של ניו־פארם כמקשה אחת לרוכש בודד, שיקים בכך רשת פארם שלישית. הרוכש, קבעה הלפרין, יחוייב להפעיל בחנויות הנרכשות חנויות פארם ומכירת החנויות צריך להתבצע לפני השלמת המיזוג.
הממונה התייחסה בהחלטתה לעליונות של סופר־פארם: "מדובר בתחום שבו פועל שחקן אחד דומיננטי - רשת סופר־פארם - שיכולת יתר השחקנים בענף להתחרות בו מוגבלת. כניסתה של שופרסל לענף צפויה לאפשר לה לנצל את הכישורים והמערכים שלה על מנת לשפר את יכולתה של ניו־פארם להתחרות בסופר־פארם באופן יעיל ואפקטיבי".
65% מהענף בידי שחקן אחד
ההחלטה הזאת מצטרפת לביקורת גוברת והולכת על הריכוזיות והמחירים של סופר־פארם. ביוני האחרון פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ניתוח שקבע כי תחום הפארם הוא אחד התחומים הריכוזיים ביותר בישראל. לפי הניתוח של הכלכלן יואל נוה, שיעור הרווחיות בענף הפארם עומד על 4.3% בשנה. לשם השוואה, שיעור הרווחיות בענפים קמעונאיים אחרים עומד על 2%. בסופר־פארם חולקים על נתוני האוצר וטוענים לרווחיות של 2.5%‑3%.
לפי הניתוח, מאז 2010 חלה עלייה עצומה בריכוזיות בתחום וכיום ענף הפארם הוא ככל הנראה הריכוזי ביותר בישראל - יותר ריכוזי גם מהבנקים. בענף פועלות כרגע רק שתי רשתות משמעותיות ובעוד שסופר־פארם מצליחה ומשגשגת, ניו־פארם נמכרת לאחר שנים שבהן דשדשה.
עוד ראייה לדומיננטיות של סופר־פארם היא ההתרסקות של בתי המרקחת הפרטיים, שמספרם דעך ב–40% ב–15 השנים האחרונות, בעיקר עקב התחרות מצד הרשת הגדולה. ראייה נוספת מגיעה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר, שלפיה נרשמה עלייה של 80% במחזור המכירות של חברות הפארם מאז 2003, שסיימו את 2015 עם מחזור מכירות מצרפי של 7 מיליארד שקל. סופר־פארם, שדיווחה כאמור על מכירות של 4.5 מיליארד שקל ב־2015, מחזיקה לפיכך בנתח שוק של 65%.
סופר־פארם מעסיקה בישראל 7,000 עובדים. הבעלים קופלר הוא איש עסקים שממעט בהופעות בתקשורת. בהופעה נדירה בפני בוגרי אוניברסיטת תל אביב ב־2014 נתן קופלר הצצה אל העסק המשפחתי. אביו, מורי קופלר, ייסד את Shoppers Drug Mart, רשת הפארם המובילה בקנדה. הרשת נמכרה ב־2013 ב־12.4 מיליארד דולר, אולם המשפחה מכרה את האחזקה בה עשר שנים קודם ל כן.
קופלר החל את דרכו העסקית בגיל 19. אחרי שעבד בעבודות מזדמנות כמחלק עיתונים וכמוכר מכוניות משומשות, אביו שלח אותו לעזור בפתיחת חנויות חדשות של הרשת שבבעלותו. "במשך שבועיים הייתי צריך לתמחר אינסוף קופסאות של כדורי אספירין. זו היתה ההיכרות הראשונה שלי עם עולם הפארם", סיפר. מקנדה נסע קופלר לפלורידה, שם השתלב בפעילות החברה. כשחשד שהנשיא מועל בכספים, דיווח על כך לאביו וביקש שימנה אותו לנשיא במקומו. כשזה לא קרה, הוא התפטר.
לאחר עזיבתו, התקשר אליו אביו והציע לו לפתוח רשת פארם בישראל. "אני חשבתי שנגיע ל־20 חנויות, הוא העריך 50. אף אחד מאיתנו לא חשב ש־35 שנה אחר כך סופר־פארם תהיה הרשת שהיא היום", אמר קופלר. החנות הראשונה של סופר־פארם נפתחה ב־1978 בהרצליה. כיום מונה הרשת 228 סניפים בישראל, 68 בפולין וחנות אחת בסין.
לפנייה לכתב/ת 
